יוגב נ. כוכב


 

   

בתי המשפט

א  004300/05

בית משפט מחוזי באר שבע

 

13/05/2009

 

כב' השופטת ורדה מרוז

בפני:

 

 




יוגב שמעון

ע"י ב"כ עוה"ד אדי ווסר

בעניין:

התובע

 


 

נ ג ד

 


 

1. כוכב מיכאל - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

      ע"י ב"כ עוה"ד חיימסון ו/או אייל סודאי

 

2.   בנק לאומי לישראל בע"מ

3.   לאומי ליסינג בע"מ

      שניהם ע"י ב"כ עוה"ד רייף

 

4.   בנק החקלאות לישראל בע"מ

       ע"י ב"כ עוה"ד נח לוי

 

5.   בנק הפועלים בע"מ

      ע"י ב"כ עוה"ד ברוכשטיין ואח'

 

6.    ארגון קניות מושבי הנגב אג"ש מרכזית בע"מ

 

7.    שירותי אשראי מסחרי לישראל בע"מ

       ע"י ב"כ עוה"ד עמרם גולן

הנתבעים


 

 

פסק דין

א.      העובדות

 

1.         המבקש הינו בעל זכויות במשק מס' 83 וחבר באגודה חקלאית שיתופית, כוכב מיכאל (להלן: "המבקש" וה– "אגודה" או "המשיב" בהתאמה).

 

2.         בתאריך 14.6.94 הגישה האגודה דרישת חוב נגד המבקש בגין יתרות חוב שנרשמו לחובתו במאזני האגודה, בהתאם לסעיף 12(ב) לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק ההסדרים" או "החוק"). יתרות החוב שיוחסו למבקש היו נכונות לשני מועדים, סך 34,755¤ ליום  31.12.87 וסך 119,569¤ ליום 31.12.91.

 

3.         המבקש השיג על דרישת החוב, מכוח זכותו על פי חוק ההסדרים, בפני המשקם עו"ד אופיר כץ. השגתו התקבלה בחלקה, ובתאריך 13.12.99 נקבע כי חובו כלפי האגודה עומד על סך 24,010 ¤, נכון ליום 31.12.87¤ וסך של 67,145 ¤ נכון ליום 31.12.91.

 

4.         בתאריך 2.12.02 התקבל פסק משקם חלקי, ע"י עו"ד אופיר כץ, אשר קבע, כי חובו של המבקש מכוח חוק ההסדרים, עומד על סך כולל של 190.496¤, נכון ליום 31.10.02.

 

5.         המבקש לא השלים עם פסק המשקם ובתאריך 3/2003 הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לביטולו (ת.א.7017/03). בתאריך 13.7.04, בית המשפט קיבל את הבקשה, ביטל את החלטות המשקם כץ, והורה על החזרת הדיון בפני משקם אחר ובפני בודק אחר אשר יבחן את חשבונותיו של המבקש אצל האגודה:

"לאור האמור  אני מורה על ביטול החלטות המשקם האמורות בכתב התביעה ולאור העובדה שההרכב המשקם שדן בעניין ונציגי מנהלת ההסדרים שבדקו את החשבונות הביעו עמדה נחרצת בקשר לכך, אני מורה כי העניין יובא לדיון מחדש לפני המשקם בהרכב אחר וכי בדיקת החישובים במנהלה להסדרים תיעשה אף היא ע"י אנשים שלא עסקו בכך בשלב מוקדם" (ע"י כב' ס. הנשיא, השופט אזולאי להלן: "פסק הדין")

 

6.         בהתאם להוראות פסק הדין, בתאריך 16.8.04 מונה המשקם עו"ד אריה הרמלין, לדון בהליך שבין המבקש לאגודה, בעניין הסדרת חובו של המבקש.

 

7.         בדיון שנערך בפני עו"ד הרמלין, הוסכם בין הצדדים, כי החלטתו תינתן על פי החומר המצוי בתיק וללא שמיעת ראיות. עוד נקבע, כי בדיקת החשבונות תעשה ע"י המנהלה ו/או גורם חיצוני שימונה על ידי המשקם.

 

8.         עובר לדיון המצוין לעיל, אפשר עו"ד הרמלין למבקש להציג מסמכים נוספים, שיסייעו לו בהוכחת טיעוניו. המבקש הציג כרטיסי הנהלת חשבונות (59), אותם איתר בעמל רב.

 

9.         עו"ד הרמלין מינה רו"ח חיצוני, מר מונטי מזל כבודק החשבונות, וזאת בהסכמת המבקש. נקבע, כי רו"ח מזל יבדוק את חשבונותיו של המבקש ויקבע מה סכום חובו של המבקש או זיכויו אצל האגודה, נכון ליום 31.12.91.

 

10.       חוות דעתו של רו"ח מזל ניתנה ועל פיה, ניתן פסק משקם חלקי, ע"י עו"ד הרמלין בתאריך 8.8.05, בו נקבע, כי למבקש עומדת יתרת זכות כלפי האגודה, נכונה ליום 31.12.91 על סך 253,095 ¤ (להלן: "פסק המשקם הרמלין").

 

11.       עו"ד הרמלין קבע כי פסק המשקם החלקי שנתן, יועבר ליו"ר הועדה למינוי משקמים, הגב' שולמית ולנשטיין, על מנת שזו תורה על העברת התיק להמשך דיון בפני המשקם שמונה להסדרת חובותיה הכוללים של האגודה לנושיה. הגב' ולנשטיין הורתה על העברת התיק לעו"ד אופיר כץ, אשר טיפל בכלל חובותיה של האגודה לנושיה.

 

12.       בהחלטה מיום 22.8.05 קבע המשקם, עו"ד כץ, כי הואיל וכבר בתאריך 10.1.05, הגיעה האגודה להסדר  עם נושיה, אשר קיבל תוקף של פסק משקם חלקי ולפיו לבנק לאומי מעמד של נושה מועדף, אשר מפניו נדחות זכויותיהם של נושים רגילים, לרבות חברי האגודה – לא יהא בידי המבקש להיפרע מהאגודה:

"בפסק זה קבעתי כי לאור היות בנק לאומי נושה מובטח של האגודה שלא קיבל את מלוא נשייתו, לא יהיו החברים הזכאים, זכאים להשתתף בחלוקת התמורות. לא זאת, לא יוכל, לצערי החבר (המבקש – ו.מ) להיפרע מהאגודה." (להלן: "פסק המשקם כץ").

 

יחד עם זאת, עו"ד כץ הוסיף, כי כנגד המבקש לא יינקטו הליכים לגביית תשלומים נוספים וכי הוא פטור מכל תשלום בגין חוב או ערבות שהוסדרו לפי חוק ההסדרים. עוד קבע, כי כל העיקולים וצווי המניעה שהוטלו על משקו של המבקש, בטלים.

בהחלטה נוספת, אף היא מיום 22.8.05 קבע עו"ד כץ, כי חובו של המבקש בגין חלף ערבות קוזז ע"פ פסק המשקם הרמלין וכך אף בנוגע לחוב המבקש כלפי אגודת באר צופר. כן, הוא הורה על השבת הסך של 20,000 ¤ שהמבקש הפקיד, לשם שחרור מגרש במסגרת תכנית ההרחבה של האגודה (להלן: "ההחלטה").

 

13.       במקביל להליכים שהתנהלו בין המבקש לבין האגודה אצל המשקם, התנהלו הליכים בין האגודה לבין נושיה, אף הם מכוח חוק ההסדרים. בתאריך 2.1.05 נחתם הסכם בין האגודה לבין שישה נושים; בנק לאומי, בנק החקלאות, בנק הפועלים, לאומי לסיניג, ארגון קניות מושבי הנגב ושרותי אשראי מסחרי לישראל.

במבוא להסכם, צוין בין היתר, כי ההסדר חל על אותם נושים שהגישו דרישות חוב בהתאם לחוק ההסדרים:

"הואיל והמושב מסדר חובותיו לנושים בפני המשקם, בהתאם להוראות חוק ההסדרים...      

והואיל והנושים הגישו דרישות חוב כנגד המשוב למשקם בהתאם להוראות חוק ההסדרים"

 

עוד הוסכם, כי חובות חברי האגודה לאגודה, אשר הליכי גבייתם מוסדרים על פי חוק ההסדרים בפני המשקם יומחו לנושים וייגבו  על ידם.

בנוסף נקבע, בהתאם להסכם בינבנקאי לחלוקת תמורות מיום 6.6.00, כי בנק לאומי הוא נושה מועדף (להלן: "ההסכם").

 

14.       ההסכם קיבל תוקף של פסק משקם על ידי עו"ד כץ.

 

15.       עד כאן השתלשלות העובדות.

בבקשה זו עותר המבקש להורות על ביטולם של פסקי הדין שניתנו על ידי המשקמים, עו"ד הרמלין ועו"ד כץ לרבות החלטה שניתנה ע"י עו"ד כץ וכן להורות על ביטול החלטתה של הגב' ולנשטיין, אשר העבירה את עניינו של המבקש לדיון בפני המשקם, עו"ד כץ.

 

ב.      הבקשה

 

1.         בבקשה זו עותר המבקש, כאמור, מכוח הוראת סעיף 28 לחוק ההסדרים על ביטולם של פסקי משקם וההחלטות שניתנו כדלקמן:

 

·        פסק המשקם כץ - מיום 22.08.05  וכן החלטתו, מאותו מועד.

·        פסק משקם חלקי הרמלין - מיום 08.08.2005.

·        החלטת יו"ר הועדה למינוי משקמים מיום 08.08.2005- כב' השופטת בדימוס, הגב' ולנשטיין.

·        ההסכם מיום 02.01.05 בין האגודה לבין ששת נושיה וכן פסק משקם חלקי שניתן על-ידי המשקם כץ מיום 10.01.2005.

 

2.         בנוסף המבקש עותר לקבוע, כי על המשיב לשלם לו את מלוא סכום החוב כלפיו, או למצער לקבוע, כי המבקש הינו נושה מועדף של האגודה ובתוך כך להורות על ביטול הסדר הנושים של האגודה עם נושיה.

 

3.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו פסק הדין יינתן על בסיס החומר שהונח בפני בית המשפט ובטרם הוגשו תצהירים מטעם הצדדים וזאת לאחר הגשת סיכומים.

 

            טענות המבקש

4.        באשר לפסק המשקם הרמלין – המבקש טוען, כי המשקם הרמלין לא הכריע בעניינים אשר נמסרו להכרעתו וכפי שנקבע בפסק-הדין (ע"י כב' השופט אזולאי) וכי על פני הפסק נתגלו טעויות, כמו גם הפסק לא נומק כדבעי. כמו כן, לא ניתנה לו הזדמנות להתייחס לדוח הבודק ולשטוח טענותיו לגביו, טרם שניתן הפסק.

 

5.        באשר להחלטת הגב' ולנשטיין מיום 08.08.05 - טוען המבקש כי זו ניתנה בחוסר סמכות ובלא שניתנה לו זכות טיעון, טרם קבלתה.

 

6.        באשר לפסק המשקם כץ מיום 22.08.05 – המבקש טוען, כי זה ניתן בחוסר סמכות ובניגוד להוראות פסק הדין. כך אף באשר להחלטתו מאותו מועד.

 

תגובת האגודה (המשיב 1) 

7.        האגודה טוענת כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים כלדקמן:

 

§         המבקש לא הגיש תביעת חוב, לא במועד הקבוע בחוק ואף לא בכלל ועל- כן אין הוא יכול להימצא במצב של נשייה כלפי האגודה, אלא לכל היותר, במצב של חוסר חבות כלפיה.

§         האגודה מצויה במצב של פשיטת רגל ותביעת חוב מאוחרת, אם יוארך המועד להגשתה, יש בה כדי "לטרוף את הקלפים", לאחר שנושי האגודה הסתמכו עובר לחתימתם על הסדר הנושים ולאחריו, על המצב הקיים, קרי, כי מצבת החובות של האגודה לא תשתנה.

§         ההסכם מיום 02.01.05 ופסק המשקם מיום 10.01.05, מעולם לא בוטלו. אי לכך, פסק המשקם הפך לחלוט והמבקש מנוע מלבקש את ביטולו.

§         בנק לאומי הינו נושה מובטח, אשר קיבל במסגרת הסדר הנושים כ- 10% בלבד מהיקף נשייתו המובטחת ועל כן, אף אם תביעת החוב לכאורה, של המבקש, היתה מתקבלת במלואה, אף אז, הוא לא היה זכאי לכל תשלום.

§         ההחלטות שניתנו בעניינו של המבקש - ניתנו בסמכות ונומקו כדבעי, לאחר שהוענקה למבקש הזדמנות נאותה לטעון את טיעוניו. בנסיבות אלו, לא קמה למבקש זכות לביטולן.

 

תגובות המשיבים 2- 7

המשיב 2 - בנק לאומי לישראל בע"מ

 

8.         בנק לאומי ציין בתגובתו, כי הגם שלא נתבקש כנגדו כל סעד, הוא מצא לנכון להבהיר, כי בהיותו נושה מובטח של האגודה, ממילא  אין בזכויותיו הנטענות של המבקש כדי לגבור על זכויותיו.

עוד ציין, כי הואיל והסדר הנושים כולל הסכמתם של 100% מנושי האגודה, הרי שאף אם המבקש היה מוכר כנושה של האגודה ואף אם לא היה מסכים להסדר הנושים – הרי שלא היה בסירובו כדי לשנות מאומה, שכן, אחוז הנושים המסכימים להסדר כפי שנחתם, היה עומד על 99%. לפיכך, כך או כך, עם הסכמתו של המבקש להסכם, או בלעדיה, ההסכם היה נחתם ומאושר.

 

המשיב 4 - בנק החקלאות לישראל בע"מ

9.       הודיע כי אין לו כל עניים בתיק.

 

יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה.

 

ג.      דיון והכרעה 

הסדר הנושים אשר ניתן לו תוקף של פסק משקם

 

1.         ביום 10.01.2005 ניתן על ידי המשקם, עו"ד כץ, תוקף של פסק משקם, להסכם שהושג בין האגודה לנושיה, מיום 02.01.2005. ההסכם מסדיר את כל חובות האגודה לנושיה ומונה את מקורות המימון השונים לפירעונם. בהסדר נקבע מפורשות, כי לבנק לאומי עדיפות, בהיותו נושה מובטח ומכאן, שזכויותיהם של יתר הנושים נסוגות מפניו, באופן שאיש מהם אינו זכאי לפירעון חובות האגודה כלפיו.

 

2.         מעיון בהיקף החובות של האגודה כלפי הנושים הרגילים (למעט בנק לאומי), עובר למועד חתימתו של ההסכם, עולה כי היקף חובותיה כלפיהם עולה במידה ניכרת מהחוב הנטען של המבקש כלפיו, כך על פי שיטתו;

-          החוב לבנק לאומי      נכון ליום  31.12.91  עמד על סך 15,282,085 ¤.

-          החוב לבנק החקלאות נכון ליום  31.12.91  עמד על סך 538,283      ¤.

-          החוב לבנק הפועלים   נכון ליום 31.12.91   עמד על סך 6,016,768   ¤.

-          החוב לשרות אשראי    נכון ליום 31.12.91  עמד על סך 1,774,224   ¤.

-          החוב לארגון הקניות    נכון ליום 31.12.91  עמד על סך 10,812,147  ¤.

לשיטת המבקש, חובה של האגודה כלפיו נכון ליום 12/01 עמד על סך של כ-1.000,000¤. יוצא אפוא, כי אף אם מעמדו של המבקש כבעל חוב כלפי האגודה היה מוכר על ידי המשקם, עו"ד כץ ואף אם חובו היה עומד על הסכום הגבוה, לשיטתו, של  1,000,000 ¤ (אשר למעשה, ביום 31.12.91 היה נמוך יותר, מטבע הדברים), אף אז, הוא לא היה זוכה בפירעון החוב, בשל מעמדו המועדף של בנק לאומי, אשר אף כנושה מועדף, לא עלה בידו לזכות אלא  בשיעור של 10% מסכום הנשייה.

יתר הנושים, לא זכו, כאמור, במאומה, וגורלו של המבקש היה, מטבע הדברים, כגורלם.

 

3.         מצב דברים זה שומט את היסוד לכלל טיעוניו של המבקש, שכן, אף אם נפל פגם בהחלטותיהם של המשקמים, עוה"ד הרמלין וכץ ואף אם הגב' ולנשטיין, שגתה אף היא בהחלטתה – הגם שאיני סבורה כך, הרי שאין בכל אלו, כדי להקים למבקש זכות לסעד מכל סוג שהוא.

            מצב דברים זה הובהר למבקש ושומה היה עליו לשקול ביתר זהירות את צעדיו.

 

4.         טענת המבקש לפיה, דינו של פסק המשקם שנתן תוקף להסדר הנושים, כמו גם, דין ההסדר גופו – להתבטל ובקשתו לקבוע כי עומדת לו זכות של נושה מועדף, אין לה על מה לסמוך ומוטב היה כי אילו לא הועלתה. אין לטענה יסוד בעובדות וממילא, אין היא נתמכת בראיות.

            מעמדו של בנק לאומי כנושה מועדף מעוגן בהסכם בינבנקאי ואין חולק עליו.

 

5.         פסק המשקם מיום 10.1.05 הינו פסק חלוט שאין לבטלו. יש לראותו בבחינת "מעשה עשוי", אשר לא ניתן לשנותו. כל הצדדים לו, לרבות צדדים שלישיים, כלכלו את צעדיהם בהתאם לממצאי הפסק ודי בטעם הזה, כדי שלא לאפשר את שינויו, בוודאי שלא להפוך אותו על פיו. לעניין זה, ראה רע"א 8129/02 ארגיל שרותי הובלה (1993) בע"מ נ' הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ:

"... מאז שבית המשפט אישר את המכירה חלו התפתחויות שונות שאין אפשרות להתעלם מהם. אילו היה מדובר אך בפעולות שמעורבים בהם הנאמן והרוכשים, דומה שלא היתה מניעה להחזיר את הגלגל לאחור והיתה מתקבלת הטענה העיקרית של המבקשים....

דא עקא, במקרה זו ננקטו מאז יום 3.9.02 מהלכים שונים שמעורבים בהם צדדים שלישיים, למשל אלה שהנאמן התחייב כלפיהם. אותן פעולות אפשר שגררו פעילות מצידם של צדדים שלישיים כלפי צדדים רביעיים וכן הלאה.

כלומר, אפילו היתה מתקבלת טענתם של המבקשים כי לא היה ניתן לאשר את המכירה, הרי נסיבות המקרה מונעות החזרה של מצב הדברים להוויה של יום 3.9.02.

אם כן, זו סיטואציה המוגדרת כ'מעשה עשוי'.

כאשר כך קורה, אין מנוס אלא לדחות את ההשגה הערעורית אף אם לכאורה יש בה ממש לגופה". (פ"ד נז (5)481 (2003) בעמ' 488)

 

(כן ראו ע"א 3681/05 - מוד אידאה אינטרנשיונל בע"מ נ' ארלינגטון בע"מ ואח' . תק-על 2008(2), 1859 עמ' 1862).

 

6.         יתירה מזו, חזקה על המבקש, כמי שניהל מאבק ממושך לאורך שנים נגד האגודה, להוכחת זכויותיו, כי היה מעורב ומעורה בהליכים שננקטו נגדה אצל המשקם על ידי הנושים האחרים. חרף זאת, המבקש לא הגיש נגד האגודה תביעת חוב כחוק וכל טיעוניו התמקדו בטענות קיזוז, כנגד טענות החוב של האגודה כלפיו. טענתו לפיה, יש לראות בהליכים בהם נקט, במסגרת ההשגה שהגיש על ההחלטה הראשונה של המשקם, ובמסגרת פסק הדין, משום תביעת חוב – אין לה תימוכין בחוק, אשר קבע את הדרך בה ניתן להגיש תביעת חוב, בסעיף  9(ב):

"נושה רשאי להגיש למשקם דרישה להסדרת חובו של גורם חקלאי בתחום פעולתו של המשקם (להלן - דרישת חוב), בטפסים שתקבע המינהלה; דרישת חוב תוגש תוך ששים ימים מפרסום ההודעה על מינוי המשקם; המשקם רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את המועד האמור".

 

המבקש לא הציג ראיה, אף לא קצה ראיה, כי הגיש תביעת חוב בדרך הקבועה בחוק ההסדרים ודי בכך, כדי לדחות את הבקשה.

לכאורה, אף מסקנה זו, כשלעצמה, מרוקנת מתוכנה את הבקשה על כל חלקיה, שכן, העדרה של תביעת חוב מטעם המבקש, שומטת את היסוד לחבות הנטענת על ידו, של האגודה כלפיו.

ברי אף, כי בלא תביעת חוב מטעם המבקש, אין הוא צד להליך שהתנהל בין האגודה לנושיה וממילא, לא קמה לו זכות לתבוע את ביטול פסק המשקם מיום 22.8.05 או את ההחלטה שניתנה בעקבותיו, קל וחומר, שאין בידו זכות לתבוע  את ביטולו של הסדר הנושים, אשר אף אליו הוא לא היה צד, בהעדר תביעת חוב מטעמו.

 

7.         לאגודה ולנושים קמה זכות מהותית שלא יוטרדו בתביעות חוב, לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשתן. לפיכך, משנמנע המבקש מלהגיש תביעת חוב במועד, ממילא, הסדר הנושים שבין האגודה לנושיה נכרת כדין ופסק המשקם אשר נתן לו תוקף, אף הוא כחוק.

 

8.         למעלה מן הנדרש יצוין, כי אין בפי המבקש טעמים מיוחדים לכך שלא הגיש את תביעת החוב. ראה לעניין זה,  פש"ר 237/97 בש"א 18484/01 לבידי זהב נ' שדה, בו נקבע, כי ניתן להגיש תביעת חוב באיחור – דבר אשר אף הוא לא נעשה עד עצם היום - אך ורק במצבים בהם קמות נסיבות אובייקטיביות, אשר בעטיין לא יכול היה הנושה (אף לו נהג ברמה גבוהה של זהירות) להגיש את התביעה במועד.

בעניינינו, המבקש לא טען לנסיבות חריגות ומיוחדות ,אשר בעטיין נבצר ממנו להגיש את תביעת החוב. הוא נתלה בטענה, כי תביעת החוב נולדה במהלך בירור ההשגה שהגיש נגד האגודה בגין חוב שזו תבעה ממנו. דא עקא, היה סיפק בידו, בד בבד עם הגשת ההשגה מטעמו, כאשר התחוור לו, במסגרת ההשגה, כי חשבונו מצוי ביתרת זכות, להגיש תביעת חוב. תחת זאת, המבקש הסתפק בטענת הקיזוז שהעלה, אשר לא די בה, כדי לבסס תביעת חוב, כהגדרתה בחוק ההסדרים ואשר לצורך הגשתה היה עליו לנקוט בהליך בהתאם להוראות החוק.

 

9.         יתירה מזו, פסק הדין, אשר ביטל את פסק המשקם הראשון ואפשר למבקש להוכיח את טענותיו, בכל הנוגע ליחסיו עם האגודה, בפני המשקם הרמלין, ניתן בתאריך   4.7.04. הסדר הנושים נחתם בתאריך 2.1.05, חמישה חודשים לאחר מכן ופסק המשקם שנתן להסדר תוקף, ניתן כשבוע לאחר מכן. היה סיפק אפוא, בידי המבקש, לנקוט בהליכים טרם מועד כריתתו של הסדר הנושים, אשר אפשר והיה יכול למנוע את יציאתו לדרך, כמו גם, לעכב את הפסק שנתן לו תוקף של פסק משקם.

המבקש לא עשה מאומה, והעדיף "לשבת על הגדר".

עתה, הוא מנוע מלטעון טענות כנגד תוקפו של הסדר הנושים או של פסק המשקם ויש לראות בשתיקתו דאז, משום הסכמה מכללא להסדר הנושים. (ראה לעניין זה ע"א 700/71 אוצר הקבלנים בע"מ נ' שרף ואח', פ"ד כז(1) 561; ע"א 327/88 שקד קצץ אדריכלים בע"מ נ' נופים ואח', פ"ד נה(1) 76; בש"א (ת"א) 8124/03 חודורוב נ' רו"ח אברהם פונס).

 

סמכות המשקם

 

10.       הגם שדי במסקנותיי דלעיל כדי לדחות את הבקשה, אדון בקצרה ביתר טענותיו של המבקש.

באשר לטענת פסלות המשקם, עו"ד כץ מלשבת בדין, לנוכח הוראותיו של בית המשפט המחוזי, בפסק הדין, לפין, על מותב אחר לדון בעניינו של המבקש – אף טענה זו דינה להידחות, שכן, ההוראות מולאו במלואן. בפסק הדין  נקבע:

 

 "לאור האמור, אני מורה על ביטול החלטות המשקם האמורות בכתב התביעה, ולאור העובדה שהרכב המשקם שדן בענין ונציגי מנהלת ההסדרים שבדקו את החשבונות הביעו עמדה נחרצת בקשר לכך, אני מורה כי העניין יובא לדיון מחדש לפני המשקם בהרכב אחר וכי בדיקת החישובים במנהלת ההסדרים תעשה אף היא על ידי אנשים שלא עסקו בכך בשלב הדיון הקודם" [הדגש לא במקור – ו.מ]

 

עינינו הרואות, בית המשפט התייחס בפסק דינו, אך ורק להעברת הדיון למשקם אחר, לצורך "בדיקת החישובים" וכך אף בעניינו של בודק אחר ותנאים אלו קוימו, עם מינויו של המשקם הרמלין אשר מינה את רו"ח מזל.

תוצאות פסק המשקם הרמלין, על פניהן, מלמדות על תקינות ההליך, לנוכח השינוי המפליג שחל בהן. מחייב הפך המבקש לבעל זכות כלפי האגודה, בסך של 253,095 ¤. אמנם, המבקש מבקש להשיג אף על קביעה זו במסגרת הבקשה, אולם, די בה, כדי ללמד על תקינותו של ההליך.

 

11.       עם סיום מלאכתו, המשקם הרמלין ציין בהחלטה מיום 08.08.2005, כי הוא סיים את תפקידו וקבע כי יש להעביר את הדיון בהמשך ההליך, במסגרת הסדר חובותיה של האגודה:

"מילאתי את אשר ציווה בית המשפט הנכבד בפסק דינו ...... סובר אני, כי אין בסמכותי להורות על המשך ההליכים הנובעים מקביעותיי לעיל אשר מקומם במסגרת הסדר חובה של האגודה שאינו בפניי...."

 

על יסוד האמור לעיל, הורתה יו"ר הועדה למינוי משקמים, הגב' ולנשטיין, שופטת (בדימ'), על קיום הדיון בפני המשקם אופיר כץ, אשר דן בהסדרת כלל חובותיה של האגודה כלפי נושיה.

 

12.       המבקש טוען, כי החלטת הגב' ולנשטיין סותרת את קביעותיו של בית המשפט בפסק דינו לפיהן, המשקם כץ מנוע מלדון בעניינו. זאת ועוד, לטענתו, לא היה מקום להעביר את הדיון לעו"ד כץ, שכן הסדר הנושים נחתם כשבעה חודשים קודם לכן ועל כן, עו"ד כץ סיים את מלאכתו. המבקש מוסיף וטוען, כי לא ניתנה לו ההזדמנות לטעון טענותיו באשר למהלך פסול זה.

 

13.       המשיבה טוענת, כי השבת עניינו של המבקש לעו"ד כץ,  לאחר שעו"ד הרמלין סיים את מלאכתו, היתה בבחינת צעד מתבקש, שכן, הלה עסק בכלל חובותיה של האגודה. מכל מקום, אין היא עומדת בסתירה להוראות פסק הדין, אשר לא שלל את סמכותו של המשקם כץ מלדון בענייניה של האגודה כלפי נושיה, אלא סייג את מסקנותיו אך ורק לחשבונותיו של המבקש ודרך חישובם, אשר התבררו, כאמור בפני המשקם הרמלין.

 

14.       טענות המשיבה מקובלות עלי. החלטותיהם של הגב' ולנשטיין והמשקם כץ, מיום 22.08.2005 נעשו כדין ולא נפל בהם פגם או פסול. קביעותיו של בית המשפט יושמו הלכה למעשה עם מינויו של המשקם הרמלין. כך אף באשר לבדיקת החשבונות, אשר נעשתה על-ידי רו"ח מונטי מזל.

אין בפסק הדין קביעה השוללת את סמכותו הכללית של המשקם כץ, לדון בענייניה של האגודה ביחס לתביעות חוב שהוגשו נגדה והמשקם כץ הוסמך לדון בכלל חובותיה ובכלל זה, אף בעניינו של המבקש.

אין אפוא אחיזה לפרשנות שהמבקש ביקש ליתן להוראות פסק הדין. היא אף נעדרת  הגיון וסבירות, שהרי המשקם כץ לא נפסל לדון בענייניה של האגודה ומשנקבע דבר חובה כלפי המבקש, על ידי מותב אחר, לא היתה מניעה להעביר את המשך הדיון לידי המשקם, עו"ד כץ, אשר היה אמון על הסדרת כלל חובות האגודה, בוודאי שלא היה מקום למנות בשלב כה מאוחר של ההליך, משקם אחר תחתיו.

 

פסק המשקם הרמלין

 

15.       לנוכח קביעותיי דלעיל, הדיון בשאלת תוקפו של פסק המשקם הרמלין הוא לכאורה, אקדמי בלבד.

משהגיע המשקם הרמלין למסקנה, כי המבקש מצוי ביתרת זכות – אין רלבנטיות להסגות שהעלה התובע בבקשתו נגד הכרעתו, שכן, סכום יתרת הזכות, אם גבוהה היא או נמוכה – לא יעלה ולא יוריד. כך או כך, המבקש לא יזכה לפירעון חובה של האגודה כלפיו.  

 

16.       יוצא אפוא, כי גם אם יש ממש בטענות המבקש, לפיהן, רו"ח מזל התעלם מחישובי המשיבה, לפיהם הסך של 29 ¤ היה שווה ערך, ביום 12/91 לסך של 813,880 ¤ ואף הוא לא עדכן את החשבון, בגין חיובי המאזנים והלוואות המאזן, כפי שבית המשפט הורה – הדבר לא היה גורע או מוסיף מאומה.

 

קביעותיי דלעיל, לפיהן אין למבקש זכות להיפרע מהאגודה בגין חובותיה כלפיו, מייתרת כל דיון נוסף בסוגיות שהעלה לעניין זה.

 

17.       כך אף גם באשר לטענת המבקש, לפיה, לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענות או להביא ראיות בפני המשקם הרמלין טרם שהלה הכריע בעניינו. עם זאת, יצוין, כי הגם שההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו ניתנה למשקם סמכות להכריע במחלוקות על יסוד המסמכים שהוצגו בפניו וללא הצגת ראיות נוספות, אגב הסתייעות בבודק חיצוני –עדיין היתה שמורה למבקש זכות לשטוח את טענותיו ביחס לממצאי רו"ח מזל – טרם שייתן הפסק. הדבר לא נעשה ובכך, יש משום פגיעה בזכויותיו של המבקש.

חרף זאת, אין במסקנה זו, כדי לשנות את התוצאה הסופית, לנוכח מעמדו של בנק לאומי כנושה מועדף, הגובר על זכויותיו של המבקש, כמו גם על זכויותיהם של יתר הנושים.

אף אם המבקש היה נוקט בכל ההליכים העומדים לרשותו בחוק, והיה מצטרף להליך  שהתנהל אצל המשקם, בין האגודה לנושיה, והיה הופך לחלק מהסדר הנושים – אף אז, לא היה עולה בידו לזכות בפירעון חוב האגודה כלפיו, אף לא בחלקו.

 

18.       בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות. ממילא, אף אין מקום לדון בשאלת סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק-המשקם לפי סעיף 28 לחוק ההסדרים.

           

אשר על כן, הבקשה על כל חלקיה נדחית.

           

            בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, איני רואה מקום לפסוק הוצאות.

 

ניתן היום י' באייר, תשס"ט (4 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

ו. מרוז - שופטת

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/01BF9E24CFA7EF00422575B5005682CC/$FILE/41539F5A2752285E422575AC0032A5B7.html
תאריך: 
13/05/09
Case ID: 
4300_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ו. מרוז - שופטת
ו. מרוז - שופטת
Powered by Drupal, an open source content management system