עזבון המנוח עותמן עודיי נ. עות


 

   

בתי המשפט






 

א  009903/05

בבית משפט השלום בירושלים

17/05/2009

תאריך:

כב' השופטת עירית כהן

בפני:

 

 


























 

1 . עזבון המנוח עותמן עודיי

2 . עותמן זכריה

3 . עותמן אנתסאר

בעניין:

התובעים

גנסין דורון

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

1 . עותמן מחמוד ת.ז. 056250202

ע"י ב"כ עו"ד מוטי קרויזר ואח'

2 . הראל חב' לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אהוד דויטש ואח'

3 . קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים


 

הנתבעים

אלון בלגה ואח'

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

עותמן מחמוד ת.ז. 056250202


 

הצד השלישי

ע"י ב"כ עו"ד מוטי קרויזר


 


 

נ  ג  ד


 


 

1. הראל חב' לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אהוד דויטש ואח'

2. דוד כהן


 

הצדדים הרביעים

ע"י ב"כ עו"ד חיים מאיר ואח'


 

 


 

פסק דין

1.      המנוח עותמן עודיי נהרג בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.6.05 עת נסע ברכב.

2.      הנתבע 1 הוא שנהג ברכב.

3.      אין מחלוקת כי במועד התאונה הייתה ברשות הנתבע 1 תעודת חובה אשר הנפיקה הראל חברה לביטוח בע"מ, אולם התעודה לא הייתה משולמת.

הנהג (הנתבע 1) עמד על כך שלמרות שהתעודה לא שולמה, יש כיסוי ביטוחי.

מסיבה זו הוגשה התביעה נגד הראל חברה לביטוח בע"מ ונגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

קרנית שלחה הודעה לצד שלישי נגד הנהג.

בכתב התשובה להודעה לצד שלישי ובהודעה לצד רביעי טען הנהג, עותמן מחמוד, כי בזמן התאונה הוא היה מבוטח וכי דמי הביטוח עבור הפוליסות נגבו ממנו באמצעות הוראת קבע.

בכתב ההגנה שהגישה חברת הראל, טענה החברה כי לנהג אין כיסוי ביטוחי לאור העובדה שהוא נהג ללא ביטוח חובה בתוקף. לטענתה, על פי תנאי הפוליסה, הנקובים על גבי תעודת ביטוח החובה, הרי שזו נכנסת לתוקף אך ורק עם תשלום הפרמיה בבנק, ומאחר והפרמיה לא שולמה, לא נכנס הביטוח לתוקף.

בכתב ההגנה שהגיש סוכן הביטוח, טען הסוכן כי על הנהג מוטל היה לשלם את פוליסת ביטוח רכב החובה הרלבנטית למועד התאונה, הנהג ידע מחובתו זו לתשלום, ומשום מה, וכפי שנודע לסוכן בדיעבד, נמנע הנהג מתשלום הפוליסה במועד, וקודם קרות מקרה הביטוח.

עוד טען הסוכן כי במועד התאונה ביצע הנתבע "הסעה בשכר", ולכן גם אם הייתה תעודת ביטוח חובה משולמת, לא היה כיסוי ביטוחי למקרה.

4.      הצדדים הגיעו להסכמה בעניין גובה הנזק, אשר קיבלה ביום 18.4.07 תוקף של פסק דין חלקי. עפ"י הסכם הפשרה, קיבלו התובעים פיצוי בסכום כולל של 396,180 ¤. הסכום שולם על ידי חברת הראל ועל ידי קרנית בחלקים שווים, כמימון ביניים.

5.      התיק התנהל בשאלת הכיסוי הביטוחי.

6.      הנתבע נתן עדות. מטעם המבטחת (הצד הרביעי 1) העידה איילת ברזני,           ראש צוות חיתום של חברת הראל במחוז ירושלים. מטעם סוכן הביטוח (הצד הרביעי 2) העידו סוכן הביטוח דוד כהן, הסוכנת אסנת בן שמואל, הורי המנוח עותמן עודיי ואמהות של שני ילדים שהיו ברכב בזמן התאונה, פתחייה עותמן ואמל אבו גוש.

תשלום תעודת החובה

7.      בתצהיר העדות הראשית שהגיש הנתבע, הוא הצהיר כי תמיד שילם את פוליסת הביטוח המקיף והחובה באמצעות כרטיס אשראי, בהתאם לדרישות סוכן הביטוח, מר דוד כהן, שהוא סוכן הביטוח שלו מזה מספר שנים (סעיף 3 לתצהיר).

8.      הסוכנת, אסנת בן שמואל, אשר עובדת במשרדו של סוכן הביטוח דוד כהן וטיפלה בביטוח החובה של הנתבע הצהירה כי ביום 16.3.05 היא התקשרה אל הנתבע 1 להזכיר לו כי עליו לחדש את ביטוח הרכב, הן ביטוח חובה והן צד ג' (סעיף 4 לתצהיר). לפי תצהירה, הנתבע ביקש לשלם עבור הפוליסות באמצעות כרטיס האשראי שלו ונתן לה את פרטיו (סעיף 5 לתצהיר).

עוד לפי תצהירה, היא פנתה לחברת האשראי, לאומי קארד, באמצעות המערכת המכוונת של חברת הביטוח הראל, אך הפניה נענתה בסירוב (סעיף 5 לתצהיר).

לפי תצהיר הסוכנת, מאחר וחיוב בגין ביטוח חובה נעשה בעסקה אחת, על בסיס מזומן, נדרש אישור מיידי של חברת האשראי על כל העסקה, וזאת להבדיל מביטוח צד ג' שנעשה במספר תשלומים יחסית קטנים, ולכן לא נדרש אישור מיידי (סעיף 6 לתצהיר).

הסוכנת התקשרה לנתבע 1 והודיעה לו כי חברת האשראי מסרבת לכבד את העסקה ולכן היא שולחת לו את הפוליסה לתשלום, וכי עליו לגשת לבנק לשלם (סעיף 7 לתצהיר).

לפי תצהירה, היא שלחה את הפוליסה אל הנתבע באותו יום (סעיף 8 לתצהיר).

המכתב שנשלח לנתבע צורף לתצהיר וסומן 1.

 

במכתב נרשם:

הנדון: חידוש ביטוח טויוטה

מחמוד שלום!

מצ"ב ביטוח חובה לתשלום

+ביטוח צד ג' לכל נהג מעל -40.

לטיפולך"

9.      לתצהיר של בן שמואל צורף אישור חברת האשראי על כך שביום 16.3.05 הייתה פניה לאישור עסקה על שם הנתבע והעסקה נדחתה על ידי מערכת האישורים של לאומי קארד עקב חריגה ממסגרת האשראי של הנתבע.

10.  ביום 12.10.08 הגישה אסנת בן שמואל תצהיר משלים. לתצהיר זה צורף פלט שיחות נכנסות לטלפון הנייד של הנתבע (נספח 4 לתצהיר).

מפלט השיחות עולה כי הנתבע קיבל שתי שיחות טלפון ממשרד סוכן הביטוח, האחת ביום 9.3.05 והשניה ביום 16.3.05.

לפי תצהירה של אסנת בן שמואל, השיחות הנכנסות היו מקו הטלפון המשמש אותה בלבד. עוד לפי תצהירה, אין ספק כי מדובר באותן שתי שיחות טלפון שעליהן היא הצהירה.

11.  כאשר התבקש להתייחס לעדותה של בן שמואל כי התקשרה אליו ואמרה לו כי חברת האשראי אינה מאפשרת להוציא פוליסה משולמת, השיב הנתבע: "בשום אופן לא היה, לא הודיעו לי שחברת האשראי לא כיבדה את התשלום" (עמוד 8 לפרוטוקול).

לפי עדותו, הוא סבר שיש לו ביטוח חובה בתוקף (עמוד 8 לפרוטוקול).

12.  הנתבע הודה כי אסנת בן שמואל התקשרה ושאלה אותו האם לחייב את כרטיס האשראי (עמוד 8 לפרוטוקול) אולם הוא הכחיש שהיא הודיעה לו כי חברת האשראי איננה מאשרת את העסקה (עמוד 8 לפרוטוקול).

בחקירה הנגדית נשאל הנתבע והשיב כי דיבר עם אסנת בן שמואל פעם אחת (עמוד 15 לפרוטוקול).

כאשר נאמר לו שלפי דברי הסוכנת היא דיברה עמו פעמיים, השיב: "לא היה" (עמוד 15 לפרוטוקול).

13.  לשאלה האם קיבל את המכתב שנשלח אליו יחד עם הפוליסה, השיב הנתבע: "לא קיבלתי, לא הודיעו לי" (עמוד 9 לפרוטוקול).

בהמשך הוא הודה כי קיבל את המכתב מסוכנות הביטוח, אך הוא חשב שהכל בסדר (עמוד 9 לפרוטוקול).

לשאלה האם הוא קיבל מעטפה, השיב שכן (עמוד 14 לפרוטוקול). לשאלה האם פתח את המעטפה, השיב: "לא, ראיתי שזה מהביטוח, וחשבתי שזה הביטוח, והשארתי כך באוטו" (עמוד 15 לפרוטוקול).

לשאלה היכן המעטפה שקיבל, השיב שהכל אבד בתאונה (עמוד 22 לפרוטוקול).

14.  הנתבע צירף את תעודת החובה המשולמת שקיבל בשנת הביטוח הקודמת. לשאלה האם הוא רואה כי בצד שמאל יש אישור של בנק המזרחי על התשלום, השיב הנתבע: "אני יודע תאריך, אבל לא לקרוא" (עמוד 7 לפרוטוקול).

לשאלה האם קיבל שנה קודם פוליסה אשר עליה רשום כי בנק המזרחי חייב את החשבון שלו, השיב: "אני אף פעם לא הסתכלתי על זה" (עמוד 7 לפרוטוקול).

15.  לשאלה האם הוא ראה את החיוב בכרטיס האשראי, השיב הנתבע כי הוא אף פעם לא בודק זאת (עמוד 9 לפרוטוקול). לפי עדותו, רק אחרי התאונה התברר לו מהחוקרים כי אין לו ביטוח (עמוד 9 לפרוטוקול).

16.  מחקירתה של בן שמואל עולה כי חיוב כרטיס האשראי נעשה על ידה במשרד ובאותו שלב היא כבר יודעת אם יש אישור של חברת האשראי או לא (עמוד 90 לפרוטוקול). לפי עדותה ולפי עדות החתמת, קיים הבדל בין תשלום ביטוח החובה ותשלום ביטוח המקיף. החיוב בגין פרמיה עבור ביטוח חובה נעשה בעיסקה אחת, על בסיס מזומן, ולכן נדרש אישור מיידי של חברת הביטוח, על כל העיסקה, ואילו התשלום עבור ביטוח צד ג' נעשה במספר תשלומים יחסית קטנים, ולכן לא נדרש אישור מיידי, אלא הדבר נעשה מול חברת הביטוח בסוף החודש או בחודש שלאחר מכן (סעיף 6 לתצהיר הראשון של אסנת בן שמואל).

17.  אני מעדיפה את עדותה של אסנת בן שמואל לפיה היא שוחחה עם הנתבע פעמיים. בפעם הראשונה היא שוחחה עמו על חידוש הביטוחים וקיבלה את פרטי כרטיס האשראי שלו, ובשיחה השניה היא הודיעה לו כי לא ניתן לשלם את תעודת החובה באמצעות כרטיס האשראי.

תעודת החובה הוצאה ביום 7.3.05, והדבר תומך בכך כי בשיחה מיום 9.3.05 דובר על תשלום הביטוחים.

הפניה לחברת האשראי בעניין תשלום תעודת החובה נעשתה ביום 16.3.05, וביום זה דחתה החברה את האשראי.

גם המכתב אל הנתבע נשלח ביום זה.

ראיות אלה, יחד עם השיחה הנכנסת לטלפון הסלולרי של הנתבע ביום 16.3.05 ממספר הטלפון בו השתמשה אסנת בן שמואל, תומכים בעדותה של אסנת בן שמואל על כך שהודיעה לנתבע כי תעודת החובה לא שולמה מאחר וחברת האשראי סירבה לאשר את העסקה.

העובדה שבמזכר ששלחה אל הנתבע כתבה הסוכנת לנתבע "תעודת חובה לתשלום" תומכת אף היא בגרסתה.

18.  עדותו של הנתבע בכל הנוגע להסעת המנוח והילדים האחרים ולמסגרת אשר בה בוצעה ההסעה לא הייתה מהימנה ונסתרה על ידי עדות הורי המנוח. בניגוד לעדותו בביהמ"ש לפיה הוא אינו יודע לקרוא, במשטרה נשאל הנתבע והשיב כי הוא דובר עברית והוא גם קורא עברית (שורה 8 להודעה מיום 13.6.05). עדותו של הנתבע לפיה הסוכנת שוחחה עמו פעם אחת נסתרה על ידי פלט שיחות הנכנסות לטלפון הסלולרי שלו.

חוסר מהימנות הנתבע בנושאים אלה משליך על משקל עדותו בעניין השיחה השניה עם סוכנת הביטוח ועל עדותו לפיה לא ידע שתעודת החובה לא שולמה.

19.  טענת ב"כ הנתבע בסיכומים לפיה בשיחה מיום 16.3.05 שוחחה עמו הסוכנת רק על הביטוח המקיף איננה מעוגנת בראיות ואף לא בעדות הנתבע, אשר הכחיש כי הייתה שיחה שניה.

הכיסוי הביטוחי

20.  נוסח תעודת החובה נקבע בתקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), תש"ל-1970. בתעודה מצוין כי: "מועד תחילת הביטוח: המועד בו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק אך לא לפני___".

מנוסח התעודה עולה כי תשלום דמי הביטוח מהווה תנאי לתחילת הביטוח.

21.  לאור מסקנתי לפיה תעודת החובה לא שולמה, לא נכנס ביטוח החובה לתוקף (ראו לעניין זה את ע"א 648/80 זליג אמיתי נגד הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 14.7.83); ע"א 811/81 יעקב שעשוע נגד מיכאל מועלם ואח' (פורסם במאגרים, 30.12.84); ע"א 7003/99 ראמי מרינה נגד סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(1) 517 (2001)).

22.  הנתבע מבקש ללמוד היקש מסעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 העוסק בפיגור בתשלום. סעיף זה קובע כי:

"לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן."

סעיף 73 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 קובע כי:

"הוראות חוק זה יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון."

הוראת תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), אשר הותקנו מכוח פקודת ביטוח רכב מנועי מהוות הוראה מיוחדת, ולכן לא חל סעיף 15(ב) לחוק חוזה הביטוח (ראו לעניין זה את ע"פ 247/81 איריס דוידסקו נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 24.9.81)).

23.  בפרשת מור דוד (ת"א (מחוזי תל-אביב-יפו) 1238/02 מור דוד נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") ואח' (פורסם במאגרים, 12.1.04) נפסק כי חוק חוזה הביטוח חל גם על תעודת החובה וכי את דמי הביטוח יש לשלם "תוך זמן סביר". באותו פסק דין נפסק כי  בפקודת ביטוח רכב מנועי אין הוראה ספציפית לגבי מועד תשלום הפרמיה וההוראה בתקנות אינה נכנסת לגדר "הוראה מיוחדת בחוק" אליה התכוון המחוקק. גם אם תתקבל פרשנות זו, הרי במקרה שבפניי חלף גם הזמן סביר לתשלום דמי הביטוח.

ההודעה נגד הסוכן

24.  ביום 18.1.07 הגיש הסוכן בקשה למחיקת ההודעה לצד רביעי נגדו מהטעם שההודעה אינה מגלה עילה.

בתגובת שולח ההודעה נטען כי הסוכן הוא שגרם במחדליו לכך ששולח ההודעה (הנהג) הגיע למצב זה שבו הוא נתבע בהעדר כיסוי ביטוחי, ואילו היה נוהג כפי שסוכן ביטוח צריך לנהוג, הרי שהנהג לא היה נתבע בהעדר כיסוי ביטוחי. עוד נטען בתגובה כי שולח ההודעה ידע שהוא מתקשר בפוליסת ביטוח עם חברת הביטוח הראל לצורך קבלת כיסוי ביטוחי לרכב חובה ולרכב צד ג', תמורת מחיר מסוים וכי ההתקשרות בינו ובין חברת הביטוח כוללת מצג מטעה לפיו תעודת ביטוח החובה משולמת באמצעות הוראת קבע.

שולח ההודעה טען עוד כי לא ידוע לו מדוע בשנה שבה אירע האירוע נשוא התביעה, חרג סוכן הביטוח ממנהגו ומההוראות החד משמעיות שקיבל, שביטוח החובה ישולם באמצעות הוראת קבע.

לאור טענות שולח ההודעה, לא נמחקה ההודעה על הסף.

25.  לאור מסקנתי לפיה אסנת בן שמואל התקשרה אל הנתבע, הודיעה לו כי תעודת החובה אינה משולמת, אמרה לו שעליו לשלמה ואף שלחה לו את התעודה לתשלום, אני דוחה את טענות שולח ההודעה לפיה הסוכן הוא שגרם במחדליו למצב בו אין כיסוי ביטוחי.

הסעה בשכר

26.  בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם התאונה אירעה במהלך הסעה בשכר.

27.  לאור מסקנתי לפיה תעודת החובה לא הייתה בתוקף ואין כיסוי ביטוחי, מתיתר הצורך להכריע בשאלה האם התאונה אירעה במהלך הסעה בשכר אשר איננה מכוסה בפוליסה.

28.  עם זאת אעיר כי מהראיות עולה כי אשתו של המנוח ניהלה במועדים הרלבנטים גן ילדים, כי התשלום עבור הגן היה 250 ¤ וכי התשלום כלל הסעה לגן ובחזרה, אשר בוצעה על ידי הנתבע.

29.  הנתבע העיד, אמנם, כי הוא הסיע את הילדים רק באותו יום, לאחר שנתבקש על ידי האמהות לעשות להן טובה (הנתבע, סעיפים 6 ו- 7 לתצהיר), אולם עדותו זו נסתרה על ידי עדות הורי המנוח, אשר הוזמנו על ידי הצד הרביעי לתת עדות, ממנה עלה כי אשתו של הנתבע אכן ניהלה במועדים הרלבנטים לתביעה גן ילדים, התשלום עבור הגן היה 250 ¤ לחודש וכלל הסעה לגן וחזרה וכי את ההסעה ביצע הנתבע (עותמן זכריה, עמוד 35 לפרוטוקול).

אביו של המנוח מסר במשטרה גרסה אחרת, אך הוא הסביר מדוע וכן הסביר מדוע החליט בסופו של דבר לומר את האמת (עמוד 38 לפרוטוקול).

הגרסה לפיה הנתבע היה מסיע את הילדים באופן קבוע נתמכת בהודעה שמסרה פתחיה עותמאן במשטרה, מוצג ד/8, בו היא מציינת מפורשות שהנתבע היה בא מידי יום ואוסף את הילד שלה וילדים נוספים, כאשר הסיכום לגבי אופן התשלום הוא זהה לזה שעליו העידו הורי המנוח. כמו כן נתמכת גרסה זו בהודעה שמסרה אמל אבו גוש במשטרה (ד/9).

בביהמ"ש חזרו בהן פתחיה עותמן ואמל אבו גוש מהגרסה שמסרו במשטרה, אולם אני מעדיפה את הגרסה שמסרו במשטרה, אשר נתמכת בגרסת ההורים, בין היתר לאור הסתירות שהתגלו במהלך העדות של עדות אלה והסתירות בין העדויות שלהן ובין עדות הנתבע, אשר עליהן הצביע עו"ד מאיר בסיכומיו.

סיכום

30.  לאור מסקנתי לפיה במועד התאונה לא היה ביטוח חובה תקף, על קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפצות את התובעים על נזקיהם.

31.  אני דוחה את התביעה נגד הראל חברה לביטוח בע"מ.

32.  קרנית תחזיר להראל חברה לביטוח בע"מ 198,090 ¤ בצירוף הפרשי הצמדה מהיום בו שולם הסכום על ידי חברת הראל לתובעים.

33.  בנסיבות המקרה ומאחר והתיק נוהל עקב טענות הנתבע, אין מקום לחייב את קרנית בהוצאות.

34.  אני מחייבת את הצד השלישי, מחמוד עותמן, להחזיר לקרנית את הפיצוי בסך 396,180 ¤ בצירוף הפרשי הצמדה מהמועד בו שולם הסכום לתובעים.

35.  אני דוחה את ההודעה לצד רביעי ששלח מחמוד עותמן.

שולח ההודעה לצד רביעי ישלם לכל אחד מהצדדים הרביעיים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ¤.

 

ניתן היום כ"ג באייר, תשס"ט (17 במאי 2009) בהיעדר הצדדים.

                                                                               

עירית כהן, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/895B3960EE873068422575B900567D27/$FILE/72B983CCC9D36DC6422575B90027DA3C.html
תאריך: 
17/05/09
Case ID: 
9903_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : עירית כהן
עירית כהן
עורכי דין : אהוד דויטש ואח' חיים מאיר ואח' מוטי קרויזר מוטי קרויזר ואח'
אהוד דויטש ואח'
חיים מאיר ואח'
מוטי קרויזר
מוטי קרויזר ואח'
Powered by Drupal, an open source content management system