אחד הדברים המייחדים את נושא הגירושין בישראל הוא שגם לבתי דין רבניים יש סמכות לדון בענייני גירושין.
 
חד עם זאת, סמכותם אינה בלעדית והיא מתקיימת במקביל למערכת בתי משפט אזרחיים לענייני משפחה, הרשאים לדון בעניינים הקשורים לגירושים כגון קצבת מזונות, משמורת על הילדים, תביעות לחלוקת רכוש וכיו"ב.
 
כל אחת מהמערכות מושתתת על סט חוקים שונה, כאשר בית הדין הרבני פוסק בהתאם לדיני ההלכה ואילו בית המשפט האזרחי דן לפי חוקי המדינה.
 
שוב להדגיש כי תביעת הגירושין נידונה היכן שהוגשה לראשונה - אם אחד מבני הזוג הגיש את התביעה לגירושין בבית הדין הרבני כל תביעת הגירושין תידון בבית דין זה ולהיפך. לכן, בחירת הערכאה המשפטית צריכה להיבחר בהתאם למקרה הספציפי.
 
לעיתים, ההחלטה להתגרש מתבצעת על ידי שני בני הזוג באופן הדדי, ולעיתים באופן חד צדדי, כאשר אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש והשני מעוניין לשמור על הנישואין. בין אם ההחלטה להתגרש מקובלת על שני הצדדים או נובעת מהחלטה של אחד מהם, חשוב לשמור על האינטרסים האישיים של כל אחד ולא לוותר על עורך דין אישי לכל אחד בנפרד שידאג לנסח את הסכם הגירושין, כולל חלוקת הרכוש ודמי המזונות.
 
לאחר החתימה על הסכם הגירושין על ידי שני הדדים הוא מובא לאישור בפני בית המשפט למשפחה. בנוסף, יש להסדיר את הגירושין בפני בית הדין הרבני.
 
במקרה ואחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש, על בן/בת הזוג להוכיח כי יש לו עילת גירושין בגינה יש לחייב את הבעל או האישה לתת גט, כמו בגידה לדוגמא.מקרה כזה, לרוב יתקיים מאבק משפטי.
 
מאבק משפטי לגירושין הינו תהליך ארוך ואף מייגע, המחייב קבלת החלטות רבות אשר יכולות להשפיע על המשך תהליך הגירושין כולו. לכן, מומלץ לקבל ליווי משפטי מקצועי ומהימן לכל אורך הדרך על מנת לצאת מהמאבק על ידכם על העליונה.
 
במקרה של בגידה, יש הבדל בין ההתייחסות של בית המשפט האזרחי לבית הדין הרבני לעניין.בבית המשפט לענייני משפחה אין מייחסים משמעות לבגידה, אלא לסכסוך באופן כללי, על פי כללי המשפט האזרחיים. לעומת זאת, בית הדין הרבני כן נותן משקל לבגידה ויש לכך השפעה בעיקר בענייני רכוש וממון.
 
דוגמא, במידה ולגבר יש הוכחות שאשתו בגדה בו, ייתכן ובית הדין הרבני יפטור אותו מתשלום מזונות לאשתו בהמשך.
שוב להדגיש, בגידה אינה פוגעת בזכות הילדים למזונותיהם, ולא מונעת מהאישה את הזכות לתבוע מזונות בשמם.
 
כאשר אין חילוקי דעות בין בני הזוג במהלך תהליך הגירושין ושניהם מסכימים על גובה דמי המזונות, הצדדים מגיעה להסכמה על התשלום הקבוע של דמי המזונות, בצמוד למדד המחירים לצרכן, עד לגיל 18, עד לגיל 18.
מתום השירות הצבאי דמי המזונות יורדים לכדי שליש מהסכום המקורי. במידה ואין הסכמה בין בני הזוג, האב אחראי לתשלום מזונות בגין הצרכים ההכרחיים, כלומר הצרכים הקיומיים של הילדים