אבו קטיפאן נ. מ"י פמד פ פל-א נגב-17/06
בתי המשפט
|
|||
עפ 005231/08 |
בית משפט מחוזי באר שבע |
||
|
|||
31/12/2008 |
תאריך: |
כבוד השופטת, רחל ברקאי |
בפני: |
אבו קטיפאן מוחמד ת.ז. 404444655 |
בעניין: |
||
המערער |
|
||
|
נ ג ד |
||
|
מדינת ישראל |
||
המשיבה |
|
המערער ובא כוחו עו"ד עמית פלאצ'י ב"כ המשיבה עו"ד רואי כהן |
נוכחים: |
פסק דין
מונח בפני ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כב' השופט ד. לנדסמן) מיום 18.2.08, בתיק פל 1062/06, שנדון במאוחד עם תיק פל 527/06 של בית משפט שלום ברמלה ותיק פל 542/05 של בית משפט שלום ברמלה, בו הורשע המערער על פי הודאתו בשורה ארוכה של עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח והושתו עליו העונשים הבאים:
- מאסר בפועל ל-6 חודשים.
- הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים שהושת על המערער בתיק פל 53/02.
- הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים שהושת על המערער בתד 11461/03.
כשהמאסרים הופעלו חלקם בחופף וחלקם במצטבר באופן בו נגזר עונשו לריצוי של 15 חודשי מאסר בפועל.
- מאסר על תנאי בן 9 חודשים.
- 20 חודשי פסילה מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה בפועל.
- הפעלת עונש פסילה על תנאי בן 6 חודשים מכח תד 11461/03 במצטבר.
- הפעלת עונש פסילה על תנאי בן 4 חודשים מכח פל 53/02 במצטבר.
כך שבפועל הושתה פסילה בפועל של 30 חודשים.
- חילוט התחייבות כספית בסך 2,500 ¤ שהוטלה על המערער בבית משפט לתעבורה בתל-אביב בתיק פל 53/02.
בתיק 1062/06 הורשע המערער בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, בעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי התש"ל 1970 (להלן: "פקודת ביטוח רכב מנועי").
בתיק 542/05, הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 + 38 לפקודת התעבורה, בעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי ובעבירה של מסירת שם כוזב לפי סעיף 62 (4) לפקודת התעבורה.
בתיק 527/06 הורשע המערער על פי הודאתו בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה ובשתי עבירות של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.
בערעור שבפני טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא עת החמיר עם הנאשם באופן החורג ממידת הענישה המקובלת בנסיבות אלה והתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער אשר יש בהן כדי להתחשב ולנקוט עימו בדרך מקלה. לטענתו, המערער הינו בחור צעיר כבן 27, נשוי ובן למשפחה מרובת ילדים עם הורים חולים. לדבריו, עובר לעבירות נשוא הערעור היה המערער מכור לסמים מסוכנים אשר גררו אותו להתנהגות חורגת ובלתי נורמטיבית. לטענתו מאז ביצוע העבירות דנן חלפו כ-3 שנים ומאז שיקם חייו בכך שעבר הליך טיפולי לגמילה מסמים במוסד סגור ולא נמצא מעורב בעבירה כזו או אחרת מזה כ-3 שנים. לטענתו, המערער לוקח היום אחריות על מעשיו, מודע לחומרת העבירות אותן ביצע והחל בשינוי מהותי באורחות חייו וכי יש בכל אלה כדי להטות את הכף לקולא ולאפשר לו להמשיך בדרך השיקומית בה החל.
חזר ב"כ המערער וגילה חשש כי אם ישלח המערער לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח עלול הוא למעוד באופן בו כל מאמצי השיקום שהושקעו בו ירדו לטמיון. בהתאם טען, כי מן הראוי היה להאריך את המאסרים המותנים שהיו תלויים כנגד המערער ולהשית עליו עונשים הצופים פני עתיד וזאת כדי לאפשר לו להוכיח עצמו.
מנגד טענה ב"כ המשיבה כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא אשר הציב על כפות המאזניים את השיקולים הנדרשים והשית על המערער את העונשים האמורים. עמדה ב"כ המשיבה על הרשעותיו הקודמות המרובות והחמורות שצבר המערער לחובתו, 45 במספר, על אורח הרוח שגילו בתי המשפט עם המערער עת השיתו עליו עונשים הצופים פני עתיד, אשר בדיעבד מתברר כי לא היה בהם כדי להרתיע את המערער.
לפיכך, טענה כי אין להתערב בעונש שהושת על המערער הנדרש כיום לתת את הדין על מעשיו.
בית משפט קמא נתן את הדעת לחומרת מעשיו של המערער וכן לנסיבותיו האישיות לרבות לאמור בתסקיר שירות המבחן אשר המליץ על ענישה מקלה של ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות ובאיזון השיקולים ראה להשית עליו ענישה מרתיעה וגומלת על מעשיו, ענישה שבמישור העקרוני שבה לא ראיתי לנכון כי שגויה היא.
המערער נמצא חוטא בשורה ארוכה של עבירות של נהיגה בכלי רכב בזמן שרישיון הנהיגה שלו נפסל. במעשיו אלו לא רק שחטא בסיכון העושים שימוש בכביש כשהוא נוהג ללא רישיון רכב וללא ביטוח כי אם גילה דעתו כי בז הוא לחוק ולדין והכול על אף שתלויים ועומדים נגדו עונשים חמורים ברי הפעלה. בכך רמס הוא את החלטות בתי המשפט אשר פסלו אותו מלהחזיק רישיון נהיגה. על כך נדרש הוא לתת את הדין.
שקלתי את בקשת ב"כ המערער להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא במובן זה שעונשי המאסר המותנים יופעלו בחופף לעונש המאסר אשר הושת אולם, סברתי כי אין זה המקרה בו יש להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא אשר שקל נכונה את הדברים ואיזן בין השיקולים העומדים על הפרק.
המדובר באחד המקרים היותר חמורים המחייבים הוצאת מסר גומל והרתעתי הן כלפי המערער עצמו והן כלפי כלל הציבור.
לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הערעור.
ניתן היום ד' בטבת, תשס"ט (31 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים
רחל ברקאי, שופטת |
עו"ד פלאצ'י:
אני אבקש דחייה של מספר חודשים כדי לאפשר למערער להתארגן לקראת ריצוי העונש.
קיים פיקדון בבית משפט קמא בסך 5,000 ¤ וערבות צד ג' בסך 30,000 ¤.
עו"ד כהן:
אינני רואה מקום לדחייה כל כך ארוכה, אני אסכים למספר ימים של התארגנות.
החלטה
המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר בתחנת משטרת לוד לא יאוחר מיום 1.2.09 שעה 10:00.
מעבר לערבויות אשר הופקדו על ידי המערער במסגרת הדיון בפני בית משפט קמא (פל 1062/06) אני רואה לנכון להוסיף ולהוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המערער עד לסיום ריצוי העונש.
ניתנה היום ד' בטבת, תשס"ט (31 בדצמבר 2008) במעמד הנ"ל.
רחל ברקאי, שופטת |
005231/08עפ 055 בת שבע אביגל