בתי הדין לעבודה

פסק דין

1.         בפני תביעתו של מר אלחריזי סאלם (להלן - התובע") להכרה באירוע מיום 20/12/06כאירוע חריג בעבודת התובע ואשר בגינו אובחן אצל התובע אוטם לבבי כ"פגיעה בעבודה".

2.         הנתבע דחה את תביעת התובע בטענה כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח ביום 20/12/06.

3.         בדיון שהתקיים בפני ביום 30/6/08 הסכימה ב"כ הנתבע למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

4.         בהחלטה מאותו היום מיניתי ד"ר מייטס אילן כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

5.         העובדות המוסכמות כפי שהועברו למומחה :-

א.         התובע יליד שנת 1958.

ב.         התובע עבד בחברת הנסון מוצרי מחצבה בע"מ בדימונה וזאת משנת 1986.

ג.          ביום 20/12/06 זומנו כל העובדים לאתר החברה בדימונה, ושם הודע להם על סגירת המחצבה ופיטורי כל העובדים.

ד.         כעבור שעתיים לאחר שנמסרה הידיעה לעובדים, פנה התובע למנהלו והודיע לו כי הוא חש לחצים בחזה.

ה.         יצויין כי כבר קודם לכן היתה המחצבה במצב של הרעה כלכלית, צמצום פעילות ופיטורי עובדים.

ו.          מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי.

6.         השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב :-

א.         הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בו לפני קרות האירועים בעבודה סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב (כגון: סכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, עישון, מחלה קודמת, חולשה קודמת או כיוצא בזה)?

ב.         הקיים קשר סיבתי כלשהו בין האירועים בעבודת התובע לבין הופעת אוטם שריר הלב סמוך לאחר קרותם?

ג.          אם ישיב כב' המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בתובע, ההיתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של התובע (הסיכון שקינן בו – אם היה כזה) – על הופעת האוטם בתובע במועד בו הופיע?

7.         חוות דעתו של המומחה התקבלה ביום 17/7/08 ולפיה סבר המומחה כי :-

"א.       בתובע קיימים נתונים מוכחים לכך שהיה בו סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב כולל גורמי סיכון, סכרת, עודף משקל, סיפור משפחתי ובנוסף הוכח קיום מרבץ טרשתי המצר את חלל העורק האחורי צדדי בשיעור 90% עם צורך להרחבתו לאחר האוטם.

ב.         לאור סמיכות הזמנים בין האירועים ובין האוטם ייתכן והיה קשר סיבתי בין האירועים והאוטם.

ג.          משקל האירועים בעבודה נראה לי שולי, אם בכלל, כגורם לאוטם לאור ההצרות הטרשתית שהיא הגורם העיקרי להתפתחות האוטם הנדון".

8.         התובע הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה. הנתבע בתגובתו התנגד לבקשה. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, סברתי כי אין בשאלות המבוקשות כדי להבהיר את חוות הדעת שהיתה מפורטת ומנומקת, וכן כי לא היה בהן כדי להאיר את עינינו במידע שלא מצוי בה, והצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם בכתב.

9.         טוען התובע כי מאז החל מצבה הכלכלי של המחצבה להדרדר, החלו אצלו חרדות ומחשבות כי לא יהיה מנוס מפיטוריו, וכי "המצב המעורפל ואי הוודאות אשר נוצרו עקב השמועות על צמצום במערך העובדים ועל השמועות על סגירת המחצבה, רבצו על גבו של התובע מחשבות שליליות ואף נכנס למצב חרדה מתמשך, התקשה לישון בלילה ..." .

10.        התובע אף נועץ יתדותיו בדברי המומחה ביחס לסמיכות הזמנים שבין האירוע והופעת האוטם, כמו גם לדבריו כי ייתכן שזה היה הקש ששבר את גב הגמל, ועל כן לטעמו יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

11.        הנתבע מנגד סבור כי יש לדחות את התביעה, וזאת על רקע קביעותיו החד משמעיות של המומחה כי התובע סובל מגורמי סיכון רבים ובהם סוכרת, עודף משקל, עודף שומנים ועישון בעבר הרחוק, ולכך יש להוסיף הצרות טרשתית בשיעור של 90% בעורק בו התרחש האוטם, ושלטעמו של המומחה זו הסיבה לאוטם עצמו.

12.        מוסיף הנתבע כי המומחה ער לסמיכות הזמנים שבין ההודעה על הפיטורים והאירוע הלבבי, אולם קביעתו בהקשר זה היא כי "משקל האירועים בעבודה נראה לי שולי, אם בכלל, כגורם לאוטם לאור ההצרות הטרשתית שהיא הגורם העיקרי להתפתחות האוטם הנדון".

הכרעה

13.        הלכה פסוקה היא כי :-

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה  הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המל"ל - מפי כב' הש' רבינוביץ). 

14.        נזכיר כי סעיף 83 לחוק קובע, כי :-

"תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין ... אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

15.        במקרה דנן, קביעת המומחה היא חד משמעית כי השפעת האירוע שולית כאמור ביחס לגורמי סיכון אחרים, ובסופו של יום קביעתו היא כי "בתובע קיימים נתונים מוכחים לכך שהיה בו סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב כולל גורמי סיכון, סכרת, עודף משקל, סיפור משפחתי ובנוסף הוכח קיום מרבץ טרשתי המצר את חלל העורק האחורי צדדי בשיעור 90% עם צורך להרחבתו לאחר האוטם".

16.        מכאן התוצאה שאין מנוס מדחיית התביעה.

17.        אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.                                                                                                                                                           

001551/08בל 734 שירה אלון