בתי המשפט

פסק דין

1.         התובעת עבדה כעובדת מיון ואריזה בחברת א.א. תנובות קטיף (מהדרין 2002) בע"מ (ולהלן: "המפעל").

2.         בתאריך 11.6.06 הגישה התובעת לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין דלקת ממנה סובלת התובעת בידה הימנית.

3.         בהחלטה מיום 8.5.06 דחה פקיד תביעות נפגעי עבודה, את התביעה לתשלום דמי פגיעה, בנימוק כי:

            "על פי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו לבעיה במרפק. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאנת עבודה.

            גם אם לעבודה יש השפעה כלשהיא על מצב המרפק, הרי שהיא פחותה בהרבה ממצבך התחלואתי הטבעי." החלטת פקיד תביעות המצורפת לכתב התביעה.

            על החלטה זו נסוב פסק דין זה .

4.         בדיון שהתקיים ביום 19.2.08, הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה רפואי על יסוד העובדות הבאות:

            א.         התובעת ילידת 1971.

ב.         החל מיום 22.9.05 ולתקופה של כ-8 חודשים, עבדה התובעת במפעל "א.א. תנובות קטיף" בתפקיד של אורזת. 

ג.          העבודה התבצעה במשמרות, התובעת עבדה לפחות משרה מלאה בחודש בהיקף שלא פחות מ-186 שעות.

ד.         פעולת האריזה נעשית בצורה ידנית.

ה.         עבודת האריזה מתחלקת לשניים. החלק הראשון, הנחת הסחורה, ירק מסג פטרוזיליה, כוסברה או סלרי וכרוב על גבי משטח העובדה והכנסתו לשקית.

            החלק השני, סגירת השקית באמצעות מלחם ידני, כאשר העובדת/האוזרת מכניסה את שפתי השקית בין החלק התחתון לחלק העליון של המלחם ומפעילה לחץ באמצעות כף היד.

            היחידות הארוזות בשקית מוכנסות לתוך הארגזים (30 יחידות של ירק בארגז, במשקל של 100 גרם לשקית, ושקיות של כרוב וסלרי עד משקל של 7 קילו לארגז).

            את הארגזים היתה האורזת עורמת (התובעת לענייננו) על גבי משטח, מגובה הרצפה ועד לגובה של כ-1.70 מטר ולצורך כך היה עליה להרים חלק מהארגזים מעל לגובה הכתפיים.

ו.          במרבית תקופת העבודה היתה התובעת מוצבת בפעולת האריזה כמתואר בחלק השני של סגירת השקית, הכנסת השקיות הארוזות לארגז והרמת הארגזים על גבי משטח.

ז.          כאמור את הפעולה המתוארת ביצעה התובעת במהלך כל יום העבודה.

ח.         סדר הגודל של השקיות שנארזו ונחתמו על ידי התובעת, הוא מעל 1,000 שקיות ליום ועד לסדר גודל של כ-3,000 שקיות.

ט.         מצבה הרפואי של התובעת הוא כמפורט בחומר הרפואי המצורף.

5.         על יסוד העובדה המפורטות לעיל, הורה בית הדין על מינויו של ד"ר פעילן כמומחה רפואי מטעמו. לפי החלטת בית הדין מיום 19.2.08, התבקש ד"ר פעילן להשיב לשאלות הבאות;

            א.         מהי הפגיעה ממנה סובלת התובעת  ביד /מרפק ימין?

ב.         האם קיים קשר סיבתי רופאי בין הפגיעה ממנה סובלת התובעת ביד/מרפק ימין לבין עבודתה כמתואר בעובדות המוסכמות לעיל?

6.         מחוות דעתו של ד"ר פעילן אשר הוגשה ביום 14.4.08, עולה כי התובעת סובלת מתסמונת CTS ביד ימין, ממחלה אפיקונדיליטיס מדיאלית במרפק הימנית ומכאבי צוואר עם תסמונת רדיקולרית צארית ימנית. 

7.         המומחה הסביר שתסמונת CTS אובחנה אצל התובעת לפני תחילת עבודתה במפעל א.א. תנובות קטיף, וממילא איננו קשור לתנאי עבודתה.

8.         אשר לתסמונת במרפק הימנית, הבהיר המומחה כי:

"מדובר בתסמונת של תהליך תגובתי לקרעים קטנים מיקרוסקופיים של מוצא השרירים המכופפים מזיז האפיקונדיל הפנימי וסביבותיו... מיקרוטראומה יכול לגרום להופעת התסמונת במצבים בהם נגרם עומס/לחץ/רטט/כח ממוקם על מוצא השרירים המכופפים ע"י פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, הגורמות לעומס יתר מכני במשך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות, הגורמים לקרעים קטנים מיקרוסקופים ולתהליך התגובתי שבעקבותיו (כגון אצל מלטשי יהלומים או בספורט מאומץ כגון גולף).

תנאים אלו אינם קיימים אצל גב' בובליל. בנוסף, משך עבודתה הקצר יחסית – אינו מתאים לתיאורית המיקרוטרומה...".

9.         המומחה חיווה דעתו שגם כאבי הצוואר אינם נובעים מתנאי עבודתה של התובעת בנימוק כי:

"..אין בתנאי עבודתה גרימת עומס/לחץ/רטט/כח על ע"ש הצווארי. אין קשר סיבתי לתנאי עבודתה".

10.        סיכומה של נקודה זו , לפי חוות דעתו של המומחה מחלת ה-CTS הופיעה אצל התובעת לפני תחילת עבודתה במפעל ומכאן ללא קשר לעבודתה. הליקויים הרפואיים מהם סובלת התובעת במפרק הימנית ובצווארה אינם נובעים מתנאי עבודתה במפעל.

11.        בכתב הסיכומים טוענת התובעת כי נקלע לכלל טעות בשלילת קשר סיבתי רפואי בין התסמונת מסוג אפיקונדיליטיס מדיאלית במרפק הימנית וכאבי הצוואר - לבין תנאי עבודתה במפעל. לעניין זה, גרסה התובעת כי היה על  המומחה הרפואי להגיע למסקנה ההפוכה, בהתחשב בכך שהתובעת לא סבלה מתסמונות אלו לפני תחילת עבודתה במפעל.

12.        להשגות אלו אין אני שותף. המומחה הרפואי הסביר כי אין בתנאי עבודתה של התובעת הפעלה של עומס או לחץ באופן חוזר ונשנה על אזור מוצא השרירים המכופפים וכי הוותק  של התובעת במקום העבודה אינו מתאים לנזק הרפואי במרפק הימני.

            כן עולה מחוות הדעת, שתנאי עבודתה של התובעת אינם גורמים ליצירת לחץ ועומס חוזר ונשנה על עמוד השדרה הצווארי, באופן שיכול להסביר את התסמונת בעמוד השדרה הצווארי.

13.        חוות דעתו של המומחה הרפואי מנומקת, ברורה וחד משמעית, והתובעת לא הציגה כל עילה או הצדקה משפטית או עובדתית לסטות מהקביעות המפורטות באותה חוות דעת.

14.        בנסיבות אלו, ובהתחשב במשקל המיוחד של חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, אין מקום להתערב בהחלטת פקיד תביעות.

15.        אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

16.        פסק דין זה ניתן בדן יחיד, לבקשת הצדדים ובהתאם להחלטת כבוד השופט יוסף יוספי מיום 20.11.07.

17.        הערעור על פסק דין זה בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום ממועד ההמצאה לצד המבקש.

ניתן היום כ"א בכסלו, תשס"ט (18 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

003136/06דמ 734 נורית רזניק