בתי המשפט

פסק דין

1.      המבקש (להלן: "הבנק") עותר לחיוב המשיב לרשום את הבעלות בדירה שניתנה לו במתנה ע"י אביו המנוח, על שמו, בלשכת רישום המקרקעין ובאותו מעמד לרשום משכנתא מדרגה ראשונה לטובתו. לצורך כך מבקש הבנק למנות כונס נכסים.

את בקשתו מבסס המבקש על התחייבות של המבקש ושל אביו המנוח (באמצעות אפוטרופסיתו) לשעבד את הדירה לטובת המבקש, ללא הגבלת סכום, להבטחת החזר הלוואה שניתנה לחברת א.מ.א. שניטמן מפעלי מתכת בע"מ (להלן: "חברת שניטמן"). על התחייבות זו נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה (ביום 16.8.88). התחייבות זו לא בוצעה. הדירה והמשכנתא לא נרשמו על שם המשיב עד היום ולפיכך מנוע הבנק מלממש את הבטוחה שניתנה לו להבטחת פרעון ההלוואה שניתנה לחברה ולא נפרעה עד היום.

הבנק מבסס את התובענה אף על הוראת סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ על פיו ניתן לכפות על המשיב את רישום הדירה על שמו והמשכנתא על שם המבקש.

המשיב אינו חולק על עיקרי העובדות הצריכות לעניינינו ואולם טוען כי הבנק מנסה "לקצר" הליכים וכי היה עליו, קודם לנקיטת הליך זה, להגיש תביעה כספית לבית המשפט המוסמך ולבקש במסגרתה את עיקול הדירה.

לגבי הסעד המבוקש לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ, טוען המשיב כי לא ניתן לפעול על פיו במקרה זה בו מדובר בהתחייבות לרשום משכנתא. התחייבות כזו לא ניתן לכפות, לטענתו, אותה הוא מבסס על פסק דין של ביהמ"ש העליון בפרשת בנק הפועלים נ' שלום זכריה (ע"א 4407/06).

2.      תובענה זו בדין יסודה ויש לקבלה.

המשיב התחייב במפורש (יחד עם אביו) לרשום משכנתא על הדירה לטובת המבקש להבטחת פרעון הלוואה שניתנה לא.מ.א שניטמן מפעלי מתכת בע"מ (ראה נספח ד' לתובענה), כאשר זו תרשם על שמו בלשכת רישום המקרקעין. רישום הדירה על שמו לא בוצע עד היום על אף שלא הוצגה בפני כל מניעה משפטית או עובדתית לעשות כן לאחר שזו ניתנה לו במתנה ע"י אביו המנוח.

משכך ועל פי התחייבותו המפורשת של המשיב כלפי המבקש שלא קוימה על ידו, יש ליתן לבנק את סעד האכיפה המבוקש על ידו, קרי לחייב את המשיב לרשום את הבעלות בדירה על שמו ובמקביל את המשכנתא על שם המבקש.

טוען המשיב כי משלא נקבעו בהתחייבות מועדים לרישום הדירה ורישום המשכנתא, אין להעניק לבנק הסעד המבוקש.

טענה זו יש לדחות.

סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) 1973 קובע במפורש כי חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו "יש לקיים בזמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד עליו הודיע הנושה זמן סביר מראש".

הזמן הרב מאוד מאז מתן ההתחייבות (14.7.88) עד היום, ודאי שאינו יכול להחשב כזמן סביר לביצוע ההתחייבות.

שני הצדדים ידעו, אמנם, כי בעת מתן ההתחייבות לא ניתן היה לרשום את המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין על שם המבקש, שכן באותה עת (ב-14.7.88) לא נרשמה הדירה עדיין על שם המשיב. מטעם זה חתם אף אביו המנוח (באמצעות אפוטרופסיתו) שעל שמו היתה רשומה הדירה, על ההתחייבות לרישום משכנתא.

עם זאת ברור, ולא הוצגו נסיבות שיצביעו אחרת, כי הצדדים לא התכוונו שמשכנתא זו לא תרשם לטובת המבקש במשך תקופה כה ארוכה משום שהמשיב נמנע מלרשום הדירה על שמו עד היום כדי להמנע, ככלל, כנראה, ממימוש המשכנתא ע"י הבנק.

מדובר, אם כך, בהפרת התחייבות ברורה וחד משמעית מצד המשיב אשר על יסודה הוענקה הלוואה לחברת שניטמן, קרי התחייבות לרישום המשכנתא על שם המבקש.

טענת המשיב כי היה על המבקש להגיש תובענה ובמסגרתה לבקש את עיקול הדירה, אין בה ממש ואינה ראויה להתייחסות.

רשאי הבנק לפעול למימוש התחייבות מפורשת שניתנה לו ולגבות את חובו של המשיב בדרך הנראית לו ואין הוא חייב לנקוט בהליכים ש"הוצעו" לו ע"י המשיב.

3.      באשר לסעד המבוקש ע"י המבקש לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ: ספק בעיני אם ניתן לבסס את הענקתו מכח הוראה זו, לאור העובדה כי הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא טרם החלו ולאור הפרשנות שניתנה להוראת דין זו (ראה ספרו של בר אופיר, מהדורה שישית 2005 עמ' 270).

מכל מקום, משהגעתי למסקנה כי יש לאכוף במקרה זה את התחייבותו של המשיב כלפי המבקש, מכח דיני החוזים הכלליים, מתייתר הצורך להזקק להוראת סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ ולהתייחס לפרשנות שניתנה לו, כאמור לעיל.

4.      סוף דבר:

א.                 אני נעתר לתובענה ומורה למשיב לפעול כאמור וכמפורט בפסקה א' לעתירה.

במידה ולא יפעל המשיב, כאמור לעיל, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, יעשה כן עו"ד יצחק גולדשטיין, אותו אני ממנה ככונס נכסים לצורך ביצוע האמור לעיל.

ב.                  המשיב ישלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.10,000 ¤ בצרוף מע"מ.

המזכירות תמציא פסק דין זה לבאי כח הצדדים.

ניתן היום 18.12.08 בהעדר הצדדים.

ח.ס.