בתי הדין לעבודה

פסק דין

1.         ביום 27.2.06 הגיש התובע, מר גוילי יוסף, הודעה לנתבע על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה.

2.         בהודעה על פגיעה בעבודה, סיפר התובע כי ביום 5.7.05 הרים במסגרת עבודתו כפחח, סדן במשקל חריג.

            התובע הוסיף, כי בעקבות הפעולה האמורה חש כאבים בחזה ופנה לבית החולים; שם אושפז בשל אירוע חריף של אוטם בשריר הלב.

3.         כאמור בהודעה על פגיעה בעבודה, ביקש התובע להכיר באירוע האוטם של שריר הלב, כתאונה בעבודה.

4.         בהחלטה מחודש יולי 2006 דחה פקיד תביעות את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בטענה כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי אשר הוביל לפגיעה ולאוטם בשריר הלב; וכי המחלה נגרמה עקב גורמי תחלואה טבעיים. כך השפעת העבודה, אף לו הייתה כזאת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

5.         בעקבות החלטת הנתבע מיולי 2006, הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. בתביעה חזר התובע וביקש להכיר באירוע הלבבי, כתאונה בעבודה; משלטענתו הופיע האוטם בעקבות אירוע חריג בעבודה, של הרמת סדן.

6.         לטענת הנתבע דין התביעה להידחות מנימוקיו של פקיד התביעות.

7.         בתצהירי עדות ראשית ובעדותו חזר התובע על הגרסה לפיה נדרש למאמץ חריג, ביום העבודה שלפני התפרצות האוטם.

            בהקשר זה סיפר התובע בעדותו, כי הוא משמש כמנהל מח' פחחות וצבע במוסך "האחים גוילי.

            התובע הוסיף כי ביום 5.7.05 ניגש להרים סדן המשמש לעבודות ישור מתכת שמשקלו בסביבות ה-70 ק"ג.

            לטענת התובע, תוך כדי ניסיון הרמת הסדן, שהוא בעבורו מאמץ חריג, חש בלחץ בחזה וכאבים ביד שגרמו לו להשאיר את הסדן במקום ולסיים את יום העבודה.

לגרסת התובע הכאבים התגברו, התובע איבד הכרתו בשירותים לזמן קצר ובנו שגר איתו, פינה אותו לבית החולים קפלן.

8.         למאמץ החריג לו טוען התובע, לא היו עדים. לעניין זה סיפר בנו של התובע, מר גוילי משה, כי בעת ניסיון הרמת הסדן על ידי אביו, הוא עצמו נמצא מחוץ למוסך.

            ראה:

            עדותו של מר גוילי משה עמ' 9 לפרוטוקול מיום 10.6.08, שורות 18-23.

9.         הטענה לגבי מאמץ חריג, לא הופיעה בבית החולים, במועד האשפוז.

            לעניין זה, בדוח סיכום המחלה מפורטת גרסתו של התובע כדלקמן:

            "לדבריו כשעתיים טרם הגעתו ליחידה הופיעו כאבים לוחצים בקדמת החזה, אשר העירו אותו משינה, קושי נשימה. ובה לחדר מיון בתרשים.." נספח ב' לכתב התביעה.

10.        כידוע לתיאור שמוסר המבוטח, התובע בענייננו, בעת קבלת הטיפול הרפואי משקל ראייתי משמעותי להתרחשותו של אירוע חריג בעבודה, בפרט בהעדר עדים.

11.        בענייננו התיאור שמסר התובע בעת הגעתו לבית החולים, סותר את גרסתו דהיום.

            כך בזמן אמת אין כל התייחסות מצד התובע לאירוע חריג בעבודה, אשר קדם והביא להופעת האוטם.

            כך גם בניגוד לגרסתו היום, לפיה הופיע הכאב ביד והלחץ בחזה, בסיום יום העבודה עם ביצוע המאמץ החריג, בסביבות השעה 16:00. הגרסה שנמסרה לבית החולים מספרת, על כאבים שהופיעו כשעתיים לפני הגעתו לבית החולים, בחצות לערך, תוך כדי שינה.

12.        לכך יש להוסיף את חוסר הדיוק בגרסת התובע והעד מטעמו ביחס לאירוע החריג הנטען. בהקשר זה סיפר התובע בעדותו, כי ניסה להרים את הסדן המדובר ובפועל הסדן לא הוזז ממקומו. לעניין זה נשאל התובע והשיב:

            "...כשניסיתי להרים אותו, הרגשתי לחץ חזק בחזה שהקרין לי קצת ליד וחשבתי שזה שריר שמתחתי ואז השארתי את הסדן במקום עד שבא הבן שלי והזיז אותו." עמ' 4 לפרוטוקול מיום 11.3.08 שורות 12-14.

            להבדיל טען בנו של התובע, כי התובע אכן הזיז את הסדן המדובר אך לא למרחק גדול.

            ראה:

עדותו של מר משה גוילי, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 10.6.08 שורות 21-22.

13.        בדומה נטען על ידי התובע והעד מטעמו, כי אין בכוחו של עובד אחד להרים את הסדן ממקומו. עם זאת אין חולק, כי בסופו של יום הוזז הסדן ממקומו על ידי בנו של התובע בכוחות עצמו. כך סיפר מר משה גוילי בעדותו כי:

            "... אבא הלך הביתה ואני הזזתי את הסדן טיפה לצד בגרירה." עמ' 9 לפרוטוקול מיום 10.6.08 שורות 25-26.

            בנסיבות הללו אם לא היה צורך בהרמת הסדן, אין כל היגיון בגרסת התובע לפיה ביקש להרים את הסדן על מנת לשנות את מקומו ביום האירוע.

14.        לאור האמור, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות לפיה לא הוכיח התובע אירוע חריג בעבודה, אשר קדם להופעת האוטם ביום 6.7.05.

            בשולי הדברים למותר להוסיף, כי לתובע גורמי סיכון להתפתחות מחלת לב איסכימטית ובכלל זה יתר לחץ דם, עישון על פני שנים וסיפור משפחתי של מחלת לב.

15.        סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

16.        הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום כ"א בכסלו, תשס"ט (18 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

002436/07בל 734 נורית רזניק