בתי המשפט

פסק דין

1.         לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר לטענת התובע, נגרמו לו ביום 11.2.04, עת החליק בגרם מדרגות המוביל מהמרכז המסחרי באשדוד בו ממוקם משרדו, לעבר הרחוב (להלן: "התאונה").

            התביעה הוגשה נגד עירית אשדוד (להלן: "העיריה") אשר, לטענת התובע, הינה  הבעלים של גרם המדרגות או לחילופין נוהגת בו מנהג בעלים.

2.         לטענת התובע הוא הבעלים של משרד עורכי דין הממוקם במרכז מסחרי באשדוד. לטענתו, עת עשה דרכו ממשרדו ביום 11.2.04 החליק באחת המדרגות ונפגע בחלקי גוף שונים. בתצהירו טען התובע כי גרם המדרגות הינו תלול ומסוכן.  לשיטת   התובע הוא החליק מכיוון שפסולת שהיתה על גרם המדרגות הפכה ל"עיסה" עקב רטיבות (ס' 3 לתצהיר התובע).

            בחקירתו הנגדית העיד התובע כי התאונה התרחשה באור יום בסמוך לשעה 13.30 וכי באותו יום לא ירד גשם. עוד הוא העיד כי המדובר במדרגות תלולות מאוד אשר לא ניתן לראות באם מונחת עליהן פסולת שעה שעומדים בראש גרם המדרגות. יחד עם זאת השיב, כי לא ראה את אותה "עיסה" שעה שירד במדרגות והחליק וגם לא לאחר שהחליק (ראו עמ' 6 ש' סיפא).

            התובע הוסיף בחקירתו הנגדית כי בסמוך לגרם המדרגות ישנם פחי אשפה, חנות ירקות ומכולת אשר מייצרות אף הן פסולת (עמ' 7 רישא).

3.         את האשם מייחס התובע לעירית אשדוד, שכן לטענתו היא הבעלים של גרם המדרגות והיא לא פעלה לשמירת הניקיון שם. מה גם שלטענתו, ביום התאונה התקיימה שביתה של עובדי העירייה והצטבר שם ליכלוך רב.

            לחילופין טוען התובע כי גם אם העיריה אינה הבעלים של גרם המדרגות היא נהגה בהן מנהג בעלים ונטלה על עצמה את פעולות הניקיון. מאחר והניקיון של גרם המדרגות בוצע ברשלנות, חבה העיריה בנזקיו, לטענתו.

4.         גם אם נקבל את טענת התובע שהחליק בגרם המדרגות וגם אם נקבל טענותיו כי העיריה חבה בניקיון המדרגות, הרי שעדין  לא הוכח כי התאונה התרחשה עקב רשלנות העיריה. טענת התובע כי על גרם המדרגות נוצרה עיסה כתוצאה מרטיבות ואי פינוי אשפה הינה טענה כללית שכן לא נטען על ידו כי ביום התאונה היתה שם "עיסה" כאמור. הוא אף השיב בחקירה הנגדית כי לא ראה עיסה כזו טרם ירידתו במדרגות ואף לא לאחר שהחליק. המדובר, אם כך, הוא בהשערות של התובע. בכך לא סגי וכבר בשלב זה ניתן היה לדחות את התביעה.

5.         אולם דין התביעה להדחות גם מטעמים נוספים. כעולה מעדות גב' זיו, מנהלת מחלקת נכסים בעירית אשדוד, המפה ת/3 ונסח הטאבו ת/2, גרם המדרגות נמצא בבעלות הדיירים במרכז המסחרי ולא בבעלות עיריית אשדוד. מסתבר מהמסמכים הנ"ל ומעדות גב' זיו כי העיריה היא הבעלים של השטחים הציבוריים הפתוחים במרכז המסחרי ואילו הדיירים, ביניהם התובע, הם הבעלים, בין היתר, של השטחים הציבוריים המקורים. גרם המדרגות, נשוא תביעה זו, הינו שטח ציבורי מקורה ונמנה על השטחים שאינם בבעלות העיריה.

            לטענת הגב' זיו העיריה נטלה על עצמה, כחלק מהשירות שהיא מעניקה לתושביה, גם את ניקוי גרם המדרגות שאינו בבעלותה, מאחר והוא מוביל ומתחבר למרכז המסחרי בו מבקרים אזרחים רבים.

6.         עוד העיד מטעם העיריה מר מלכה שהינו מנהל מחלקת  שירותי ניקיון בעיריה. כעולה מתצהירו ומעדותו העיריה מנקה את גרם המדרגות בשתי משמרות. המשמרת הראשונה הינה בין השעות 06.00 עד ל- 13.00 כאשר ארבעה פועלי ניקיון דואגים לניקיון השוטף. המשמרת השניה הינה בין השעות 16.00 ל- 23.00 ובה פועל ניקיון אחד. עוד הוסיף מר מלכה כי גם אם היתה שביתה של עובדי העיריה בעת התאונה אין לדבר נפקות שכן המנקים במרכז המסחרי הינם עובדי קבלן שאינם שובתים.

7.         בסיכומיו ביקש התובע לראות בעיריה, מכוח העובדה שהיא מחזיקה בשטחים הפתוחים במרכז המסחרי ומכוח העובדה שהיא פועלת לניקיון השטחים שאינם בבעלותה, כמי שחבה חובת אחריות כלפי העושים שימוש בגרם המדרגות בכלל וכלפי התובע בפרט.

8.         אין דעתי כדעתו. חובת העיריה כרשות מקומית היא לדאוג, בין היתר, לבטיחות העוברים ושבים בשטחים הנמצאים בבעלותה. אם העיריה, כחלק מהשירות שהיא מבקשת להעניק לאזרחיה, נוטלת על עצמה משימות נוספות, שאינן נופלות בגדר חובתה, אין זה ראוי כענין של מדיניות משפטית להטיל עליה אחריות  בגינן. החובה בראש ובראשונה לדאוג לניקיון ותחזוקת גרם המדרגות מוטלת  על הבעלים ו/או המחזיק ולא על צד ג' אשר כמתנדב פועל לניקיון.

            מצויים אנו בתחום דיני הנזיקין. גם אם היתה קמה לעיריה חובת אחריות מושגית כלפי התובע בגין השימוש בגרם המדרגות, הרי שאין המדובר בחובה מוחלטת. אם נאמר אחרת נהפוך את דיני הנזיקין לדין אחריות מוחלטת ואת העיריה למעין מבטח, לא כל נזק, מצער ככל שיהיה, טומן בחובו עוול ופיצוי.

            כאמור הוכח בענייננו מפי מר מלכה מטעם העיריה כי זו פועלת במרבית שעות היממה לניקוי גרם המדרגות. המשמרת הראשונה מסיימת עבודתה בסמוך לשעה 13.00 ואילו התאונה התרחשה בסמוך לשעה 13.30. אין זה סביר ואין זה ראוי לדרוש מהעיריה, גם אם היתה הבעלים של גרם המדרגות וגם אם היתה עליה החובה לדאוג לניקיונן, להציב פועל ניקיון יומם ולילה.

            גרם מדרגות כגון דא אינו יכול ואינו אמור להוות משטח סטרילי. חיי היום יום מלאי סיכונים ואין בהחלקה או בנפילה, כשלעצמם כדי ללמד באופן אוטומטי על רשלנות. לא זו אף זו, בעדותו לא טען התובע שהחליק כאמור על "עיסה" וכי ראה "עיסה" כזו בין לפני הנפילה ובין לאחריה.

9.         יתר טענות התובע בסיכומיו ובהן טענות בדבר תכנון שגוי  של גרם המדרגות,  אילוץ קבלן המרכז המסחרי לבנות את גרם המדרגות כפי שנבנו ע"י העיריה, נדחות שכן אינן מעוגנות בראיות.

10.       התוצאה היא כי התביעה נדחית.

            התובע ישלם לנתבעות את הוצאותיהן, כולל שכ"ט עו"ד בשיעור של 2,000 ¤ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבת מהיום ועד לתשלום בפועל.

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

01339/05א  140 יהודית מנצור