חדיג'ה סלים - המל"ל


 

 

המערער

סלים חדיג'ה


 

 

 

המשיב

המוסד לביטוח לאומי


בפני:  הנשיא סטיב אדלר, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

           נציג עובדים מר אליהו בן גרא, נציג מעבידים מר דוד רג'ואן.

 

 

בשם המערער – עו"ד רומי הוניג

בשם המשיב – עו"ד דוד דיין

 

פסק דין

  השופטת ורדה וירט-ליבנה

 

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור מר ברוך אייזנברג וגב' דורית שחר; בל 5160/04) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באירוע מיום 7.5.03 כאירוע תאונתי בעבודה.

 

להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי:

2.         המערער, יליד 1962, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע שאירע, לטענתו, כאשר סידר סחורה במדפים במחסן המרכזי של החברה בה הוא עובד. לטענתו, הוא נפל מהסולם ונחבל בחזה. תביעתו נדחתה בהודעת פקיד התביעות מיום 14.4.04, מהטעם כי לא הוכח שנגרם האירוע התאונתי תוך כדי ועקב העבודה. בנוסף, נטען כי אשפוזו של המערער נבע ממצב תחלואתי טבעי ומחלת ריאות בה לקה. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.

 

3.         בתצהיר שהגיש לבית הדין האזורי, מסר המערער כי כאשר ביקש לסדר את המרססים בגלריה העליונה במחסן, הסולם עליו עמד נפל הצידה והוא נפל ממנו וגופו נחבט בסולם עצמו ובמשטחי עץ שהיו על הקרקע. באותה עת היו במחסן שני עובדים אחרים, מר עאדל חדיג'ה ומר סופיאן עזבה, ואחד מהם הלך לקרוא לבנו. המערער אושפז בבית החולים ביום 11.5.03 ועבר ניתוח.

 

4.         בפני בית הדין האזורי העידו, מלבד המערער, חוקר המוסד לביטוח לאומי מר אלון שחם, בנו של המערער מר מוחמד חדיג'ה, וחבריו של המערער לעבודה מר עאדל חדיג'ה ומר סופיאן עזבה.

 

בית הדין האזורי הגיע לכלל מסקנה כי על פי העדויות והראיות שהוצגו בפניו, המערער לא הרים את הנטל להוכחת קרות האירוע התאונתי. בית הדין ציין כי מר סופיאן עזבה ומר עאדל חדיג'ה אינם בגדר עדים אובייקטיבים, לאור קשרי המשפחה שלהם עם המערער והעובדה כי תצהיריהם הוכנו במשותף עם המערער.

 

בית הדין האזורי עמד על כך שלא נמצא תיעוד של הנפילה הנטענת במסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה. המערער לא סיפר על הנפילה לרופא קופת החולים אליו פנה ולא במהלך האשפוז בבית החולים.

 

כמו כן, פירט בית הדין האזורי בפסק דינו שורה של סתירות שנתגלו בעדויות שהביא המערער: נמצאה סתירה בגרסת המערער באשר לעדים לאירוע – בהודעתו לחוקר מסר כי גם בנו היה עד לאירוע בעוד שבתצהירו מסר כי רק שני חבריו לעבודה היו עדים לאירוע; סתירה בין עדותו של המערער לבין עדותו של מר עזבה באשר לשעת האירוע; וסתירה בעדותו של בנו של המערער באשר לקריאה לסייע לאביו.

 

אשר על כן, דחה בית הדין האזורי את התביעה, משלא הוכח קיומו של האירוע הנטען. מכאן הערעור שבפנינו.

 

5.         הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב.


עיקר טענות הצדדים בערעור:

6.         המערער טוען בפנינו כי הוכח שאכן נפל מסולם ביום 7.5.03, ובית הדין האזורי ראה סתירות בנושאים אשר אין ביניהם כל סתירה או שהשוני בעדויות הינו שולי בלבד ואינו יורד לשורשו של עניין. לטענת המערער, הסתירות בעדויות מעידות דווקא על מהימנותן ועל כך שלא נעשה תיאום גרסאות, ומהעדויות מצטיירת תמונה של ארבעה עדים שונים אשר עדויותיהם משלימות זו את זו. לגבי שעת האירוע, נטען כי הסתירה נובעת מזיכרון או חוסר תשומת לב. באשר לאי איזכור הנפילה במסמכים הרפואיים, טוען המערער שאין הדבר עומד בעוכריו.

 

7.         המשיב, מנגד, טוען כי עסקינן בסוגיות עובדתיות אשר אין הצדקה להתערב בהן. מהמסמכים הרפואיים עולה כי לכל היותר המערער סבל מדלקת ריאות שהסתבכה ללא קשר לעבודתו.           

 

דיון והכרעה:

8.         לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור עוסק בממצאים עובדתיים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב. לא שוכנענו כי מתקיימת בענייננו עילה לחרוג מכלל זה.

 

יצוין, כי בענייננו עמד בית הדין האזורי על כך שהעדים שהעידו מטעמו של המערער אינם אובייקטיביים בשל קשרי המשפחה עם המערער, ותצהיריהם הוכנו יחד עם תצהירו של המערער. בית הדין האזורי התרשם ישירות מהעדויות שנשמעו בפניו, ולא שוכנע כי המערער הרים את הנטל להוכחת קרות התאונה הנטענת. מדובר, כאמור, בקביעה עובדתית, ומטענות המערער לא עולה כי מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבותנו. כמו כן, בנסיבות העניין יש ליתן משקל נכבד למסמכים הרפואיים, ולעובדה כי המערער לא ציין בפני רופאיו את  קרות התאונה כסיבה לכאבים מהם סבל. אשר על כן, אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

 

9.         סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

 

 

ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר, 2008) בהעדר הצדדים.

 

 

 





השופטת רונית רוזנפלד


 

השופטת ורדה וירט-ליבנה


 

הנשיא סטיב אדלר

 

 



נציג מעבידים מר דוד רג'ואן


 

נציג עובדים מר אליהו בן גרא

 


 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/F2184136D6928E2B422575260056EBE2/$FILE/405D6639044240B742257526003C9682.html
תאריך: 
21/12/08
Case ID: 
0_0
Case type: 
עבל
סיווגים
שופטים : הנשיא סטיב אדלר
הנשיא סטיב אדלר
עורכי דין : דוד דיין רומי הוניג
דוד דיין
רומי הוניג
נושאים : ביטוח לאומי דיני חברות דיני משפחה
ביטוח לאומי
כל הקשור בנושאים הקשורים לדיני משפחה
Powered by Drupal, an open source content management system