מדינת ישראל

החלטה

1.         לפניי בקשה לחישוב פסילה מיום גזר הדין.

2.         ביום 17.06.08 נגזר דינו של המבקש, ובין היתר הוטלה עליו פסילת רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים.

3.         לטענת המבקש, הוא לא נהג מיום מתן גזר הדין וסבר כי בכך החלה תקופת הפסילה בעניינו. המבקש מבהיר העדר ידיעתו על קיום נוהל הפקדת רישיון ומוסיף טענות לעניין מצבו הכלכלי והתעסוקתי.

4.         המבקש לא הפקיד את רישיונו בבית המשפט בכל מועד וגם עד להגשת בקשתו ביום 16.12.08, אין לפני בית המשפט תצהיר אובדן כלשהו. משכך, לא החלה לכאורה תקופת הפסילה בעניינו.

5.         מכח הוראותיהן המשולבות של תקנות 556, 557 לתקנות התעבורה[נוסח חדש] התשכ"א-1961, וסעיף 42 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961, לא תבוא התקופה שחלפה עד להפקדת רישיון בבית המשפט המורה על הפסילה, במניין ימי הפסילה. זאת אף אם אין לנאשם רישיון או רישיונו בר תוקף, כשעליו להגיש תצהיר מתאים חלף רישיונו על מנת שתחל תקופת הפסילה.

אין מהרהרים אחר העיקרון הנעוץ בהסדר זה, אשר נועד לשם קיומו של עקרון השוויון במטרה להימנע מתוצאה, לפיה מצבו של נהג שלא מילא אחר התקנות ולא הפקיד רישיונו או תצהיר חלופי, יהיה טוב יותר ממצבו של נהג שפעל ע"פ הוראות הדין. תוצאה זו תעודד נהגים עבריניים שלא להפקיד כלל את רישיונם ובכך סכנה אפשרית, כי אותם נהגים יוסיפו לנהוג אף לאחר פסילתם (ר' רע"פ 444/04, 5217/05, 5218/05 ביטון ואח' נ' מ"י-לא פורסם).

6.         חשיבותה של ההפקדה כאמור, נעוצה בכך שהמדובר במעשה גלוי, שיש בו כדי לחייב את הנאשם ולהעמיד את הרשויות על כניסת עונש הפסילה לתוקפו (ר' בש 9116/05 כהן נ' מ"י - לא פורסם).

7.         אי לכך, אני דוחה את הבקשה. בכפוף לכך שיפקיד המבקש רישיון בר תוקף או לחלופין שיוגש תצהיר תמיכה בבקשה  תוך שבעה ימים, ולפנים משורת הדין, תקופת הפסילה תמנה ממועד הגשת הבקשה - מיום 16.12.08. אם לא יעשה כן המבקש תמנה תקופת הפסילה מיום הגשת תצהיר,לכשיוגש.

ניתנה היום, כ"ד בטבת, תשס"ט (20 בינואר 2009), בהעדר.

010739/08ת  036 רונית אסייג/ טליה אבינועם/אביגייל אונתנוב