ב ת י  ה מ ש פ ט

החלטה

לפניי בקשה לתשלום תכוף על??פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה??1975 (להלן: "החוק").

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לשלם לתובעת תשלום כלשהו, נוכח טענת הנתבעת כי התובעת לא המציאה לידיה דרישה לתשלום תכוף ערוכה בתצהיר כנדרש טרם הגשת בקשה זו, וכן נוכח טענות הנתבעת כי לא נגרם לתובעת כל נזק ממוני.

אקדים ואומר כי בבקשתה הצהירה התובעת שביום 20.5.08 נשלחה דרישה לתשלום לנתבעת, שאותה דחתה האחרונה במכתבה מיום 17.8.08, ועל??כן לא ירדתי לסוף דעת הנתבעת בטענתה כי לא נשלחה דרישה.

ביום 4.2.08 נפגעה התובעת בחלקים שונים בגופה בתאונה שבמהלכה היה מעורב רכבה. התאונה היא "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק. בתאונה נגרם לתובעת, בין היתר, שבר בכתף שמאל, ולפי החשד גם סדק בצלע שמימין. ידה השמאלית של התובעת הושמה במתלה.

התאונה היא "תאונת עבודה", ואף המוסד לביטוח לאומי הכיר בה ככזו.

לדברי התובעת, היא נעדרה מעבודתה עד ליום 5.6.08 – מעבר לתקופת האי-כושר שנקבעה בגין דמי הפגיעה.

ביום 9.7.08 בדק את התובעת רופא תעסוקתי, אשר קבע כי היא מסוגלת להמשיך בעבודתה, אך יש למנוע ממנה הרמת קלסרים. התובעת לא צירפה כל תיעוד שממנו ניתן ללמוד על מצבה הרפואי בתקופה שמיום 11.5.08 ועד ליום 9.7.08.

התובעת קיבלה דמי פגיעה בסך 12,343 ¤ מהמל"ל וכן דמי מחלה ממעבידה בסך 11,274 ¤, אשר חלקם לפחות (6,100 ¤) נוכה ממשכורות החודשים מאי–יולי 2008.

לטענת התובעת, משקפי הראייה שהרכיבה נשברו בתאונה, ורכישת זוג חדש עלתה לה 7,200 ¤. כמו-כן נשברה פלטת שיניים תותבת עליונה, שעלותה 912 ¤. נוסף על כך עותרת התובעת לתשלומים תמורת ביגוד שנאלצה לרכוש בעקבות פציעתה ולהחזר הוצאות רפואיות.

איני נדרש לשאלה האומנם נשברו משקפי התובעת ופלטת השיניים שהרכיבה בתאונה. טענת התובעת להוצאות קיום בסך 5,000 ¤ בחודש סבירה בהחלט, ועל??כן הייתה זכאית להשלמת חסרון הכיס שנגרם לה כתשלום תכוף, וזאת – גם אם חלקו בלבד נגרם בגין התאונה.

לאור האמור לעיל, ובחישוב גלובלי, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 8,000 ¤, בתוספת שכר??טרחת עורך??דין בשיעור של 13% ובצירוף מע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.