בתי הדין לעבודה

פסק דין

1.         בתאריך 24.5.07, הגישה התובעת תביעה לקצבת נכות כללית.

2.         בעקבות התביעה לקצבת נכות כללית, נקבעו לתובעת אחוזי נכות רפואית כדלקמן:

            50% נכות רפואית - לתקופה שמיום 1.2.02 ועד ה-31.11.05;

            80% נכות רפואית - לתקופה שמיום 1.11.05 ועד ליום 18.12.08;

            100% נכות רפואית - מיום 19.2.08 לצמיתות.

כמו כן נקבעה לתובעת דרגת אי כושר בשיעור של 65% לתקופה שמיום 24.2.06 ועד ל-18.2.08;  ובשיעור של 75% לתקופה שמיום 19.2.08 לצמיתות.

3.         התובעת הגישה תביעה לשירותים מיוחדים בחודש מרץ 2008; וזכאותה אושרה על פי סעיף 206 א (ב)3 בשיעור של 50%.

4.         אין חולק כי זכאותה של התובעת לקצבת נכות כללית, הוכרה כ"עקרת בית נכה" על פי סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

5.         לטענת התובעת היה על הנתבע להכיר בתובעת כ"נכה" להבדיל מ"עקרת בית נכה", ועל רקע זה הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

6.         שאלת הגדרת "מבוטחת" כ"נכה" או להבדיל "עקרת בית נכה", זכתה להתייחסותו של בית הדין הארצי בפסק הדין בעניין ציפורה מלכי. באותו עניין נקבע כי:

התאריך הקובע לעניין הכרתה של התובעת כ"נכה", ולהבדיל "עקרת בית נכה", נקבע בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי.

            בהתאם לסעיף האמור, המועד הקובע הוא מועד היווצרות הליקוי ובתנאי שלא ייקבע מועד שהוא יותר מחמישה עשר חודש, שלפני מועד הגשת התביעה.

ככל שייקבע כי בתאריך הקובע לא ענתה התובעת להגדרת "נכה", אלא להבדיל היא במעמד של "עקרת בית", היא יכולה להיחשב כ"נכה", אילו התקיימו בה הסייגים שנקבעו בסעיף 195 לחוק, לעניין הגדרת "עקרת בית". דהיינו, עבודה של 12 חודש רצופים או 24 חודש שאינם רצופים בתוך 48 חודש שקדמו להגשת התביעה למוסד.

ראה:

עב"ל 1131/04, המוסד לביטוח לאומי נ' ציפורה מלכי.

7.         על יסוד האמור בפסק הדין בעניין מלכי, יש לבחון את מעמד התובעת כ"נכה" או להבדיל כ"עקרת בית נכה", על בסיס העובדות הבאות:

            א.         באוגוסט 2003 התגרשה התובעת מבן זוגה דאז, מר אלקובי ברוך.

ב.         בתקופה שמאוגוסט 2003 ועד אוקטובר 2003, עבדה התובעת אצל מעסיק ששמו גורן שמואל בחיפה.

ג.          מיום 14.12.04 ועד ליום 15.11.05 (לכל המאוחר), הועסקה התובעת כיועצת יופי בחב' "פרמייר ים המלח" והוצבה מטעמם בסניף הסופר פארם בנחל עשן באר שבע.

ד.         ביום 16.12.05 נישאה התובעת למר רוזנטל רונן.

ה.         כאמור לעיל, הגישה התובעת תביעה לקצבת נכות ביום 24.5.07.

8.         התאריך הקובע בעניינה של התובעת - שהוא מועד היווצרות הליקוי ובתנאי שלא ייקבע מועד שהוא לפני 15 חודש שלפני מועד הגשת התביעה לקצבת נכות כללית - הוא לכל המאוחר ה-1.2.06 (שהרי התביעה הוגשה ביום 24.5.07, ולתובעת נקבעה נכות רפואית בשיעור של 80% מיום 1.11.05).

9.         בתאריך הקובע (1.2.06 לכל המוקדם), ענתה התובעת להגדרת "עקרת בית" על פי סעיף 238 לחוק. שהרי הסעיף מגדיר "עקרת בית" כ: "אישה נשואה למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית"; ובענייננו, אין מחלוקת כי התובעת לא הייתה במעמד של עובדת ו/או עובדת עצמאית, החל ממחצית נובמבר 2005 לכל המאוחר; והיא נישאה בדצמבר 2005.

11.        לפיכך, על מנת שתחשב התובעת כ"נכה", להבדיל מ"עקרת בית נכה", נדרש כי יתקיימו בה אחד מהסייגים המפורטים בסעיף 195 ולענייננו, הסייג הקובע כי התובעת "עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית, תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים מתוך 48 חודש שקדמו להגשת התביעה למוסד". סעיף 195 לחוק, סעיף קטן 1 בהגדרת עקרת בית.

12.        מהעובדות לעיל עולה, כי בפרק הזמן של 48 חודש שקדמו להגשת התביעה, לא עבדה התובעת 24 חודש שאינם רצופים, או 12 חודש רצופים.

13.        אשר על כן, אין מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות אשר קבע את זכויותיה של התובעת לקצבת נכות כ"עקרת בית נכה".

14.        בשולי הדברים, מבקש אני להתייחס לשתיים מטענות התובעת.

15.        לטענת התובעת יש להחיל בעניינה את ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין דבש סתורי ולקבוע את מעמדה כ"נכה" על פי ההלכה שנקבעה שם.

            לעניין זה טוענת התובעת, כי יש לבחון את מעמדה על פי ההלכה שנקבעה בפסק דין סתורי, נכון למועד ההכרה בליקוי הרפואי, שהוא בנובמבר 2005, שהוביל לצמצום בהכנסותיה; מועד בו היא הייתה במעמד של אישה שאיננה נשואה - ואשר על כן ונכון לאותו מועד התגבשו התנאים להכיר בה כ"נכה".

16.        טענה זו אין בידי לקבל, בשל צו המחוקק הקובע כי אין להכיר ב"תאריך קובע" לקביעת מעמד המבוטחת, שהוא קודם ל-15 חודש שלפני הגשת התביעה. לעניין זה מבקש אני להפנות לפסק דינו של כב' השופט צור בעניין ציפורה מלכי כדלקמן:

"בית הדין האזורי הסתמך על הלכת "סתורי", לפיה הסיווג של מבוטח כ"נכה" או כ"עקרת בית" צריך להיעשות על פי מעמד המבוטח ביום צמצום או הפסקת ההכנסה ולא ביום הגשת התביעה למוסד. עיקרון זה אינו שנוי במחלוקת אלא שהלכת סתורי לא דנה כלל במגבלה של תקופת 36 חודשים שלפני הגשת התביעה. מרכיב זה נדון בפסיקת בית הדין האזורי בתיק ב"ל 178/95, ריבה זילגמן נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ושם נפסק כי התאריך הקובע לא יכול להיות קודם ל-36 חודשים לפני מועד הגשת התביעה למוסד (הדגשה שלי -ט.מ.)" פסקה 10 לפסה"ד.

יצוין כי מאז פסק הדין בעניין ציפורה מלכי שונה החוק, כך שהמגבלה היא לתקופה של 15 חודשים שלפני הגשת התביעה.

17.        טענה נוספת שהעלתה התובעת היא, כי יש להוסיף את תקופת העבודה בפועל שאיננה במחלוקת, את תקופת ההודעה המוקדמת בגינה שולמה לתובעת דמי הודעה מוקדמת ודמי פדיון חופשה.

            בהתאם טוענת התובעת, כי אם אכן תצורף תקופת ההודעה המוקדמת, אשר התובעת לא עבדה בפועל ושולמו בגינה דמי הודעה מוקדמת ואת מכסת ימי החופשה אשר שולמו בגינה דמי פדיון חופשה - הרי שתשלים התובעת 12 חודשי עבודה רצופים בפרק זמן של 48 חודשים שלפני הגשת התביעה.

18.        דמי הודעה מוקדמת, כמו גם דמי פדיון חופשה, אינם בגדר שכר עבודה ואינם משתלמים בעד תקופת עבודה. אשר על כן אין למנות בתקופת העבודה של העובדת, את תקופת ההודעה המוקדמת אשר בגינה שולמה לתובעת דמי הודעה מוקדמת ואת ימי החופשה שהתובעת לא ניצלה במהלך העבודה, בגינן שולמו לתובעת עם סיום העסקתה, דמי פדיון חופשה.

19.        משכך לא יכולה להיות מחלוקת, כי התובעת לא השלימה תקופה של 12 חודשי עבודה רצופים, בתוך פרק זמן של 48 חודש שלפני הגשת התביעה.

20.        סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

21.        הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום כ"א בכסלו, תשס"ט (18 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

001101/08בל 734 נורית רזניק