בתי המשפט

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית ע"ס 21,351 ¤.

טענות התביעה: 

חב' פסגות הנדסה קירור ומערכות מיזוג אוויר בע"מ (להלן: "התובעת"), הועסקה כקבלן משנה לביצוע עבודות מיזוג אוויר בשני בתי ספר בעיר בת-ים. מי שהעסיקה את התובעת כקבלן משנה הינה חב' רקטל בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

סכום ביצוע העבודות הסתכם ב- 42,621 ¤. עבורן אף הוצאו חשבוניות מס על שם הנתבעת. עם זאת הנתבעת נמנעה מלשלם ורק לאחר דרישותיה המרובות של התובעת, ניאותה הנתבעת להעביר במספר פעמים סך המגיע ל- 24,281 ¤. יתרת הסכום שלא שולם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מגיעים לסכום התביעה. לטענת  התובעת, רוב החוב מורכב ממערכות מיזוג אוויר (להבדיל משירות שניתן היה להפסיק ובכך לצמצם את הנזק) ומשכך נגרם חסרון כיס אמיתי לתובעת, בהעדר תשלום מצד הנתבעת. 

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת להגנתה כי האשמה האמיתית הינה עיריית בת-ים (להלן: "צד ג'") שלא העבירה את הכספים לנתבעת ושכך לא יכלה הנתבעת להעביר את הכספים לתובעת. כמו כן, הנתבעת מכחישה שהייתה מעורבת עם העסקתה של התובעת כקבלן משנה ושהחלטה זו בוצעה על ידי חברת אמיק"ן ניהול פרוייקטים הנדסיים בבנין בע"מ שהייתה המפקח על ביצוע העבודות. לטענת הנתבעת, הקישור היחידי בין הנתבעת לתובעת הינו שהיא הסכימה להעביר את הכספים לתובעת  בתנאי אחד ויחיד והוא שצד ג' תעביר ראשית את הכספים אליה. עקב כך הנתבעת שלחה הודעת צד ג' לעירייה ומצפה שהיא זו שתשלם.

טענות צד ג':

צד ג' לעומת זאת מתכחש מכל האמור על כך שאי התשלום עבור התובעת נבע מכיוון שהוא לא העביר את סכומי הכסף הנידונים. נהפוך הוא, לקראת סיום ו"סגירת החשבון" עם הנתבעת, הסכים צד ג' לתקן את החיוב הסופי אולם באותו מעמד הודיע שאין הוא מוכן וגם שאין יכולת להוסיף אי אלו סכומים נוספים מעבר למה שנקבע. מדובר ברשות מקומית עם תקציב מאושר שאין ביכולתה למצוא תקציב "יש מאין". לא זו אף זו, צד ג' טען בכתב הגנתו כי הקבלן הראשי הוא זה שצריך לשלם את שכרם של קבלני המשנה, זוהי למעשה חובתו כמו גם שזו חובתו להעסיק קבלני משנה בעצמו ובידיעתו.

תביעה זו הוגשה בסדר דין מהיר ומשכך פסק דין זה יהיה מנומק בתמציתיות בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

דיון

לדידי, לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת העדויות ומעבר על החומר בתיק, שוכנעתי כי  יש לקבל את התביעה כנגד הנתבעת במלואה ולדחות את הודעת צד ג', כפי שאפרט להלן:

קיום יחסי קבלן וקבלן משנה

היחסים החוזיים בין התובעת, הנתבעת, צד ג' והמפקח על העבודה הינם יחסים שלא ניתן להתכחש להם.

לדידי, טענות הנתבעת שאין יחסי קבלן-קבלן משנה בינה לבין התובעת אינן מקובלות. גם לא מקובלות על בית המשפט הניסיון להעביר את האחריות כלפי צד ג'.

במקרה זה, הנתבעת הייתה הקבלן הראשי בשני פרוייקטים של שיפוץ בתי הספר בגבולותיה של צד ג'. בתור קבלן ראשי הוטלה עליה האחריות של השיפוץ במלואו. היה על הנתבעת לתת דין וחשבון לאופן השיפוץ, תוצאות השיפוץ וכמו כן לוודא את תקינות השיפוץ.  ההתנערות מעבודתה של התובעת נגועה בחוסר תום לב. שני הצדדים נקשרו  בוודאות בהסכם כקבלן וכקבלן משנה. מה גם שהתשלום שהנתבעת העבירה לתובעת בגין השיפוץ בבית הספר שזר וכך ששילמה את המע"מ עבור השיפוץ של שני הפרוייקטים מלמד אותנו כי הנתבעת קיבלה על עצמה את עבודת התובעת כמספקת וראויה לפי בקשתה ולפי הנדרש מהנתבעת בתור הקבלן של הפרוייקטים.

בנוסף לכך, לאחר שמיעת עדויות הצדדים, נוכח אני כי אין בין צד ג' לתובעת כל  קשר NAPYH. הטענה כי בעל הדין הנכון הינו צד ג' דינV להידחות.  השיפוץ  אכן בוצע בגבולותיה המוניציפליים של צד ג'. דא עקא, צד ג' הסמיך את הנתבעת, באופן בלעדי להרים את הפרוייקט דרך החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ. ההתקשרות שנוצרה הינה כלדקמן:

הקשר בין צד ג' לנתבעת המסמיך את הנתבעת בשיפוץ האתרים על פי הנדרש ועל כך ישולם לה הסך הקבוע בהצעה.  הקשר בין התובעת לנתבעת באמצעות מר שפריר כאשר התובעת הינה קבלן המשנה והנתבעת הינה הקבלן הראשי.

סבורני כי הודעת צד ג' שנשלחה לבקשת הנתבעת כלפי צד ג'  הינו ניסיון  להרחיב את הסכסוך הקיים  ממילא בין הצדדים הללו. נראה כי הנתבעת מנסה להטיל את התרשלותה על כי לא חישבה נכון את הוצאותיה וכביכול  הפסידה מהעסקה, על כתפי צד ג'. המדובר, לכל היותר, בטעות בכדאיות העסקה ותו לא.

לגבי סכסוכים אלו בין הנתבעת לצד ג' ולגבי השאלה מדוע לא נפתח שוב התקציב למען החוסר הקיים בספרי הנתבעת הינם בין הצדדים הללו ובית המשפט לא יזקק להם.  בפרוייקט שנדון בפני, הוגשו חשבונות סופיים בהתחשבנות בין הנתבעת לצד ג' הקובעים שהתשלום מהווה סילוק סופי, ואינני סבור שיש מקום לחייב, לאור זאת, את צד ג' כלל.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה,  והודעת צד ג' נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את סך התביעה, כמו-כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט  ושכ"ט של התובעת ושל צד ג' בסך של 2,500 ¤ לכל אחד מהם.

המזכירות תשלח פסק דין זה לכל הצדדים בדואר רשום

ניתן היום כ"ח באדר, תשס"ז (18 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית:  שלומית שלום