"לנקרי נ. עוז ניהול סיכונים בע


 

   

בתי המשפט

א  039517/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

24/05/2009

תאריך:

כב' השופט אברהם קסירר

בפני:

 

 





לנקרי שמואל

בעניין:

תובע

ע"י ב"כ עו"ד בניאן


 

נ  ג  ד


 

1 . עוז ניהול סיכונים בע"מ

2 . OVERSEAS INSURANCE CONSULTNTS

3 . מוניבסט סוכנות לביטוח בע"מ

נתבעות

מליץ

ע"י ב"כ עו"ד עדיאל


 

פסק דין

בפשרה – לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט

התובע בעלים מחזיק ונהג של רכב ששימש מונית (מ.ר. 5650325) עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו כנטען בעקבות ת.ד. מיום 16.9.06 בה היה מעורב עם רכבו שניזוק.

 

הצדדים הגיעו להסכם דיוני לפיו ההליך יוכרע בפשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתיהמ"ש. הוסכם לסף של 8% מסכום התביעה ורף של 63% מסכום התביעה. (סכום התביעה לעת הגשתה עמד על סך 115,122 ¤). הובהר כי בהכרעה לפי סעיף 79 א אין כדי למנוע אפשרות של דחיית התובענה ככל שהדבר יימצא ראוי והמתחם הינו לענין סכום אם ימצא שיש לקבל את התובענה כלה או חלקה.

הצדדים הגישו תצהירים וסיכומים קצרים.

 

לפשרה כח רב, אך היא אינה נעדרת מגבלות.

הפשרה אינה מנותקת מן הדין אלא יוצקת חסד בו.

הפשרה אינה מתעלמת ממושכלות בסיסיות בדין, כגון המוציא מחברו עליו הראיה, עדות יחיד, מידת ההוכחה ונטל הראיה.

כפי שבמקום בו אין חבות לא יפסק סכום נזק, אף אם הוא קיים, כך לא ייפסק סכום נזק נעדר בסיס ראייתי של ממש במקום שקיימת בו חבות.

 

"מצווה לאמר לבעלי דינים בתחילה: בדין אתם רוצים או בפשרה? אם רצו בפשרה עושין ביניהם פשרה. וכל בית דין שעושין פשרה תמיד - הרי זה משובח ועליו נאמר: משפט שלום שיפטו בשעריכם (זכריה, ח', טז').

איזהו משפט שיש עימו שלום? הווי אומר: זה בצוע. וכן בדוד הוא אומר: ויהיה דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל, ב, טו') איזהו משפט שיש עימו צדקה? הווי אומר: זה ביצוע והיא הפשרה" (רמב"ם, סנהדרין, כב, ד).

 

מביא ואומר כב' השופט טירקל (ע"א 97\1639 ניתן 17.1.99): "את המילים צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז כ') דרשו חז"ל – "אחד לדין ואחד לפשרה" (סנהדרין ל"ב ע"ב). כביכול, שני "מיני צדק" הם, צדק הדין וצדק הפשרה.

 

כביכול, שניהם עומדים זה בצד זה, אינם דוחקים זה את זה: ואולי אף מותר להם שיבואו, ברב או במעט, זה בגבולו של זה.... גם שיקול דעתו של בית המשפט הפוסק על דרך הפשרה מבוסס הן על הדין והן על השיקולים הנוספים שהזכרתי ("בעיקר, שיקולים אנושיים ומוסריים העולים מתוך הנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים" – תוספת שלי מתוך דבריו – א.ק.).

אולם כאן, לא ניתנה הבכורה לאלה או לאלה.

 

ראה בית המשפט לטוב לפניו,  ישקול כך – או, בעיקר שיקולים שבדין: ראה טוב לפניו,  ישקול כך – או, בעיקר – שיקולים נוספים, בתהליך ההכרעה רשאי הוא לאחוז באלה כמו באלה,  במידה היפה בעיניו.

 

מאמרו הקלאסי של המשורר הלאומי ח"נ ביאליק "הלכה ואגדה" פותח בקטע בלתי נשכח:

 

"להלכה - פנים זועפות, לאגדה פנים שוחקות.

זו קפדנית, מחמרת, קשה כברזל - מידת הדין; וזו

ותרנית, מקילה, רכה משמן - מידת הרחמים. זו

גוזרת גזרה ואינה נותנת לשעורים: הן שלה הן

ולאו שלה לאו; וזו יועצת עצה ומשערת כחו ודעתו

של אדם: הן ולאו ורפה בידה. זו -קלפה, גוף,

מעשה; וזו - תוך, נשמה, כונה. כאן - אדיקות

מאובנת, חובה, שעבוד; וכאן התחדשות תמידית,

חרות, רשות". (ח"נ ביאליק "הלכה ואגדה" כל כתבי

ח"נ ביאליק (מהדורה שמינית, הוצאת "דביר"

תל אביב, תש"ז) בעמ' ר"ז).

 

גם הדין והפשרה כך. לדין - פנים זועפות, לפשרה - פנים שוחקות.

הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אש המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית "מזעיפה", בדרך כלל, את פניה למי מן המתדיינים, היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה.

 

"בסיכום, ראוי לעודד את המתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, ראוי לה לערכאת הערעור שלא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן המצדיקים התערבות כזאת. המקרה שבפנינו איננו כזה". (השופט טירקל שם).

 

מוסיף כב' הנשיא בפס"ד זה כי: "...אכן, פשיטא בעיני כי בגדרי הפשרה ההתחשבות בדין היא אפשרית".

 

ברע"א 4044/04 (ע"י כב' השופט רובינשטיין) נאמר בין היתר:"... אכן ככלל החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לא דוקא באמצע ה"גאומטרי" או ה"אריתמטי"), ורוב הפשרות היו כאלה מימות עולם וכך יהיו מן הסתם גם בעתיד. זו גם משמעותה הלשונית הבסיסית של הפשרה... אין בכך כדי לסתור כל עיקר התחשבות בדין המהותי, שהרי מבקש בית המשפט לעשות צדק והדין המהותי אמור הוא מטבעו לשקף צדק. הדעת נותנת, כי המקרים שבהם יקבע בית המשפט בהליך פשרה, בלכתו בעקבות הדין המהותי, כי יש מקום לקבל או לדחות את התביעה בשלמותה – יהיו נדירים וחריגים. כך דרכו של עולם."

 

 

לאחר שעיינתי בכל החומר בתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים בסיכומיהם לשקלול ומדין פשרה נפסק: התביעה נגד נתבעות 1 ו-2 מתקבל ונגד נתבעת 3 נדחית.

הנתבעות 1 + 2 יחד ולחוד תשלמנה לתובע סך 18,000 ¤ + מע"מ כחוק, הוצאות משפט בסכום כולל של 1,800 ¤ ושכ"ט עו"ד בסך 3,600 ¤ ומע"מ כחוק.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית וכל צד ישא בהוצאות.

המזכירות תעביר פסה"ד לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום, א' בסיון, תשס"ט (24 במאי 2009), בהעדר.

                                                        ________________

                                                                               אברהם קסירר, שופט

 

פסה"ד כפוף לשינויי נוסח, הגהה ועדכון מתבקשים.

 

 רונית טלבי / קלדנית


 

 

 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/52C0B944EC9AD937422575C0005777E4/$FILE/E10A042D6F9D75D5422575C00036B7D0.html
תאריך: 
24/05/09
Case ID: 
39517_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ברע"א 4044/04 (ע"י כב' השופט רובינשטיין) נאמר בין היתר:"... אכן ככלל החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לא דוקא באמצע ה"גאומטרי" או ה"אריתמטי")
ברע"א 4044/04 (ע"י כב' השופט רובינשטיין) נאמר בין היתר:"... אכן ככלל החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לא דוקא באמצע ה"גאומטרי" או ה"אריתמטי")
עורכי דין : בניאן עדיאל
בניאן
עדיאל
Powered by Drupal, an open source content management system