בתי המשפט

פסק - דין

1.         בפני ערעור על גזר דינו של בימ"ש לתעבורה תל-אביב (כב' השופטת שדמי) בתיק          פ"ל 1383/07 מתאריך 4.1.09, לפיו הורשע המערער עפ"י הודאתו, בביצוע עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בקלות ראש וכן נהיגה ללא רשיון רכב ופוליסת ביטוח בני תוקף – עבירות לפי סעיפים 62(3), 64ב' בקשר עם סע' 38(1),     62(2) ו- 2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961, וכן עבירות בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, וסע' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל-1970.

2.         על המערער הוטלו העונשים הבאים:

א.         9 חודשי מאסר בפועל.

ב.         שנה מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.

ג.          פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה בת 5 שנים.

טיעוני ב"כ המערער

3.         לטענת ב"כ המערער, עונש המאסר שהושת על מרשו הינו חמור יתר על המידה, וזאת נוכח הודאתו וביצוע עבירה ראשונה של נהיגה בשכרות, כמו גם המאמצים שהוא עושה בהתמודדותו עם התמכרותו לסמים.

4.         עוד לטענת ב"כ המערער, בימ"ש קמא שגה בקובעו בגזר דינו, כי המערער כבר הורשע בעבר בעבירה דומה לעבירה נשוא התיק דנן, בעוד שהמערער הורשע בשנת 2005 בביצוע עבירה של "חוסר שליטה ברכב" שאינה דומה לעבירה נשוא התיק דנן.

5.         ב"כ המערער הוסיף וטען, כי בימ"ש קמא לא שקל את נסיבותיו האישיות של המערער, והיה עליו להעדיף ההליך השיקומי אותו עובר המערער, ולהאריך המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

            ב"כ המערער עתר לביהמ"ש לערעורים שיורה על קבלת תסקיר שרות המבחן שיאפשר למרשו לבצע עונש מאסר לתקופה בת 6 חודשים במקום 9 חודשים בדרך של עבודות שרות.

6.         עוד טען ב"כ המערער לאפליה בענישת מרשו, כאשר על נהגים אחרים שהורשעו לראשונה בנהיגה בשכרות, לא הוטל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

טיעוני ב"כ המשיבה

7.         ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער, שכן לטענתה, עסקינן במערער שעברו התעבורתי כולל עונשי מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ופסילה בפועל, ואף כי אלו אינם בני הפעלה בתיק דנן, לא ניתן לטעון שזו עבירה ראשונה למערער.

8.         עוד לטענת ב"כ המשיבה, לא הוצגו בפני בימ"ש קמא ואף לא בפני המותב דנא, תיעוד רפואי המבסס טענת ב"כ המערער כי מרשו מצוי בהליך של גמילה, ולפיכך לא ניתן לטעון להקלה בעונשו מטעם זה. מכל מקום טענה זו, ראוי היה שתוכח בעת הדיון בפני הערכאה הדיונית.

פסק דינו של בימ"ש קמא

9.         בית משפט קמא קבע בגזר דינו כי המערער נתפס מסומם לחלוטין בעת שנהג תוך סטיות ימינה ושמאלה בכביש, ואך בנס לא גרם המערער לתאונה בדרך נהיגתו.

בימ"ש קמא ציין כי עברו התעבורתי של המערער כולל 79 הרשעות קודמות, זאת בנוסף לעבר פלילי בעבירות רכוש ובעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, והענישה המתחשבת שהוטלה עד היום על המערער לא הרתיעה אותו מהמשך ביצוע עבירות כמפורט בתיק דנן. אשר על כן, קבע בימ"ש קמא כי יש לגזור על המערער המסכן את שלום הציבור, עונש מרתיע למען "יראו וייראו".

דיון

10.        עסקינן בנהג שנתפס נוהג בטבורה של העיר גבעתיים ברח' המאבק בתאריך 1.5.07 שעה 13:10, כשהוא סוטה בנהיגתו ימינה ושמאלה ללא כל סיבה. בבדיקת שתן אותר בגופו סם מסוג קוקאין, והמערער הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה לפי סע' 64ב(א) לפקודת התעבורה.

עוד יש לציין, כי המערער הורשע בכך שנהג ברכב מבלי שהיו לו רשיון רכב ופוליסת ביטוח בני תוקף.

11.        המערער ההין לאחוז בהגה לאחר שנטל סם מסוג קוקאין, תוך התעלמות מהסכנה שהוא מהווה למשתמשים בדרך, ובצדק ציין בימ"ש קמא, כי אך בנס לא קרתה תאונה ולא נפגעו אנשים.

עוד עלה מטיעוני ב"כ המערער, כי רשיונו של המערער נשלל ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

12.        ב"כ המערער עתר לביהמ"ש להקלה בעונשו על בסיס הודיית מרשו וחרטתו, לאחר שלדבריו, המערער הגיע לתובנה אודות חומרת המעשה במהלך ההליך הפלילי, וכי מאז מתן גזר הדין הוא אינו נוהג.

עוד הוסיף, כי מצבו הנפשי של המערער עלול להתדרדר במהלך מאסרו מאחורי סורג ובריח.

13.        לא נעתרתי לבקשת ב"כ המערער להורות על קבלת תסקיר קצין מבחן בשלב הערעור, שכן הודאתו וחרטתו של המערער אומנם מצאו ביטויים בבימ"ש קמא, אך טענת המערער כי הוא מצוי בהליך של גמילה היתה טענה בעלמא שלא גובתה בתיעוד ראוי.

זאת ועוד, כוונה עתידית של המערער להתחיל בהליך גמילה עתידי הינה תמיד מבורכת, אך אין בה כדי לאיין הטלת עונש מאסר בגין מעשיו בעבר.

לא זו אף זאת, אמירה לפיה המערער רוצה ב"הליך גמילה" משולה לאחיזה ב"קרנות המזבח", והיא אינה סיסמת פלאים המחלצת בהכרח מעונש מאסר.

המערער הודה כי הוא החל להשתמש בסמי הזייה, ואחר כך בסמים קשים (קוקאין), והיה מצוי בטיפול פסיכיאטרי, ובכל זאת מצא לנכון לנהוג תחת השפעת סמים, תוך התעלמות מהחוק, מהפסיקה ומזכותם של עוברי אורח והמשתמשים בדרך לנוע בביטחה.

14.        אין צורך להכביר במלים על חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ודין אחד הוא לנוהגים בשכרות עקב צריכת אלכוהול ולנוהגים תחת השפעת סמים.

ההלכה הפסוקה מורה, כי יש להחמיר עם אותם נהגים האוחזים בהגה (ראו: רע"פ 6418/07 עמית כהן נ' מ"י (לא פורסם – ניתן בתאריך 5.9.07)), והמערער שנטל סם קוקאין ואחז בהגה – דינו אינו צריך להיות שונה.

15.        למערער עבר פלילי: בשנת 1994 הורשע בביצוע עבירות רכוש, עבירת איומים ותקיפת שוטר בעת מלוי תפקידו. עבירת הרכוש האחרונה שביצע, נעברה בתאריך 20.6.07.

עברו התעבורתי של המערער כולל 80 עבירות כשביניהן עבירה של חוסר שליטה ברכב משנת 2004, בגינה נגזרו על המערער פסילה בפועל ומאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין בתאריך 4.1.2005.

העבירה האחרונה, בגין נהיגה כאשר רישיון הרכב פקע פחות משישה חודשים, נעברה ע"י המערער בתאריך 9.4.07.

16.        אמת המידה של בימ"ש לערעורים לבחינת העונש שהוטל ע"י הערכאה הדיונית אינה הענישה שאותה הוא עצמו היה מטיל במקרה דנן, אלא עליו לשקול אם הענישה שהוטלה ע"י בימ"ש קמא היא בלתי סבירה או חורגת מהמקובל.

17.        בתאריך 10.6.09 בסמוך לשעה 15.10 הובאו בפני פסקי דין שנשלחו מטעמו של ב"כ המערער, כשלטענתו פסקי דין אלו מבטאים מגמה לפיה העונש הנדרש ע"י התביעה כולל בדרך כלל מאסר על תנאי ופסילה.

עברתי על פסקי הדין שהוגשו מטעם ההגנה, ואין בהם כדי לשנות את הענישה הראויה בתיק דנן, שכן בתיק פל' 719/07 של בימ"ש לתעבורה ת"א (כב' השופט דרורי) ענף תנועה ת"א נ' דניאל אמינוב (לא פורסם), נמצא בגופו של הנאשם שם תוצר חילוף של סם מסוכן, והתביעה לא עתרה להטלת עונש של מאסר בפועל אלא מאסר על תנאי בלבד ופסילה, שכן לא היתה מחלוקת בין הצדדים שהנאשם עמד במבחן המאפיינים, והמבחן נמצא תקין.

בתיק פל' 809/07 של בימ"ש לתעבורה ת"א (כב' השופטת שדמי) ענף תנועה ת"א נ' אשר פימה (לא פורסם), עתר נציג התביעה להטלת עונש של מאסר בפועל למצער לתקופה בת שנה בצד מאסר על תנאי ופסילה בפועל, אלא שביהמ"ש (המותב שדן בתיק שבפני) קיבל את עמדת ההגנה, וזאת מאחר והנאשם שם עמד במבחן המאפיינים והתנהגותו היתה רגילה, ובינתיים הוא עבר הליך גמילה מוצלח. כמו כן, במהלך השנים האחרונות לא נרשמו לחובתו הרשעות קודמות.

בתיק תת"ע 10201/07 של בימ"ש לתעבורה עכו (כב' השופט קאופמן) לשכת התביעות נ' יגאל גבאלי (לא פורסם), עתר נציג התביעה להטלת עונש של מאסר בפועל בצד פסילה. הנאשם שם נעצר לבדיקה שגרתית של המשטרה מבלי שניתן היה להבחין אצלו בסימני השפעת סמים. הוא נדרש לעבור בדיקת סמים רק בשל היכרות קודמת של השוטר עימו, שהיה מודע לכך שמדובר באדם המשתמש בסם. בבדיקה נמצאו בגופו תוצרי חילוף חומרים של קנביס. ביהמ"ש לתעבורה קבע כי הוא מרשיע את הנאשם מכוח הימצאות הסם בגופו, ולא מכוח השפעת הסם עליו בעת נהיגתו, ולכך יש משמעות לענין גזר הדין. על כן קיבל את עמדת ההגנה, ולא דן את הנאשם למאסר בפועל אלא למאסר על תנאי ופסילה.

בתיק פל' 1193/07 מ"י נ' גבריאל ביטון (לא פורסם), הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בנהיגה בשכרות – תחת השפעת סמים, מכוח סירוב לבצע בדיקת שתן ו/או דם, וכן נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, וביהמ"ש הודיע כי הוא מכבד את הסדר הטיעון, והטיל על הנאשם מאסר על תנאי, פסילה וקנס עפ"י הסדר הטיעון.

18.        עינינו הרואות כי מקום שביהמ"ש שוכנע שלא היה סיכון מן הנאשם באשר השפעת הסם לא ניכרה עליו – לא הוטל עונש מאסר בפועל, אך פסקי הדין הנ"ל אינם דומים לענייננו, שכן במקרה דנן המערער הורשע לאחר שהוא נמצא "מזגזג", קרי: סוטה ימינה ושמאלה בכביש, והשוטר התרשם כי הוא מסומם לחלוטין. מדגימת השתן התברר שהמערער נטל סם קוקאין בטרם החזיק בהגה, וכן נהג ללא רשיון רכב בר תוקף (תוקפו פג ביום  10.1.07), וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

למערער 80 הרשעות קודמות בתחום התעבורה, כולל בעבירות בטיחותיות, וכן עבר פלילי כפי שפורט לעיל.

19.        רכיבי הענישה של המאסר והפסילה בפועל שהוטלו על המערער אינם קלים, והם הולמים את נסיבות ביצוע העבירות, אך מאחר ויהיה זה למערער מאסרו הראשון בפועל מאחורי סורג ובריח – החלטתי לבוא לקראתו קמעא ולהעמיד את עונש המאסר בפועל לתקופה בת שבעה חודשים (במקום תשעה חודשים).

שאר רכיבי גזר הדין ישארו על כנם.

תשומת לב רשויות שב"ס כי לטענת המערער, הוא נזקק לטיפול פסיכיאטרי.

ניתן היום י"ט בסיון, תשס"ט (11 ביוני 2009) במעמד הצדדים.

קלדנית: גילה