איבגי נ. רמת קנדה בע"מ


 

   

בתי המשפט

א  042185/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

18/06/2009

תאריך:

כב' השופט מרדכי בן חיים

בפני:

 



1 . איבגי יצחק

2 . איבגי מזל

בעניין:

התובעים


 

נ  ג  ד


 

רמת קנדה בע"מ

הנתבעת

ב"כ התובעים עו"ד גנים

ב"כ הנתבעת עו"ד רייף

נוכחים:

 

פסק??דין

 

התובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה שעניינה ליקויי בניה שהתגלעו בבית המגורים שרכשו מן הנתבעת (להלן: "הבית").

 

בתביעתם התבססו התובעים על חוות דעת של מהנדס מטעמם (להלן: "טרמינל") אשר סקרה את הליקויים ותימחרה את עלות תיקונם לסכום בסך 76,839 ¤.

 

כמו כן טענו התובעים כי הם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש, אי נוחות, טרחה מיוחד ומניעת הנאה מירבית מביתם (להלן: "פיצוי בגין נזק בלתי ממוני") אותו העמידו על סך של 20,000 ¤.

 

במסגרת כתב התביעה נטען גם כי לנתבעת ניתנו הזדמנויות למכביר לתקן את הליקויים אך זו לא השכילה לנצל את ההזדמנויות האמורות וביצעה תיקונים קוסמטיים בלבד שלא הוכיחו את עצמם.

 

הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהיא הגישה כי התובעים כלכלו מראש את צעדיהם על מנת להגיש תובענה כספית נגד הנתבעת וזאת ללא שנתנו לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים ובעניין זה נטען בין היתר כי הבית נמסר לחזקת התובעים ביום 15.8.05 ונערך פרוטוקול מסירה שבגדרו תועדו הליקויים שיש לתקן בבית.

 

כמו כן נטען כי סמוך לתום תקופת הבדק מסרו התובעים לנתבעת לראשונה את חוות דעת טרמינל אשר כאמור בה נערכה ביום 16.7.06.

 

עוד נטען כי התובעים סירבו לאפשר כניסת בעלי מקצוע להשלמת התיקונים.

 

הנתבעת התייחסה במסגרת כתב ההגנה גם לגופן של ממצאי טרמינל והכחישה אותם בחלקו לגופם ובחלקו בטענה כי התובעים לא הלינו על חלק מן הממצאים.

 

אשר לליקויי הרטיבות טענה הנתבעת כי השלימה אותם למעט תיקון חור בקיר הסלון שנוצר בתהליך האיטום ואשר לא תוקן עקב סירוב התובעים לאפשר כניסה לבית.

 

במסגרת הליכי קדם המשפט הגיעו בעלי הדין לכדי הסכמה דיונית לפיה ומבלי לגרוע בטענותיהם בכתבי הטענות, יאפשרו התובעים לנתבעים לתקן את הליקויים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט בתוך פרק זמן של שבועיים ובפיקוח המומחה.

 

כמו כן נקבע כי בסיום מלאכת התיקונים יערוך המומחה חוות דעת משלימה ומסכמת לפיה יאשר כי הליקויים תוקנו לשביעות רצונו או יפרט איזה תיקונים לא בוצעו כאמור.

 

הסכמה דיונית אושרה בהחלטה מיום 6.4.08.

 

כאן המקום לציין כי אינג' אורמן שמונה כמומחה בית המשפט (להלן: "המומחה") סקר את הבית ותיעד את הליקויים שאיתר בו כאשר עלות תיקונם הוערכה על ידו לסכום של 20,500  ¤ כולל פיקוח הנדסי אך ללא מע"מ.

 

אטעים כי סעיפי הליקוי העיקריים שתועדו בחוות הדעת האמורה שהוגשה ביום 25.2.08 מתייחסים לתופעת הסדיקה הנרחבת בקירות החוץ (סכום של 7,600 ¤) סעיף רטיבות איטום וניקוז סך 3,100 ¤ וסעיף בניה בסכום של 3,000 ¤.

 

כאן המקום להטעים כי חלק ניכר מן הליקויים שפירט המומחה פורטו עוד במהלך טופס שנת הבדק שצורך כנספח ד' לכתב ההגנה ובכלל זה תופעות רטיבות, סדקים בחלקי מבנה שונים ושקיעת גרם מדרגות בכניסה לבית.

 

בהתאם להסכמה הדיונית פנתה הנתבעת למלאכת תיקון הליקויים וכמתבקש מחוות הדעת המשלימה של המומחה מיום 23.4.09 היא השלימה את תיקון מרבית הליקויים למעט ליקויים שיוריים בקירות החוץ (סך של 1,600 ¤) וסעיף בניה (סך של 1,000 ¤) בסעיף רטיבות, איטום וניקוז  (סך של 800 ¤).

 

כמו כן חזר המומחה בחוות דעתו המשלימה על עמדתו בחוות דעתו הראשונית לפיה יש לפצות את התובעים בסכום עלות תיקון חלונות בסך 800 ¤.

 

סך הכול הליקויים שנותרו בעינם על פי חוות הדעת המשלימה מסתכמים בסך של 4,200 ¤ כאמור בסעיף 13 לחוות הדעת המשלימה בנפרד ובמובחן תיעד המומחה במכתבו ביום 17.6.09 ליקוי נוסף שנעלם מעינו והמתייחס לשיפוע כלפי חוץ לשלוש מדרגות כולל אריח רופף וציין כי הליקוי לא תועד בחוות הדעת מטעם טרמינל ומשכך לא התייחס אליו בחוות דעתו.

 

לעניין התימחור קבע המומחה כי עלות התיקון מסתכמת לסך של 900 ¤ בתוספת מע"מ.

 

בסיכום טענותיו בפני טען ב"כ התובעים כי נפלה שגגה מטעם המומחה שכן, טרמינל התייחסו לתופעת השקיעה של גרם המדרגות החיצוניות בעמ' 19 לחוות דעתם.

 

מצאתי כי טענתו של ב"כ התובעים אכן נכונה.

 

על יסוד האמור עד כאן ולאור ההסכמה הדיונית שבין בעלי הדין וכן משהסתבר לי כי הנתבעת לא השכילה להשלים את מלאכת התיקונים עד תומה, אני רואה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את סכום עלות התיקונים שטרם הושלמו בסכום כולל של 5,100 ¤ בתוספת מע"מ כדין.

 

סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת חוות דעת המומחה (25.2.08) ועד ליום התשלום בפועל.

 

בעלי הדין טענו בפני בסוגיות הפיצוי בגין נזק בלתי ממוני והוצאות המשפט.

 

אשר לפיצוי בגין הנזק בלתי ממוני, ההלכה הפסוקה בסוגיה זו, סוכמה בפסק דינו של בית המשפט העליון בע.א. 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח בע"מ (תק-עליון (1) עמ' 774 ובית המשפט פירט את הקווים המנחים להערכת הנזק הבלתי ממוני ובכללם אופי הליקויים ועומקם, התנהגות בעלי הדין קודם להליך המשפטי ובמהלכו.

 

מטבע הדברים יש ליתן את הדעת בהערכת הנזק הממוני גם למידת הטרדה הכרוכה בתיקון הליקויים.

 

אין ספק כי ליקויי רטיבות בבית נחשבו מאז ומתמיד כליקויים המגלמים קיטון ופגיעה של ממש בהנאה סבירה של רוכשי דירות מן הנכס שרכשו במיטב כספם, בסוגיה זו ניתנו אינספור של פסיקות ובכללם פסק דינו של בית משפט העליון בעניין ויקטור נחמיאס נ' זכריה דרוקר בבית נשוא התביעה זו התגלעו בין היתר גם ליקויי רטיבות אם כי בהיקף מצומצם בהשוואה לנטען בחוות הדעת טרמינל ויש להביאם בחשבון בשומת הפיצוי הבלתי ממוני.

 

הנתבעת טענה כי יש לעמת את הפיצוי בגין הנזק הבלתי מממוני מול נזק ההוצאות שנגרם לנתבעת אשר ביצעה את תיקון הליקויים לאחר שכבר יצאה מהאתר.

 

כמו כן הטעימה הנתבעת את טענתה שנטענה באופן מפורט בכתב ההגנה ולפיה יש לזקוף לפתחם של התובעים את האחריות לאי תיקון הליקויים במועד בשל העמדה שהפגינו בסירוב לאפשר את תיקון הליקויים.

 

אשר לנימוק הראשון, אין בידי לקבלו וזאת מן הטעם הפשוט לפיו כמו שציינתי קודם חלק ניכר מן הליקויים שתועדו הן בחוות דעת טרמינל והן בחוות דעת המומחה - נזכרו כבר בפרוטוקול שנת הבדק; גם אם נקבל את גרסת הנתבעת כי עשתה לתיקון הליקויים האמורים הרי שעצם העובדה כי לפחות חלקם נותרו בעינם די בה כדי להפקיע את זכותה לביצוע תיקונים בעין.

 

על כך אוסיף כי משנתנה הנתבעת את ידה להסכמה הדיונית שעה שהיתה מודעת לעובדה כי יצאה כבר מן האתר הרי שאין להשגיח בטענתה לפיה נגרמו לה הוצאות יתירות.

 

לאחר ששקללתי את כל הנתונים הצריכים לעניין בהערכת הפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין פריט זה סך של 9,000 ¤.

 

אשר להוצאות המשפט; אין ספק כי תביעת התובעים הסתברה להיות מוגזמת למצער בסוגיית תמחור הליקויים שבבית אולם כנגד זאת יש לזקוף לחובתם את העובדה כי נתנו ידם להסכמה הדיונית אשר קיצרה את משך הדיון בתובענה ובאופן כללי תרמה ליעילות הדיון.

 

גם לזכותה של הנתבעת יש להביא שיקול זה שהרי גם היא הסכימה להסכמה הדיונית.

 

טענתה של הנתבעת לפיה עסקינן בתביעה מיותר שכן, היא הייתה נכונה בכל עת לתקן את הליקויים ללא צורך בהתדיינות משפטית אינה מקובלת עלי; גם אם אניח לטובתה כי ביקשה לתקן את הליקויים הרי שעל פי ההלכה הפסוקה ניסיונות חוזרים ונשנים של קבלן לתקן ליקויים שלא הועילו די בהם כדי להפקיע את זכותו של הקבלן לתקן בעין.

 

יתר על כן, נפסק כי קבלן הכופר בקיום הליקויים ו/או באחריותו להם, אינו יכול להישמע בטענה כי יש לאפשר לו למצות את זכותו לתקן בעין וכפי שציינתי לעיל, בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת חלק מן הליקויים ולגבי חלק אחר טענה להעדר אחריות מצידה להתהוותם.

 

מסקנתי הינה איפוא כי לא היה מנוס בידי התובעים אלא להגיש את תביעתם לפני בית המשפט.

 

לאחר ששקללתי את הנסיבות הצריכות לעניין פסיקת ההוצאות ובכללם השיקול לפיו בעל דין שזכה בתביעתו זכאי להשבת הוצאותיו הריאליות ובצד זה לקחת בחשבון את תרומתה של הנתבעת לקיצור ההליכים, את העובדה שתביעת התובעים הייתה מוגזמת בחלק בלתי זניח ממנה, אני רואה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 2,500 ¤ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ¤ בתוספת מע"מ כדין.

 

תשלום חיובי פסק הדין יתבצע בתוך 30 יום מהיום.

 

הודעה לזכות ערעור

 

ניתן היום, כ"ו בסיון, תשס"ט (18 ביוני 2009), במעמד הצדדים.

                                                                              

מרדכי בן??חיים, שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/7A7D0962E4F6819E422575D90056FC79/$FILE/62FD48E5A3E4CD81422575D90033D622.html
תאריך: 
18/06/09
Case ID: 
42185_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : מרדכי בןחיים
מרדכי בןחיים
עורכי דין : גנים רייף
גנים
רייף
Powered by Drupal, an open source content management system