בתי המשפט

פסק דין

1.            בפני בית הדין תביעת התובע, אשר פרש לגמלאות ביום 31.10.05, למתן דירוג 43 בדירוג המח"ר רטרואקטיבית מיום 1.2.98 ולמתן דרגה 44 בדירוג המח"ר כעבור שנה, ולתשלום ההפרשים הכספיים בגין דרגות אלה.

הנתבעת – מדינת ישראל (נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה ומשרד המדע) טענה כי לתובע לא קמה זכות למתן דרגות אלה ולהפרשים בגין כך.

2.            הצדדים הגיעו למוסכמות ופלוגתאות מוסכמות מטעמם והסכימו כי יוגשו סיכומים בנוגע לזכאות התובע לדרגות.

3.            בתאריך 16.12.07 ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומי התביעה והתחשיבים.

לא למותר לציין כי בתאריך 18.11.07 ניתן פסק דין עקב אי ביצוע פעולות בתיק על ידי התובע אולם פסק דין זה בוטל בהסכמה.

העובדות

1.            התובע הינו אקדמאי ובעל תואר שני.

2.            ביום 16.12.81 החל התובע לעבוד בשירות המדינה במשרד השיכון על פי חוזים מיוחדים וזאת עד לפרישתו לגמלאות ביום 31.10.05.

3.            ביום 1.1.98 מונה התובע במינוי בפועל, כמנהל פרויקט היל"ה במשרד ראש הממשלה.

4.            קודם למינויו בפועל כאמור לעיל, שימש התובע כמרכז (מערכות הפעלה) במשרד הבינוי – משרה שמתח הדרגה הצמוד לה הינו 38-40 בדירוג המח"ר.

החל מיום 1.1.94 ניתנה לתובע דרגה 41 מח"ר אישית והחל מיום 1.1.95 דרגה 41+.

5.            מתח הדרגות הצמוד למשרת מנהל פרוייקט היל"ה הינו 41-43 בדירוג המח"ר.

6.            כאשר מונה התובע כמנהל במינוי בפועל, הדרגה הצמודה למשרתו בתקן הייתה 41+.

7.            התובע קיבל לאחר חודש במינוי בפועל בהיל"ה דרגה 42 מח"ר.

8.            התובע סיים את תפקידו כמנהל במינוי בפועל בדרגה 43 בדירוג המח"ר.

9.            התובע לא מונה בקביעות למשרה אותה מילא במינוי בפועל קודם לכן.

המחלוקת

1.            האם התובע היה זכאי על פי הוראות התקשי"ר, לקבלת דרגה 43 בדירוג המח"ר רטרואקטיבית החל מיום 1.2.98, דהיינו כחודש לאחר היותו במינוי בפועל בתפקיד מנהל היל"ה ולא לדרגה 42 בדירוג המח"ר, כפי שנעשה בפועל.

2.            במידה ויוכח כי התובע היה זכאי לקבל דרגה 43 כעבור חודש מיום כניסתו לתפקיד מנהל היל"ה, אזי האם היה זכאי לקבל דרגה 44 של דירוג המח"ר כעבור שנה.

3.            ככל שיתקבלו טענות התובע בעניין קידום לדרגות 43 ו-44 כמפורט לעיל, מהם סכומי ההפרשים המגיעים לתובע בגין כך.

הכרעת הדין

1.            התובע מונה ביום 1.1.98 במינוי בפועל, כמנהל פרויקט היל"ה במשרד ראש הממשלה. התובע שימש בתפקיד זה כ-20 חודשים במינוי בפועל ובסיומו הועבר למשרד המדע באותו התפקיד. מינויו בפועל הוארך לתקופה נוספת עד ליום 31.12.99 במשרד המדע, בסיומה שב למשרד הבינוי והשיכון.

התובע לא מונה בקביעות למשרה אותה מילא במינוי בפועל קודם לכן.

2.            בעת מינוי של התובע למנהל בפועל, הוצמדה לו דרגה אישית 41+, בהתאם למתח הדרגות הצמוד לתפקיד זה שהינו 41-43 בדירוג המח"ר, כאשר ניתנה לתובע דרגה 42 בעת המינוי בפועל לאחר כחודש לכניסתו לתפקיד.

3.            לטענת התובע, על פי פסקאות 21.131 ו-24.914 להוראות התקשי"ר, הינו זכאי לקבלת דרגה 43 רטרואקטיבית החל מיום 1.2.98.

לטענת הנתבעת, מאחר והתובע היה במינוי בפועל אין הוא יכול להשלים את תקופת הניסיון הנדרשת ולכן אין הוא זכאי לכך.

4.            על מנת להכריע בסוגיה נשוא המחלקות בתיק זה, נפרוש את המסגרת הנורמטיבית החלה בענייננו, לנוכח הוראות התקשי"ר.

5.            התובע שימש בתפקידו כמינוי בפועל ולכן חל עליו פרק 18.2 לתקשי"ר. הוראה 18.211 בפרק זה קובעת כי זכויותיו של התובע בתקופת המינוי בפועל תהיינה על פי הוראות סעיפים 18.28 ו-24.51 לתקשי"ר.

הוראה 18.282 מפרטת את המעמד של עובד במינוי בפועל וקובעת כי:

"... מינוי בפועל של עובד אינו מקנה לו כל זכות למשרה שהוא ממלא בפועל או להעלאה בדרגה..." (דגש שלי – ש.ש.).

6.            עוד נקבע בהוראה 18.285 כי האחראי על העובד במינוי בפועל רשאי להביא בחשבון את תקופת המינוי בפועל בדרגה הגבוהה מדרגתו של העובד כתקופת שירותו באותה המשרה ובאותה הדרגה, רק לאחר שמונה בקביעות למשרה בה כיהן בפועל קודם לכן.

כלומר, הסעיף מתמלא רק בהתקיים שני תנאים, מינוי בקביעות למשרה בה כיהן בפועל קודם.

7.            הוראה 24.51 קובעת את דרך חישוב המשכורת לעובד המכהן בפועל. התובע טוען כי הוראה 24.511 לפיה עובד שנתמנה לכהן בפועל, ודרגת המשרה בה הוא מכהן בפועל אינה גבוהה ביותר משתי דרגות מדרגתו הקבועה, מקבל, החל מהיום ה-31 לכהונתו בפועל, את המשכורת המשולבת של דרגת אותה משרה, אם היא גבוהה ממשכורתו בדרגתו הקבועה.

8.            הוראה 24.514 מסייגת את האמור בהוראה 24.511 וקובעת:

"למרות האמור בפסקה 24.511, היה העובד הממונה בפועל זכאי, לפי המקובל לדרגה גבוהה יותר מהדרגה הנמוכה ביותר הצמודה ומשרה שהוא ממלא בפועל, אילו נתמנה בקביעות לאותה משרה, יקבל החל מהיום ה-31 למינוי בפועל את המשכורת המשולבת של הדרגה שהיה מקבל אילו נתמנה בקביעות למשרה הנדונה." (דגש שלי – ש.ש.).

9.            התובע טוען כי מאחר וסעיף 24.514 לתקשי"ר קבע לעניין הזכאות לדרגה "אילו נתמנה בקביעות לאותה המשרה", יש לפנות להוראת סעיף 21.131 לתקשי"ר העוסק בקידום בדרגה למי שעמד בתקופת הניסיון והינו בעל תואר שני.

כראיה לכך שהתובע עמד בתקופת הניסיון, הוצג בפנינו מכתבו של מר מיכאל איתן שהופנה לנציבות שירות המדינה ולפיו תקופת הניסיון של התובע הסתיימה, להלן נוסחו:

"מר ורהפטינג עובד כמנהל היל"ה, היחידה להיערכות ישראל לעידן המדע, מאז ג' טבת תשנ"ח, ה-1 בינואר 1998.

מבחינתי הסתיימה תקופת הניסיון שלו בהצלחה ב- 31 ליולי 1998."

(נספח ב' לסיכומי התובע).

אשר על כן, לטענת התובע עומד הוא בתנאי סעיף 21.131 הקובע להלן:

"(א)      נבחר אדם למשרה בדרוג האקדמאים במדעי החברה והרוח... והוא בעל תואר שני אחרי שהשלים את מזער הניסיון בעבודה הנדרש לקבלת הדרגה הנמוכה מבין הדרגות הצמודות למשרה, ולאחר שהשלים את תקופת הניסיון, זכאי לדרגה גבוהה באחת, למפרע מיום כניסתו ולאותה המשרה".

(ב)         נמצא אדם כאמור, לאור נסיונו וכישוריו ראוי לקבל דרגה גבוהה מן הדרגה הנמוכה ביותר הצמודה למשרה, יקבל עם תום תקופת הניסיון ולמפרע מיום כניסתו למשרה, דרגה גבוהה באחת מן הדרגה שנמצא ראוי לה, ובלבד שלא יקבל דרגה גבוהה מן הדרגה הגבוהה ביותר הצמודה למשרה." (דגש שלי – ש.ש.).

10.        אין בידינו לקבל טענה זו של התובע.

הוראה 21.131 לעיל אינה חלה במקרה זה של התובע וזאת מאחר שמדובר בהוראה שאינה חלה על מינוי בפועל, אלא הינה הוראה המתייחסת לעובד שמונה בקביעות וסיים את תקופת הניסיון.

על פי הפסיקה, העסקה במתכונת  של מינוי בפועל מעצם טיבה הינה העסקה זמנית. עמד על כך השופט שמואל צור בציינו כי "מינוי בפועל למשרה הוא מהלך זמני. הוא נועד לענות על צורכי מציאות משתנים לפרק זמן קצר, עד להסדרת מינוי למשרה דרך קבע" (ע"ע 680/06 דוד כהן – רשות הדואר, ניתן ביום 8.8.07).

11.        יתר על כן, המכתב לפיו התובע סיים את תקופת הניסיון נכתב על ידי מר מיכאל איתן ששימש דאז סגן שר במשרד ראש הממשלה. אמנם המכתב הופנה לנציבות, אולם התובע לא הציג בפנינו כל אישור מטעם נציבות שירות המדינה, שהיא המוסמכת לקבוע סיום תקופת ניסיון, ולא בכדי.

יודגש כי במינוי בפועל אין כלל תקופת ניסיון וגם בכך יש כדי לדחות את טענת התובע כי מאחר והשלים את תקופת הניסיון, זכאי הוא לדרגה גבוהה מיום כניסתו לתפקיד.

זאת ועוד, במינוי בפועל אין תקופת ניסיון ואף הוראה 18.825 קובעת כי הממונה על העובד יהיה רשאי להביא בחשבון את תקופת המינוי בפועל בתקופת ניסיון בעת קבלת קביעות לאותה משרה.

12.        צודקת ב"כ הנתבעת בטענתה כי יש לדחות טענה זו של התובע גם מהטעם כי פרשנותו עלולה ליצור חוסר סימטריה בקביעת הדרגות, שכן התובע שהתמנה למינוי בפועל ייהנה כבר מהיום ה-31 למינויו בפועל מהשכר המשולב שממנו עתיד להינות עובד אשר נבחר במכרז רק בתום תקופת הניסיון שלו וכאמור בתקשי"ר, אין להעדיף עובד המכהן בפועל על פני עובד בתקופת ניסיון וכי מינוי בפועל אינו מקנה כל זכות למשרה שהוא ממלא בפועל או להעלאה בדרגה.

13.        התובע לא התמנה בקביעות למשרה אותה מילא ולכן אף אם הממונה על התובע היה סבור כי ניתן לראות את תקופת המינוי בפועל כתקופת הניסיון שנסתיימה בהצלחה כאמור בסעיף 12.131 לתקשי"ר, אין לכך כל משמעות מאחר והתובע בתום תקופת המינוי בפועל לא מונה בקביעות למלא את אותה המשרה, כנדרש בתקשי"ר.

14.        לאור האמור, התובע לא היה זכאי לדרגה 43 מראשית תפקידו במינוי בפועל.

בהתאם לכך, אין לקבל את טענת התובע כי היה זכאי לקבל דרגה 44 כעבור שנה ממועד תחילת עבודתו. יש לדחות טענה זו גם מהטעם שהתובע בעצם מבקש להעניק לו דרגה הגבוה מדרגת השיא הצמודה למתח הדרגות של התפקיד אותו מילא, דבר שאינו מתיישב עם הוראות התקשי"ר.

15.        הוראה 21.133 קובעת להלן:

"(א)        עובד המדורג בדירוג האקדמאים במדעי החברה והרוח, או בדירוג המהנדסים, או בדירוג העיתונאים, או בדירוג השירות המשפטי, או בדירוג הפרקליטים, והוא בעל תעודה בלימודי תעודה או בעל תואר שני, והגיע לשיא הוותק ולדרגת השיא, יועלה בדרגה אחת מעל דרגת השיא כדרגה אישית כמפורט להלן:...

אם הוא בעל תואר שני – לאחר ששהה שנה בדרגת השיא."

16.        לא ניתן לראות בתובע כמי ששהה בדרגת השיא של משרתו במשך כשנה היות ובעת שיבוצו במשרה כמינוי בפועל ניתנה לו דרגה 42 מח"ר שאין היא דרגת השיא הצמודה למשרה. יתר על כן, הוראה זו הינה הוראה הנמצאת בפרק העוסק בנושא קביעת דרגה בעת כניסה לשירות ואין היא חלה בעת מינוי בפועל.

מסקנה זו מתבקשת גם בהתאם להוראה 18.211 הקובעת כי המינוי בפועל כפוף להוראות התקשי"ר בדבר מינוי בפועל והזכויות בתקופת המינוי בפועל תהיינה לפי הוראות סעיפים 18.28 ו- 24.51 בתקשי"ר, כפי שעמדנו לעיל ולא לפי 21.133 עליה מסתמך.

17.        מאחר והתובע מונה למינוי בפועל ולא מונה בקביעות למשרה, ובהתאם להוראות התקשי"ר הקובעות את מעמדו של עובד במינוי בפועל, אין הוא זכאי לדרגה גבוהה באחת, דהיינו לדרגה 43 מראשית תפקידו. כתוצאה מכך, אין הוא זכאי גם לדרגה 44.

18.        נציין כי הנתבעת העלתה טענה לפיה דין התביעה להידחות על הסף גם מחמת התיישנות.

טענה זו עלתה בבש"א 2059/06 שם נקבע בהחלטה כי:

"לאור האמור מתייתר בשלב זה הדיון בשאלת ההתיישנות. יחד עם זאת, הודה התובע כי אינו תובע מעבר ל-7 שנים טרם הגשת תביעתו. לכשתוגש תביעתו המכומתת לפיכך יתייחס רק לשנים הרלוונטיות ולא לשנים בהן חלה התיישנות."

לפיכך, יש ממש בטענת ההתיישנות ואכן יש לתמוהה על התביעה ב-2006 המתייחסת לדרגה שהמועד הנטען לזכאות לה היא 1.2.98 והדרגה הנוספת שנה אחריה ב-1999.

מכל מקום, מאחר והתביעה נדחתה לגופה, הרי שגם ההתיישנות הקיימת מהווה תנא דמסייע לדחייה.

סוף דבר

19.        דין תביעתו של התובע למתן דרגה 43 בדירוג המח"ר רטרואקטיבית ולמתן דרגה 44, נדחית.

20.        מאחר ולא התקיים הליך הוכחות, מצאנו כי על התובע לשלם לנתבעת בגין הוצאות תביעה זו סך של 1,000 ¤.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. אם לא ישולם במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום     בטבת, תשס"ט (    בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

______________             _______________             ________________

      נציג ציבור                              נציג ציבור                        שרה שדיאור, שופטת

      מר מחלב                            מר קליינר