בתי המשפט

פסק - דין

הערה:

לאחר שהצדדים שקלו אפשרות זו, ולא הגיעו לכלל הסכמה בעת הדיון, הוגשה הודעה מטעם אחד הצדדים אודות הסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. לא התקבלה הודעה דומה מטעם יתר  הצדדים, לפיכך ניתן בזה פסק דין רגיל בתובענה.

1.      לפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 5.4.07 בהמתנה ליד מכון לשטיפת מכוניות בקרית גת (להלן: "התאונה").

2.         רכבו של התובע (הנתבע שכנגד), "ג'יפ" מסוג טויוטה לנדקרוזר, היה נהוג בידי שותפו. הנתבע (התובע שכנגד) המבוטח על ידי הנתבעת, נהג במכונית פרטית מסוג פולקסוואגן פאסט.  הנהגים הגיעו על מנת לשטוף את כלי רכבם. ברחבה שלפני מכונת השטיפה, ארעה התאונה בה נפגע רכב התובע בפינה אחורית שמאלית, ורכב הנתבע נפגע בפינתו הימנית קדמית.

3.         הנהג ברכב התובע טוען כי היה בעצירה מוחלטת, עם מנוע כבוי, וישב ברכב. לדבריו, הוא מגיע למקום הרבה, ממקום עסקו הנמצא בסמוך (שם הוא שותף לתובע) כדי לשטוף את כלי הרכב של העסק. לדבריו, ביום האירוע הוא הגיע למקום אך התבקש על ידי בעל הבית להמתין עד אשר יהיו פחות לקוחות במקום, וכך עשה. בעת שהמתין, הגיע רכב הנתבע מאחור ופגע ברכבו. לדבר נהג התובע, הוא עמד בצד הדרך באופן המאפשר לכלי רכב אחרים לעבור אותו ולהיכנס למכון השטיפה. על פי עדותו, ההמתנה שלו הייתה כארבע דקות עד התאונה. הוא לא היה משולב בהילוך אחורי, שכן המנוע היה כבוי.

4.         הנתבע העיד, לעומתו, שהוא הגיע עד לפני מתקן השטיפה ועצר את מכוניתו כדי לפרק את האנטנות. בעת שעמד ופתח את הדלת, ובטרם הספיק לצאת לגמרי מהרכב, נסע לפתע התובע לאחור, ופגע בו. הנתבע מספר כי עמד 3-4 מטר ממקום העמידה של התובע, שעמד בזוית מול הפתח של מתקן השטיפה. עוד מספר הנתבע כי רכבו נהדף חזק כל כך, עד שזז עשרות סנטימטרים לאחור, ואף נשאר סימן מהצמיג על הכביש בשל כך. הנתבע הציג תמונה בה נראה גלגל רכבו בסמוך לסימן שחור על הכביש שיכול להתאים לתיאור שתיאר. לדבריו לא היו במקום עדים שראו את התרחשות התאונה.

5.         מצד התובע העיד מר מוטי אפריאט שהיה לדבריו עד ראייה לתאונה. עד זה תיאר באופן חי ביותר את האירוע, כפי שראה אותו, לדבריו. הוא תיאר את רכב התובע העומד בצד בהמתנה ואת רכב הנתבע אשר הגיע במטרה להיכנס לשטיפה, "לקח את הסיבוב" ונכנס ברכב התובע שעמד בצד ו"דפק את הפנס השמאלי שלו..... גם עיוור רואה דבר כזה".

למעשה, מניתוח עדותו עולה כי הנתבע התכוון לפנות שמאלה עם הדרך לכיוון מכונת השטיפה, אך לא חישב נכון את זוית ההיגוי, היינו "לקח את הסיבוב" באופן רחב מידי, וכך פגע ברכב התובע. העד עשה רושם אותנטי, עדותו הייתה פשוטה מאוד ועמדה בפשטותה בחקירה נגדית ממשית של ב"כ הנתבעות. העד סיפר גם כיצד היה מסוקרן מן האירוע וכיצד הביע נכונות להעיד משנתבקש.  העד אף שרטט את מקום האירוע (ת/3).

6.         העד אפריאט הסביר עוד כי מקום העמידה של התובע לא היה של כזה הרוצה להיכנס למכונת השטיפה לשטיפה חיצונית, אלא כשל מי שהוא אחרי שטיפה וממתין לניקוי פנימי. שכן, ממקומו צריך היה לנסוע מעט לאחור על מנת להיכנס לשטיפה החיצונית.

7.         לאחר ששמעתי את העדים, אני סבור שאין מנוס מהעדפת גרסת התביעה ודחיית הגרסה של התביעה שכנגד. אמנם, במקומות מעין אלה, אין "חזקת אשמה" על הנהג ה"אחורי" בעת התנגשות, שכן נסיעות לאחור שכיחות מאוד בשטחי מוסכים וכד', ואמנם, לא מצאתי עדיפות ברורה בין עדויות שני הנהגים, אולם, עדותו של "הטרדן המתערב" מר אפריאט, אשר הנתבע טוען שלא ראה אותו כלל במקום, הייתה חיה ומשכנעת ביותר.

8.         התיאור שלו את מקום כלי הרכב, אינו מתאים בדיוק לאף אחת מן הגרסאות, של הנהגים. אך אין מדובר בסתירה חזיתית, שיש בה כדי ללמד בהקשר זה כי מאן דהו אינו אומר אמת במודע. יש סתירות קלות בינו לבין נהג התובע, בשאלה מי פנה למי וכיצד סוכם אודות עדותו לאחר האירוע. אולם, מדובר בכל מקרה, בשיחה שהתקיימה זמן קצר לאחר התאונה, לדבריהם, והסתירות מועטות וטבעיות בנסיבות העניין.

9.         יתרה מזאת, ניכר מעדותו של  מר אפריאט, והשרטוט ששרטט (ת/3), כי המקום מוכר לו היטב ואף הדמיון בין התיאור שלו לבין התיאור של שני הנהגים, מלמד כי כפי הנראה אכן היה במקום, בניגוד לעדות הנתבע. עדותו, לגופו של עניין, תואמת בעיקרם של דברים את עדותו של התובע, ולמעשה אף משלימה את עדות התובע אשר לא ראה את ההתנגשות עצמה. יש גם הגיון תעבורתי באופן קרות התאונה לפי גרסת מר אפריאט, כאשר מדובר בסיבוב ש"נלקח רחב מידי", בשל טעות של הנתבע.

10.       כאמור, העיד מר אפריאט כי נהג התובע היה נראה כמי שכבר שטף את רכבו וממתין לניקוי פנימי. לעומתו, העיד נהג התובע עצמו והסביר עמידתו באותו המקום, כאמור, בכך שהמתין להוראת המפעיל להיכנס למכונת השטיפה. 

11.       סתירה זו בין הסברו של נהג רכב התובע לבין הסבר העד מטעמו, בעניין מטרת העמידה של הרכב באותו המקום, אינה פוגמת במהימנותם, אולי אפילו להיפך.  שכן יש בה כדי להצביע, לכאורה, על ישירותה של עדות העד אפריאט, והיעדר תיאום בין העד לבין נהג רכב התובע. זאת, על אף היכרות כלשהי בין השניים. העד פשוט נכח במקום וראה את התאונה ומספר על כך בבית המשפט, כאשר הוא מניח הנחות סבירות והגיוניות לעמידת רכב התובע באותו המקום, וזאת מבלי שיש לו ידיעה כלשהי על ההסדר בין התובע לעובד מכונת השטיפה, כנטען על ידי נהג התובע.

12.       בגרסתו של הנתבע היו מספר קשיים, שאמנם אינם מכריעים לרעה את גרסתו כגרסה שאינה אמת, אך יש בהם כדי להעמידה כסבירה פחות מהגרסה שכנגד.

לגרסתו של הנתבע אין למעשה הסבר מדוע התובע נסע לאחור מרחק גדול של כ 3 -4 מטר, הרי יכול היה בנסיעה קצרה יותר, על פי שרטוט הנתבע עצמו (נ/2), להגיע לזווית שאפשרה להיכנס למתקן השטיפה. הנתבע סיפר כי הפער שנותר בין רכבו לבין הקיר של תחנת הדלק משמאל לנתבע לא היה מאוד גדול, אך מאידך גיסא, העיד הנתבע שכאשר עצר, הסתכל לראות שאין מגיע רכב משמאלו.  אין הגיון בכך אם המעבר היה צר.

13.       הנתבע הציג תמונה שהיא, לדבריו, מן האירוע. אולם, תמונה זו היא תמונה אחת מיני רבות, שלא הוצגה לצד השני בטרם הדיון, ולא צורפה לכתב התביעה, למרות שמדובר בכתב תביעה בסדר דין מהיר. הנתבע טען כי חשב שהתמונה, שהייתה בטלפון שלו, נמחקה או אבדה, ורק מאוחר יותר נמצאה. למרות טענה זו, יש באיחור ובחלקיות ההגשה כדי להקשות על קבלת הדברים, אף אם קיים ליד התמונה תאריך. יש לציין עוד, כי בתמונה נראה סימן שחור על הכביש, שהוא בצד אחד רחב ובצד השני צר. אף אם אכן זוהי תמונה מאותו יום, התמונה יכולה להיות גם כן סימן בלימה, אשר הסתיימה בצורה רחבה, ואשר נגרמה כאשר הנתבע ניסה למנוע את התאונה, או תוצאה של הדיפת הנתבע חזרה לאחור, מכוח נסיעתו הוא, לאחר הפגיעה ברכבו של התובע. אכן, אין לבית המשפט את הכלים או המומחיות כדי לקבוע זאת, ללא חוות דעת מומחה. אך הנתבע גם הוא לא הציג ראייה אובייקטיבית כי התמונה אוטנטית, ולא חוות דעת מומחה בדבר משמעותה. לפיכך, לא אוכל לייחס משמעות רבה מידי לתמונה שהוצגה.    

14.       סיכומו של דבר, בבחינת מאזן ההסתברות, יש לקבוע את העובדות על יסוד גרסתו של  מר אפריאט, היינו על פי גרסת התביעה. יש לקבוע כי נהג התובע היה בעמידה, באופן שאפשר מעבר סביר וכניסה למכונת השטיפה. הנתבע, נהג שלא על פי מידת הזהירות המתחייבת בנהיגה בחצר בו יש מכוניות בטיפול, ובכך התרשל ופגע ברכב התובע, ללא אשם תורם מצד נהג התובע.

15.       לעניין הנזק  -  על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הוערך הנזק לרכב התובע בסך של 10,439 ¤ (לא כולל מע"מ). התובע צירף לכתב התביעה חשבונית על סך 12,057 ¤ אשר יש בה כדי להעיד על תיקון רכבו ועל כן מוערך נזקו בהתאם לחשבונית. בנוסף הוכיח התובע תשלום שכר טרחת השמאי על סך 800 ¤. על פי קביעת השמאי לירידת ערך רכב התובע ב- 2% נתבע סך של 5,671 ¤ . סכום זה לא הוכחש באופן קונקרטי על ידי הנתבעים ולא נטען לסכום אחר, ועל כן יש לקבל אף את הרכיב זה.

16.       לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית. התביעה מתקבלת. על הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך כולל של 18,528 ¤ , בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה, 5.4.07, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע החזר האגרה, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 3500 ¤, אשר ישא ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתן היום ח' בטבת, תשס"ט (4 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.