בתי המשפט

פסק דין

1.                  העתירה מכוונת נגד החלטת משרד הפנים אשר דחה בקשת העותרת להאריך את שהותה בישראל מטעמים הומניטריים רפואיים וסירב להעניק לה אזרחות ישראלית מכח היותה אלמנה של אזרח ישראלי שנפטר בטרם הסתיים ההליך המדורג, משחלפו שנתיים מיום שהחלה בהליך.

העובדות הרלוונטיות לענינינו הן כדלקמן:

2.                  העותרת נכנסה לישראל ביום 17.9.99 כעובדת זרה בתחום הסיעוד וקיבלה אשרת עבודה עד ליום 13.10.00.

ביום 8.9.04 הוצא נגד העותרת צו הרחקה בגין שהייה בלתי חוקית.

ביום 10.10.04 הורה ביה"ד לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, לשחרר העותרת והורה לה לעזוב הארץ תוך 45 יום, אלא אם תוסדר שהייתה.

ביום 31.10.04 פנה יוסף סואד למשיב וביקש אשרת כניסה ושהייה עבור העותרת, כדי שיוכלו להינשא.

ביום 18.12.04 יצאה העותרת את הארץ נוכח הנוהל - שהיה תקף באותה עת - כדי שתוכל להיכנס כבת זוגו של אזרח ישראלי.

ביום 21.07.05 שבה העותרת לארץ לאחר שאושרה כניסתה כבת זוגו של יוסף סואד. ביום 26.7.05 מתוקף נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008), נתנה לה אשרת עבודה ב/1 למשך חצי שנה כבת זוגו של מר סואד.

ביום 23.1.06 קיבלה העותרת מעמד א/5 לשנה במסגרת ההליך המדורג כבת זוגו של אזרח ישראלי.  ביום 18.2.07 הוארכה אשרה זו לשנה נוספת. למרבה הצער נפטר יוסף סואד, בן זוגה של העותרת ביום 22.6.07 והופסק ההליך להסדרת מעמדה.

ביום 10.10.07 התיצבה העותרת במשרדי המשיב, הודיעה על פטירת בעלה וכי יש לה סידורים לפני יציאתה מהארץ, סיפרה כי היא נמצאת בלימודים לצרכי גיור, ברצונה להיות נוכחת באזכרת בעלה וכי היא מטופלת במחלת ההפטיטיס C.

ביום 20.7.07 פנתה העותרת למשיב וביקשה להישאר בישראל להמשך חייה משרצונה להישאר קרוב לקבר בעלה, אהבתה למדינה ורצונה להתגייר.

ביום 8.8.07 נערך שימוע לעותרת, בו היא הגישה מסמכים רפואיים אודות מצבה הבריאותי והופנתה לוועדה לשכתית לבחינת בקשתה.

ביום 7.11.07 קבעה הוועדה הלשכתית כי על העותרת לעזוב את הארץ תוך 14 יום, משהופסק ההליך המדורג ואת הטיפולים הרפואיים היא יכולה לקבל במדינתה.

ביום 12.11.07 ביקשה העותרת אשרת שהייה מאחר ובכוונתה להינשא לאחי בעלה המנוח וכי הינה זקוקה לטיפול רפואי.

ביום 24.12.07 שוב פנתה למשיב וביקשה להישאר בארץ להשלמת הטיפולים הרפואיים משטענה כי סיכוייה לקבל טיפולים רפואיים במדינתה אפסיים.

3.         ביום 27.5.08 נדרשה העותרת להמציא מסמכים רפואיים עדכניים אודות מצבה הרפואי ומכתב ויתור על סודיות רפואית (נספח ד' לתגובה).

המשיב פנה לקבלת חוו"ד מומחה רפואי מבית חולים הדסה עין כרם ובחוו"ד מיום 21.9.08 קבע המומחה כי "קצב התקדמות מחלת העותרת מזיהום HCV פעיל לשחמת כבד קשה, הינו איטי וימשך על פני שנים" (נספח ב' לעתירה)  וכי אין סכנה בריאותית בעצם השבת העותרת למדינתה.

על רקע זה התקבלה ביום 2.12.08 החלטת המשיב לדחות בקשת העותרת.

ביום 6.1.09 הודיע המשיב לעותרת כי בקשתה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים בשל מצבה הרפואי נדחתה ועליה לעזוב את הארץ עד ליום 20.1.09 (נספח א' לעתירה).

4.         ביום 23.3.09 נעצרה העותרת ע"י משטרת ההגירה.

העותרת הגישה עתירה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בתל-אביב כנגד החלטת המשיב לדחות הבקשה למעמד מטעמים הומניטריים.

ביום 30.3.09 דחה ביה"ד לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים בקשת העותרת להשתחרר תוך שקבע כי טענות העותרת בדבר סכנה בריאותית הנשקפת לה והדבקת מוחזקות אחרות אינה נכונה על פי חוו"ד המומחה.

ביום 23.4.09 שוחררה העותרת ממשמורת כנגד הפקדת ערבות משנקבע הדיון בעתירה ליום 14.5.09. ביום 3.6.09 הוגשה עתירה מתוקנת לקבלת מעמד זמני מכח מצב רפואי.

ביום 21.6.09 קיבל ב"כ העותרת הצעת ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א למחוק העתירה וביקש להתיר הצו הזמני על כנו ל-15 יום, כדי שיוכל להגיש העתירה בבימ"ש זה. העתירה בביהמ"ש המחוזי בת"א נמחקה והצו הזמני נותר על כנו עד ליום 5.7.09.

ביום האחרון לתקפו של הצו הזמני, הוגשה העתירה שכאן.

דיון

5.                   העתירה ככל שהיא מכוונת כנגד ההחלטה משנת 2007 לוקה בשיהוי של ממש. על כן צמצם ב"כ העותרת את העתירה להחלטה מיום 6.1.09, אותה קבלה העותרת במרץ 2009 עת היתה עצורה.

העתירה שכאן לוקה בחוסר תום-לב. העותרת בחרה להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בתל-אביב ובסופו של יום ביקשה למחוק את העתירה. התוצאה היא שכל עוד ההליך בביהמ"ש בת"א היה תלוי ועומד, לא נעשה דבר לגירושה של העותרת אף כי ברור היה שהסמכות אינה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א.

בסופו של יום ביקש ב"כ העותרת למחוק העתירה על פי המלצת ביהמ"ש, אף כי היה ברור, כאמור, שהסמכות אינה לביהמ"ש ת"א. גם העתירה שכאן הוגשה ביום האחרון לתקפו של הצו זמני.

6.                  עיקר הטענה היום נוגעת לפן הרפואי, לפיה העותרת מצוייה בסכנת חיים והיא באמצע טיפול רפואי.

כשפנתה העותרת לועדה לעניינים הומניטריים מפאת מצב בריאותי וטענה למחלה המצדיקה השארותה בארץ, נבדקה ע"י מומחה בתחום, שנתן חוו"ד עוד ביום 21.9.08. היום טוענת העותרת שקיימים ממצאים רפואיים חדשים שכן חוו"ד זו הינה לפני כ-10 חודשים ובידה מסמכים רפואיים מאוחרים ומעודכנים יותר של טיפול רפואי שהיא מקבלת ואמורה לקבל אותו במשך 24 שבועות. לא צויין באף מסמך שמדובר בטיפול חירום.

נוהל 5.2.0038 מיום 3.1.08, קובע דרך הטיפול בבקשה לעיכוב הרחקה מטעמים רפואיים. מטרת הנוהל לאפשר לשוהה בלתי חוקי שהינו חולה במחלה קשה לקבל טיפול חירום. וכך נקבע - ”הכלל המנחה הינו שמדובר במצב חירום רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, הינו, טיפול חירום הדרוש עקב סכנה מיידית ועד לייצוב מצב רפואי, במסגרת אשפוז במוסד רפואי מוכר".

עפ"י הנוהל ככלל יש לפנות ולבקש חוו"ד של רופא מתוך רשימת הרופאים המצויה. כך פעל המשיב אף כאן ועל פי חווה"ד שהתקבלה, אין כל מניעה להרחקתה של העותרת שהינה שוהה בלתי חוקית.

המשיב פעל על פי הנוהל בזהירות הראויה והחליט על הרחקת העותרת לאחר קבלת חוו"ד מומחה משהשתכנע שלא נשקפת לה סכנת חיים. העותרת צירפה מסמכים רפואיים ממאי ויוני 09, כאשר אלה לא היו עת הגישה העתירה בת"א. במסמכים אלה צויין כי היא מקבלת טיפול משולב לתקופה של 24 שבועות. במסמכים שצורפו לא צויין כי מדובר בטיפול חירום ובסכנה מיידית לחיים.

גם מסמכים אלה אין בהם להצביע כי העותרת נכנסת בגדר הנוהל וכי הינה מצוייה במצב חירום רפואי.

מסמכיה הרפואיים של העותרת עמדו בפני מומחה שקבע כי קצב התקדמות מחלתה הינו איטי וימשך על פני שנים ואין סכנה בריאותית בהשבתה לארצה. אין במסמכים הרפואיים החדשים שצורפו, כדי לסתור קביעה זו של המומחה, כל שיש במסמכים אלה, כאמור, שהעותרת מקבלת טיפול רפואי לתקופה של 24 שבועות שהחלה ככל הנראה ב- 25.5.09.

ביהמ"ש המינהלי אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית. לא מצאתי שנפל  פגם בהחלטת הרשות המינהלית לאור חוות הדעת הרפואית המצוייה בידה ומשההחלטה לדחות הבקשה ניתנה ונשקלה לאחר קבלת חוו"ד רפואית.

7.                   העתירה מבוססת למעשה על שינוי במצב הרפואי. צירוף המסמכים הרפואיים לעתירה שכאן, אין בהם כדי לשנות כיוון שאם חלה הרעה במצבה הרפואי, כנטען על ידה, היה עליה לשוב ולפנות לועדה ההומניטרית, שלה הכלים לבחון ולבדוק המסמכים הרפואיים.

סוף דבר העתירה נדחית, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

ניתן היום ט' באב, תשס"ט (30 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

______________________

                                                                                                      שרה דברת, שופטת

000320/09עתמ065 סיגלית סטמקר