בתי המשפט

                                                פסק דין חלקי

                                                נתבעות  3 – 4

 בפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, אשר אירעה תוך כדי עבודה. התביעה מתייחסת לנתבעות 3 –4. התביעה נגד הנתבעים 1 – 2 היא לפי הפקנ"ז. בשלב ראשון נדונה השאלה האם התאונה היא תאונת דרכים.

התובע יליד 1953 נפגע בידו ביום 25/1/98, בעת ביצוע עבודה אצל הנתבעת מס' 2. לטענתו, אופן הפגיעה עונה על ההגדרה של תאונת דרכים.

התובע דיווח על התאונה לחברת הביטוח המבטחת את המעביד בביטוח מעבידים, חברת "הפניקס", ושם הוצגה התאונה, בכך שידו של התובע נכנסה בין הפעמון לחגורה בעת שניסה לנקות קומביין.

הכלי, קומביין, הוא כלי עבודה חקלאי הנגרר על ידי טרקטור. לקומביין אין מנוע או אמצעי מכני, חשמלי עצמאי אחר ליצירת תנועה של חלקי הקומביין. כדי להפעילו, מחובר הקומביין לטרקטור בציר עזר. הקומביין מופעל באמצעות ידית הפעלה בטרקטור, כאשר מנוע הטרקטור עובד. כאשר מנוע הטרקטור אינו מופעל, הקומביין אינו פועל.

גרסת התביעה היא שהתובע נסע על הטרקטור שגרר קומביין כשהנהג היה הנתבע מס' 1. במועד התאונה הטרקטור נעצר, התובע ירד מהטרקטור כדי לנקות את השרשראות. הוא הכניס את ידו הימנית כשהשרשראות אינן נעות. מחמת טעות, הפעיל הנהג של הטרקטור את ידית ההפעלה וידו נתקעה ונחבלה. בתצהירו הוסיף התובע, גם כי "המנוע עבד".

הנהג, הנתבע מס' 1, חלק על האירוע ולחוקר אמר שהוא אמנם זוכר אירוע דומה שקרה לו, אבל זה היה עם בחורה (מוצג נ/2). הנהג עמד על גרסתו למרות שהמעביד דיווח על התאונה למבטחת שלו (תיק מוצגים של התובע).

גרסת התובע לחוקר היתה שהנהג הכניס שרשרת והוא הכניס את היד לשרשרת, והנהג סובב את הקומביין להזיז אותו קצת וכך נפגע (עמ' 3 מול שורות 4 – 6 לתמליל, מוצג          נ/1).

גם דיווחי התובע לגורמים הרפואיים, שטיפלו בו מתמקד במנגנון הפגיעה ביד בלבד.

התובע הסכים בחקירתו, כי לאירוע היו עוד עדים (עמ' 8 לפרוטוקול), אך למעט הנהג שלא אימת את התאונה, בכלל, לא זומנו עדים נוספים למתן עדות.

לאחר ששקלתי את מכלול הראיות, את העובדה שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, את העובדה שהתובע לא זימן עדים נוספים, הגם שהיו במקום, את הכחשתו המוחלטת של הנהג, שהיה עד של התובע,  את העדר הדיווח בהזדמנות הראשונה על כך שמדובר בטרקטור שהניע שרשראות קומביין או את הקומביין, אני דוחה את התביעה לפי הפלת"ד כנגד הנתבעות 3 ו-4, כי היסודות לקיומה של תאונת הדרכים לא הוכחו. 

התביעה נגד הנתבעת 5 נמחקה ביום 21/4/05.

הנתבע ישלם לנתבעות 3 –4, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בצרוף מע"מ כדין ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מועד התשלום ידחה למועד מתן פסק הדין בתביעה על פי הפקנ"ז בין התובע לנתבעים 1  - 2.

התיק יוחזר לבית משפט השלום באשדוד וינותב על ידי כב' סגן הנשיא לגבי התביעה נגד הנתבעים 1 –2.

ניתן היום י"ד באב, תשס"ט (4 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי באר שבע.

קלדנית: ב. סיגל