בתי המשפט

- ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בצפת, (כב' השופט ב. פיילס)

בת"פ 07-10-3809 מיום 21.6.09 -

פסק דין

1.       המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של:

נהיגה ללא רישיון -  עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961.

שני מקרים של; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא - עבירה לפי סעיף           7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

סחר בסם מסוכן בצוותא -  עבירה לפי סעיף 19א'+13 לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג - 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין.

המערער צירף ת.פ. 1162/06 (השלום צפת);

התפרצות בצוותא למקום מגורים, גניבה בצוותא והחזקת נכס חשוד - עבירות לפי סעיפים 406 ו- 413 לחוק העונשין.

2.       בהתאם לעובדות האישום הראשון בכתב האישום, ביום 24.6.07 סיכם המערער טלפונית עם הסוכן המשטרתי על כך שימכור לו 5 גרם סם מסוכן מסוג הירואין. הסוכן פגש במערער ונאשם נוסף בחצור ונסע עם המערער והנאשם הנוסף לדיר אל אסד, במהלך הנסיעה התיישב המערער ליד ההגה ונהג אל ביתו של סוחר הסמים חרף העובדה שלא היה ברשותו רישיון נהיגה. כשהגיעו אל בית הסוחר, מסר הסוכן לידי המערער 700 ¤ בתמורה ל- 4.0018 נטו סם מסוג הירואין.

          מעובדות האישום השני עולה, כי ביום 5.7.07 מסר הסוכן למערער ונאשם נוסף 300 ¤ עבור שלוש מנות סם, ובתמורה קיבל שתי מנות סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 0.4587 גרם.

3.       בטרם נגזר דינו הופנה המערער לשרות המבחן אשר הגיש בעניינו שני תסקירים בהם קבע, כי המערער עבר תהליך שיקומי משמעותי בו גילה יציבות, אחריות ומחויבות לתהליך השיקום. הומלץ להעמידו בפיקוח שרות המבחן.

          בתסקיר מיום 24.5.09 נקבע, כי המערער השתלב בעבודה עם קבלן שיפוצים ועובד באופן קבוע. קצינת המבחן מפנה למצבם הכלכלי הקשה של המערער ומשפחתו, על כן, חזרה והמליצה על צו מבחן וענישה מותנים לתקופה ממושכת.

4.      בית המשפט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים;

א.      6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שרות - מועד תחילתם 1.11.09.

ב.       העמדת המערער בפיקוח שרות המבחן לתקופה של 18 חודשים מיום מתן גזר הדין.

ג.       18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא לעבור עבירה לפי פקודת הסמים, או עבירת רכוש מסוג פשע.

ד.       פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ¤.

5.       ב"כ המערער טוען בתמצית את הטענות הבאות;

          שגה בית המשפט קמא שלא נתן משקל מהותי יותר לכברת הדרך הטיפולית שעבר המערער מאז ביצוען של העבירות בבואו להטיל את העונשים שהטיל על המערער וזאת בניגוד להמלצות שרות המבחן בעניינו.

          שגה בית המשפט קמא בכך שלא נתן דעתו למצבו הכלכלי הקשה של המערער ומשפחתו המורחבת בעקבות ההליך הטיפולי הארוך אותו עבר וההשלכות של הטלת עונש מאסר על מצב המשפחה.

6.       עוד טוען ב"כ המערער, כך בטיעוניו בעל-פה, כי בשלב זה של חייו החליט המערער לעבור מסלול קשה של שיקום, בו התנתק ממשפחתו, והכל כדי לטפל סוף סוף בבעיותיו.

          עוד טוען ב"כ המערער, כי לאורך כל תקופת הגמילה, נטש המערער את משפחתו ואת ששת ילדיו, ובכך נגרם למשפחתו נזק כלכלי ניכר.

          עוד מפנה ב"כ המערער לעובדה, שהמערער שב למעגל העבודה ושליחתו עתה, לריצוי מאסר, גם אם בדרך של עבודות שרות, תגרום לפיטוריו, ולהחרפת מצבה הכלכלי של משפחתו, כשם שגם תפגע בסיכויי שיקומו.

7.       לעומתו טוענת ב"כ המשיבה, כי לא נפל כל פגם בגזר דינו של בית המשפט קמא, אשר אף הקל עם המערער ובחר שלא להשית עליו עונש של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, נוכח כברת הדרך שעבר.      עוד מפנה ב"כ המשיבה לעברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל עבירות רבות בתחום הרכוש, האלימות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח ועבירות סמים שונות.

8.       לאחר שבחנו את טענות הצדדים, נחה דעתנו, כי דינו של ערעור זה להדחות.

9.       המערער הורשע בסדרת עבירות, שכל אחת חמורה לכשעצמה, הן בעבירות סמים, הן בעבירות של נהיגה ללא רישיון והן בעבירות של התפרצות וגניבה.

          במקרה הרגיל, רק בגין עבירות הגניבה, וזאת נוכח עברו הפלילי המכביד של המערער, היה נענש המערער בעונש משמעותי של מאסר בפועל.

ראה והשווה בסדרת פסקי דין אשר ניתנו על ידינו ועל ידי ערכאות אחרות, ושחלקם אף עמדו לביקורתו של בית המשפט העליון ואושרו,  שם נקבע, שעונשי המינימום שהוטלו על מי שפרץ לבית מגורים, וגם מקום בו הייתה זו הפעם הראשונה, היה מאסר בפועל של 12 חודש. עונש זה אף אושר על ידי בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 547/08 דוד טוקרס נ' מדינת ישראל.

לעומת זאת, במקרים בהם היה מדובר בעבריינים סדרתיים, או כאלה שלחובתם עבר פלילי מכביד, עמדו עונשי המאסר על תקופה שבין 20 חודש ל - 40 חודש, ואף למעלה מכך.

          (ראה לעניין זה עפ"א 198/08 אבו אלחאג' נ' מדינת ישראל, עפ"א 231/08 מדינת ישראל נ' חסונה, ת.פ. 1132/07 מדינת ישראל נ' אורן אוזאנה ואח' , עפ"א 1243/07 מדינת ישראל נ' אלמקייס שמעון ועוד).

          עוד נבקש להפנות לעפ"א 312/08 אברהם זיתון נ' מדינת ישראל, אשר שם בגין עבירה של התפרצות אחת, נגזרו על המערער שם 36 חודשי מאסר בפועל.

10.     בנדון שבפנינו, אך ורק עקב התסקירים החיוביים בעניינו של המערער, ועקב ההליך השיקומי המשמעותי אותו הוא עבר, נגזר עליו עונש קל של שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות.

11.     לא מצאנו כל הנמקה של ממש, מדוע יש להתערב בפסק דין זה, של בית המשפט קמא.

12.     עוד נוסיף ונאמר, כי בעובדה שריצוי העונש יהיה בדרך של עבודות שרות, הגם שיש בכך משום פגיעה כלכלית במשפחתו של המערער, יש משום התחשבות בשיקולי שיקומו של המערער אשר כאמור, לא הוחלט לגביו שירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.

13.     נתנו דעתנו לחשש אותו הביע ב"כ המערער, בדבר פיטוריו הצפויים של המערער ממקום עבודתו, אולם, לא ראינו תימוכין של ממש לעניין זה.

          מה גם, שאנו מקווים, כי לאור ההליך השיקומי בו מצוי המערער, יסכים מעבידו להוסיף ולהעסיקו.

14.     סוף דבר אפוא, הערעור נדחה.

          פסק הדין של בית המשפט קמא, על כל רכיביו, יוותר על כנו.

          המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות, כפי שנקבע לו, ביום 01/11/09.

          המזכירות תמציא העתק פסק הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט' בחשון, תש"ע (27 באוקטובר 2009), במעמד הנוכחים.

סיגלית+חנה