אילן מעוז נ. משהב"ט-אגף השיקום


 

 

בתי המשפט





עא 001966/08

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו


 

04/11/2009

תאריך:

כבוד השופטת דליה גנות

בפני:

 

 














 

אילן מעוז

בעניין:

התובע

עו"ד גלעד משה

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

1 . משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים

2 . פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי


 

הנתבעים

אסנת בן אברהם

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

פסק דין

 

בפניי ערעור אשר הוגש על ידי אילן מעוז (להלן: "המערער") כנגד מדינת ישראל, משרד הבטחון (להלן: "המשיבה"). הערעור מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה (להלן: "הועדה") מיום 19.6.08 (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לענין

 

המערער הוכר כנכה בגין חבלה אקוסטית עם טינטון, ובפגיעה זו הוענקה לו הנכות המקסימלית בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל – 1969 (להלן: "התקנות"). המערער פנה ביום 23.2.06 לועדה הרפואית המחוזית בבקשה לדון בהחמרת מצבו בשל פגימה בתדירויות הדיבור. הועדה המחוזית קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, ועל החלטה זו הגיש המערער ערעור לועדה הרפואית העליונה. הועדה הרפואית העליונה דנה בערעורו של המערער ביום 15.3.07, והחזירה את הדיון לועדה הרפואית המחוזית, זאת נוכח טענתו של המערער כי בהרכב הועדה הרפואית המחוזית מיום 23.2.06 היה גם רופאו המטפל – דר' רוט. בתאריך 29.4.07 הודיע יו"ר הועדות הרפואיות כי החזרת התיק לועדה הרפואית המחוזית נעשתה בחוסר סמכות, והוא הורה להחזיר את הדיון לועדה הרפואית העליונה על מנת שתדון בערעור ותיתן החלטה. בתאריך 19.6.08 התכנסה הועדה הרפואית העליונה שנית, וקבעה כי "הקביעה של הועדה 15.3.07 בעינה עומדת" (כך במקור – ד.ג.), והוסיפה "בזאת הועדה הנוכחית רואה את ההחלטה כסופית".

טענות המערער

 

המערער טוען כי החלטת הועדה מיום 19.6.08 הינה שגויה, שכן היא מתבססת על קביעת נכותו, שנעשתה לכאורה בועדה הרפואית העליונה מיום 15.3.07, אלא שבתאריך 15.3.07 לא נקבעה נכות, אלא הועדה הרפואית העליונה קיבלה את טענתו של המערער בדבר אי תקינות ההחלטה בשל נוכחותו של רופאו המטפל – דר' רוט – בהרכב הועדה, והחזירה את הדיון לועדה הרפואית המחוזית בפני הרכב רופאים שונה. משכך, אין למעשה קביעה של הועדה הרפואית העליונה בהתייחס לנכותו של המערער.

תגובת המשיב

 

המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור על הסף באשר אינו דן בשאלה משפטית.

המשיב מבהיר כי למערער הוענקה דרגת הנכות המקסימלית בגין הפגיעה המוכרת – חבלה אקוסטית עם טינטון, ואם הוא מבקש שתוכר לו גם פגיעה בתדירויות הדיבור, יש לבחון את סוגיית הקשר הסיבתי בין פגימה זו לבין הפגימה המוכרת, בהתאם לתקנה 9 לתקנות.

עוד טוען המשיב כי בתאריך 19.6.08 "הועדה סיכמה ואישרה את קביעת הועדה שהתקיימה בתאריך 23.2.06", ומשכך דין הערעור להדחות.

 

     דיון והכרעה

 

הנני בדיעה כי יש ממש בערעורו של המערער, ואין ספק שיש להחזיר את הדיון לועדה, ואבאר.

הועדה הרפואית העליונה התכנסה בתאריך 15.3.07 וקבעה "הועדה שמעה את המתלונן ואת עורך דינו, והחליטה לקבל את בקשתם, ולהחזיר את התיק לדיון נוסף בדרג הראשון, למרות שלא פורטו הנימוקים רפואיים אלא אדמיניסטרטיביים בלבד". (כך במקור – ד.ג.).

 

החלטת הועדה הועברה ליו"ר הועדה בהתאם לסע' 5(ד) לתקנות, והלה הורה על החזרת התיק לועדה, בהתאם לסמכותו לפי סע' 5(ה) לתקנות, בקובעו שהועדה לא היתה מוסמכת להחזיר את התיק לועדה הרפואית המחוזית לצורך דיון בפני הרכב שונה.

דומני כי החלטת יו"ר הועדה הינה החלטה נכונה, שכן בהתאם לסע' 4(א) לתקנות, סמכותה של הועדה העליונה הינה "לאשר החלטת הועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה...", ואין לה סמכות להחזיר את התיק לועדה המחוזית, אף לא מטעמים אדמיניסטרטיביים, צודקים ככל שיהיו. קרי: סמכות הועדה העליונה מתמצה במתן החלטות במישור הרפואי בלבד, ואין לה סמכות לתקן פגמים פרוצדורליים או אדמיניסטרטיביים שנפלו בהחלטת הועדה המחוזית. משמצאה הועדה לנכון להחזיר את הדיון לועדה הרפואית המחוזית, היא חרגה מסמכויותיה כפי שפורטו בסע' 4(א) לתקנות.

 

טענה זו אינה טעותה היחידה של הועדה. מקריאת ההחלטה מיום 15.3.07 עולה כי לא נערך בה דיון ענייני-רפואי כלשהו, והחלטת הועדה נסובה סביב קביעה פרוצדורלית בלבד, בגידרה הורתה - בחריגה מסמכויותיה – להחזיר את הדיון לועדה המחוזית. והנה, כשהוחזר התיק לועדה על ידי היו"ר, היא אישרה כביכול את קביעת הנכות מיום 15.3.07, אלא שהיות וכאמור לא ניתנה כל החלטה בנושא רפואי בועדה מיום 15.3.07, נוצרה תוצאה בלתי אפשרית, על פיה הועדה לא דנה כלל בערעור על החלטת הועדה המחוזית מיום 23.2.06, ומשכך, ברור כי יש להחזיר את התיק לועדה לצורך קיום דיון ענייני ומתן החלטה רפואית עניינית.  במאמר מוסגר אציין כי המשיב טען בתגובתו , שהועדה הרפואית העליונה מיום 19/6/08 אישרה את קביעת הועדה מיום 23/2/06, אולם מדובר בתגובה,שהינה שגוייה ברמה העובדתית, שכן ,כפי שציינתי, התייחסה הועדה בהחלטתה מיום 19/6/08 להחלטתה מיום 15/3/07 – מועד בו לא נערך כל דיון לגופן של הטענות במישור הרפואי. מעבר לצורך אבהיר, כי אכן נפל לכאורה פגם בהחלטת הועדה המחוזית אשר דנה בהרכב הכולל את רופאו המטפל של המערער, ונכון היה לקיים דיון נוסף בועדה המחוזית בהרכב אחר, אשר אינו כולל בין חבריו את רופאו המטפל של המערער. הערתי זו הינה בגדר המלצה, לצורך עשיית צדק עם המערער, מבלי להתייחס לטענותיו לגופן, שכן אין בסמכותי להורות על החזרת הערעור לועדה המחוזית.

זאת ועוד, מלשון התקנות עולה כי סמכות הועדה הינה לדון בעניינים רפואיים בלבד, ואילו סמכותו של יו"ר הועדה מתייחסת אך ורק לפגמים שנפלו ,ככל שנפלו, בהחלטת הועדה הרפואית העליונה, והוא רשאי ליתן לה, ורק לה, הוראות מהוראות שונות בהתאם לסע' 5 לתקנות.

 

עם זאת, רשאי היה יו"ר הועדה המחוזית לתקן את הפגם שנפל בהחלטת הועדה המחוזית, בדונה בעניינו של המערער בהרכב שכלל את רופאו המטפל, והוא היה רשאי להעביר את הדיון לועדה בהרכב שונה בהתאם לסע' 6(ב) לתקנות הנכים (ועדות רפואיות) תשכ"ו – 1965,ויש להצר על כי לא נהג כך, שכן אילו היה עושה כן – היה חוסך לועדה העליונה, ליו"ר הועדה העליונה ולבית המשפט זמן יקר, והיה חוסך מהמערער עוגמת נפש.

 

סוף דבר,  הערעור מתקבל, והתיק יוחזר לועדה הרפואית העליונה.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

 

 

ניתן היום י"ז בחשון, תש"ע (4 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים

 

                                                                                                                                                דליה גנות, שופטת                                         

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 


Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/83E5EB1B501D21AB422576640062292B/$FILE/D3D97553F5CA4D0B42257664002B041F.html
תאריך: 
04/11/09
Case ID: 
1966_8
Case type: 
עא
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : ת דליה גנות
ת דליה גנות
עורכי דין : גלעד משה עו"ד גלעד משה
גלעד משה
עו"ד גלעד משה
Powered by Drupal, an open source content management system