בתי המשפט

פסק דין

1.         העותרת ביקשה להורות למשיבים 1 – 4 להפעיל את סמכויותיהם על פי חוק רישוי עסקים התשכ"ח – 1968 (להלן – החוק), לכפות על משיבה 5 לקיים את הוראות החוק בעסק שלה לעיבוד פסולת מתכתית, להורות על סגירת העסק ו/או צו הפסקה מנהלי, להורות על הגשת כתב אישום נגד משיבה 5 ומנהליה על הפרת רשיון העסק שניתן למפעל, ולהורות על הפעלת כל סמכות הנתונה להם על פי דין לכפות על משיבה 5 לסגור את העסק או להימנע מלהפר את תנאי הרשיון ולמניעת סכנה לציבור ולאנשים הנמצמאים בסביבת המפעל.

כמו כן, ביקשה העותרת להורות למשיבים 1 – 3 להורות על ביטול רשיון העסק.

2.         לטענת העותרת:

א.                  העותרת מפעילה עסק של שיווק ומכירת מוצרי חשמל באשדוד  ומעסיקה עשרות עובדים.

ב.                  בשנת 2007 רכשה משיבה 4 מגרש הגובל לנכס של העותרת ממזרח והחלה להפעיל בו עסק של אחסון ועיבוד אשפה ופסולת מתכתית, שגורמת למטרד של ממש ולסכנה סביבתית וליקויים בטיחותיים, תברואתיים, תחבורתיים וסביבתיים ולסכנה של ממש לחיים של עובדי העותרת.

ג.                   ערימות הפסולת המתכתית נערמות לגבהים אדירים בגובה של מטרים רבים העולה על גובה הגדר המפרידה בין המפעל לעסקה של העותרת, העלולים לגרום להתמוטטות הגדר ולנפילת פסולת מתכתית לעבר שטחה של העותרת.

ד.                  כל בוקר מתאספות משאיות לפירוק האשפה במפעל שגורמות  לחסימת מגרש החניה המרכזי באזור, שחלקן מותירות עגלות העמסה באמצע הכביש ומצמצמים את מקומות החניה, מותירות חלקי מתכת במתחם החניה, יוצרות עומסי תנועה ופוגעות באפשרות הנסיעה בכביש זה.

ה.                 הר הזבל המתכתי גורם למיסוך ושיבוש הקליטה של הטלפונים הסלולריים במקום.

ו.                     במצב זה פנתה העותרת במכתב לראש העיר ביום 2.9.07, ובסמוך לכך, גם למשרד לאיכות הסביבה, למנהל מח' רישוי עסקים בעיריית אשדוד ולמשיבה 4 (נספחים א' עד ה' לעתירה).

ז.                   בתאריך 6.11.07 נרשם על ידי ד"ר ענת רוזן מנכ"ל משיבה 4, סיכום של התלונות שהועלו בפגישה מיום 4.11.07, בה השתתפו ארז ליאון מנכ"ל העותרת, ב"כ העותרת עו"ד רמי שר ישראל, אלי אלמושנינו מנהל אגף תברואה, פיקוח וחופים (תפו"ח) של עיריית אשדוד, ד"ר ענת רוזן מנכ"ל משיבה 4 ודוד אביטל מנהל מח' רישוי עסקים בעיריית אשדוד.

סיכום הפגישה נשלח לכל המשתתפים הנ"ל, וכן לראש העיר ולדוד בן שטרית, מנהל שיטור משולב.

באותה פגישה סוכם כי עוצמת הרעש ונוכחות חלקיקים בשטח ייבדקו ע"י משיבה 4, שאלי אלמושנינו יוסיף תנאי ברשיון העסק של משיבה 5 המגביל את גובה ערימת הגרוטאות לגובה הגדר וכן שהשיטור המשולב יטפל בענין התנועה והחניה  (נספח ח' לעתירה).

ח.                 ביום בו נרשם סיכום הפגישה, ה-6.11.07, נשלח על ידי מנכ"ל משיבה 4 מכתב לב"כ העותרת, בו נאמר שהעסק של העותרת פועל על פי רשיון עסק שבו אין הגבלה לגובה הגרוטאות, שבביקור שנערך על ידיהם הם התרשמו כי ערימת הגרוטאות אינה נשענת על הגדר באופן העלול לסכן את העסק השכן, בכל אופן הם התריעו בפני בעל העסק על הסכנה הזאת, מפלס הרעש אינו מגיע למפלס הרעש המותר, וכן שעל פי תנאי הרשיון הפריקה והטעינה חייבת להיעשות בשטח המפעל, וכל עוד אינה נעשית בשטחים הציבוריים אין מקום להתערבותם.

ט.                  בתאריך 2.12.07 הודיע מנהל אגף תפו"ח של עיריית אשדוד לב"כ העותרת כי נשלחו למשיבה ארבעה תנאים לרשיון העסק שלה כולל תנאי, לגבי גובה הגרוטאות שלא יעלו על גובה הגדר, אך אין בסמכותו להוציא צו הפסקת עבודה לכל כלי הצמ"ה, וכן שעוצמת הרעש תיבדק על ידי משיבה 4 וחוות דעת הנדסית לגבי זעזועים הנגרמים למבנה הינה באחריות המפעל. לגבי החניה, הועבר הענין לטיפול מנהל השיטור המשולב, מר בן שטרית.

מאז נשמר השקט, למשך כשנה אך ביום 21.12.08  נפלו בשטחה של העותרת חלקי מתכת ופח כבדים ביותר, ורק בדרך נס לא שהה אדם במקום, ולמחרת התריע על כך ב"כ העותרת בפני משיב 2.

לעתירה צורפו תמונות על חלקי מתכת אליהם התייחס ב"כ העותרת במכתב הנ"ל.

י.                     בתאריך 24.12.08 הודיע משיב 2 לב"כ העותרת כי הורה לקיים פגישה וביקור במקום, וכי אם תימשכנה החריגות ימליץ על סגירת המפעל, ואכן התקיים ביקור כזה ביום 24.12.08.

יא.                בתאריך 26.12.08 הודיע ב"כ העותרת למנהל אגף תפו"ח בעירייה כי דבר הפגישה שנערכה ביום 24.12.08 במקום דלף ונודע למשיבה 5 לפני כן, והיא נערכה לכך והותירה את שטח החניה ריק, אף שבאופן שוטף סותמות משאיות המגיעות למשיבה 5 את כל שטח החניה, כולל הכניסה למחסן של העתרת, דבר שגורם לשיתוק העבודה ולהפרעה בלתי נסבלת לפעילות שבמקום, כפי שעולה מתמונות ומסרטי וידאו שהוצגו בפניו. כמו כן, גובה ערימת הגרוטאות עולה לאין שיעור על גובה הגדר בניגוד לתנאי הרשיון, מנכ"ל משיבה 4 הודה בכך, שעבודות בלי הצמ"ה במקום גורמות לנזקים וסדקים בגדר המפרידה ולתנודות במבנה של העותרת, הפסולת המתכתית והעבודות במקום יוצרות אבק וחומרים מסוכנים, והעבודות של משיבה 5 גורמות לרעש במידה העולה על זו המותרת על פי החוק  (נספח יב' לעתירה).

יב.                בתאריך 30.12.08 הודיע יעקב פלאצ'י מנהל מחלקת רישוי עסקים של עיריית אשדוד, לב"כ העותרת, שהם ביצעו ביקורות במפעל של משיבה 5, שבעקבותיהן לא נתקלו בממצאים חריגים, שערימת גרוטאות המתכת היתה מרוחקת מהחומה ולא היו בעיות מיוחדות, אך לנוכח הארוע מיום 22.12.08 ולהשלכות הבטיחותיות הגלומות בהישנות מקרה זה, הוא זימן את הבעלים של משיבה 1, משה שלי, לפגישה בה התקבלו ההחלטות הבאות:

1)                 בעל המפעל התחייב להקפיד על תנאי הרשיון, ערימת הגרוטאות יהיה במרחק של 6 ס"מ מהגדר וכן שתוך 30 יום תוצב על גבי גדר הבטון גדר פח נוספת בעובי 3 מ"מ, וכן שהם ימשיכו בביקורות פתע (נספח טז' לעתירה).

2)                 העותרת נדהמה מהתשובה הנ"ל, הואיל ומהתמונות שצולמו על ידי העותרת מספר ימים לפני כן נראה בבירור גובה ערימות הגרוטאות וסמיכותן לגדר המפרידה, כאשר גובה הגדר הינו של 5 מ' וערימות הגרוטאות גבוהות מעבר לכך.

כמו כן, מספר ימים לפני הגשת העתירה נתגלה צינור שבלט לכיוון שטחה של העותרת.

יג.                  במצב האמור, חייבים המשיבים 1 – 3 לבטל את רשיון העסק בשל הפרת התנאים שבו, לפי סעיף 7ג' לחוק. משיבים 1 – 4 מוסמכים וחייבים לעצור את פעילות המפעל, הם רשאים להוציא צו הפסקה מנהלי לפי סעיף 14 לחוק, ומחובתם להגיש כתב אישום נגד משיבה 5 ומנהליה (בג"ץ 3094/03, התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404, 421; ד"ר שמואל רויטל, דיני רישוי עסקים, 97).

3.         בתשובה לטענות המשיבים, הוסיפה העותרת לטעון:

א.                  אין לקבל את טענת משיבים 1 – 3 כי רק לאחרונה נודע להם על פעילות העותרת בעיסוקה ועל כך שהיא מבצעת פעילות ללא רשיון עסק. העותרת מפעילה את עסקה באותה מתכונת מזה 15 שנה והדבר ידוע למשיבים 1 – 3. העותרת אינה עוסקת בייצור, בעיבוד ובצביעה, ולא בחומרי גלם לבניה, ויש בידיה רשיון עסק לכל פעילותה.

ב.                  לא היה כל קשר בין נסיונה של העותרת לרכוש את המגרש של משיבה 5 לענין. העותרת החליטה בסופו של דבר שלא לרכוש את המגרש, ורק אז הוחלט למכרו למשיבה 5.

ג.                   על פי רשיון העסק של משיבה 5, היא רשאית לנהל עסק אחסנת מתכת בלבד, בעוד שהיא עוסקת גם בדחיסה, חיתוך, מיחזור ועיבוד על מתכות (נספח ד' לתשובת משיבה 5).

4.         בסיכומיה הוסיפה העותרת לטעון כי אין כל ספק כי משיבה 5 הפרה את התנאי לפיו לא יעלה גובה הגרוטאות על הגדר המפרידה, כפי שעולה מהתמונה נספח יז' לעתירה, שצולמה מספר ימים לפני הגשת העתירה, גובה הגרוטאות עולה על הגדר, וגם מנכ"ל משיבה 5 הודה בכך, ונציגי משיבה 2 נוכחו בכך בפגישה מיום 24.12.08.

5.         משיבים1-3 טענו בכתב התשובה:

א.                  יש לדחות את העתירה עקב טענות סף. העותרת מנהלת במקום שני עסקים נוספים הטעונים רשיון ללא רשיון, האחד- חנות לממכר אביזרי חשמל לבניה ומפעל לחיתוך כבלים, ועל כן נגועה העתירה בהעדר נקיון כפיים.

ב.                  לגוף הענין, למשיבה 5 ניתן ביום 28.6.07 רשיון עסק לאחסת מתכת, בכפוף לתנאים שנקבעו, שלא כללו הגבלת גובה הגרוטאות.

ג.                   בעקבות הפגישה שהתקיימה ביום 4.11.07 התחייבה העותרת להמציא חוות דעת לגבי הזעזועים הנגרמים למבנה, אך הדבר לא נעשה. ביום 14.11.07 הוציא ראש רשות הרישוי הודעה למשיבה 5 על פיה הוסיף לתנאי הרשיון תנאי שגובה הגרוטאות לא יעלה על גובה הגדר, וכן שהתנאי ייכנס לתוקף עם קבלת ההודעה (נספח ח' לכתב התשובה).

ד.                  בחלוף שנה, ביום 22.12.08, הודיעה העותרת למשיבים על נפילת חלקי מתכת כבדים משטחה של משיבה 5.

ביום 23.12.08 העבירה ד"ר ענת רוזמן מנכ"ל משיבה 4, התיחסות לארוע בו ציינה כי התנאי הנוגע לגובה הגרוטאות אינו תנאי של משיבה 4.

באותו יום יצא משיב 3 לסיור במקום, באותו ביקור לא נתקל בממצאים חריגים, לרבות נפילת חלקי מתכת, וגם בביקורים אחרים לא נמצאה עדות לטענות העותרת בדבר נזקים סביבתיים ובטיחותיים הנגרמים על ידי משיבה 5, ואף על פי כן, כדי לאזן את הדברים, סוכם בין המשיב 3 לבין משיבה 5 על שינוי התנאי של גובה הגרוטאות, ומשיבה 5 נדרשה להפסיק את ערימות המתכת למרחק של 6 מ' מהגדר והגבהת הגדר באמצעות גדר פח (נספח י' לכתב התשובה.

ה.                 למשיבות שיקול דעת בבחירת דרכי פעולתה, ואין מקום להתערבות שיפוטית בענין.

6.         משיבים 1 –3 הוסיפו לטעון בסיכומיהם כי לעותרת רשיון עסק לחיתוך כבלי חשמל בלבד, בעוד שהיא מנהלת גם חנות לממכר חומרי בנין במחסן המחייבים רשיון עסק נוסף.

7.         משיבה 4 טענה בכתב התשובה:

א.                  העתירה אינה מראה כל עילה נגד משיבה 4.

ב.                  העתירה נגד משיבה 4 הוגשה נגד אדם באופן אישי ולא נגש רשות, ועל כן יש למחוק את העתירה.

ג.                   משיבה 4 אינה רשות מקומית, אינה רשות רישוי לעסקים, ואינה רשאית לבטל רשיון עסק.

ד.                  ביחס לסמכות לפי סעיף 14 לחוק, משיבה 4 אינה יודעת שמשיב 5 פעל בניגוד לסעיף 14 לחוק, בכך שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון.

ה.                 למיטב שיפוטה של משיבה 4, משיבה 5 מילאה אחר הדרישות שנדרשה על ידי משיבה 4.

ו.                     משיבה 4 אינה מוסמכת לעסוק בעומס תנועתי ובשיבוש הקליטה של טלפונים סלולריים.

ז.                   הבדיקות של אנשי המקצוע של משיבה 4 לא העלו קיומם של מטרדים  משמעותיים מצד משיב 5.

ח.                 העותרת לא פנתה למשיבה 4 בתלונה על רעש בזמן אמיתי.

מסיור שנערך על ידי אנשי מקצוע של משיבה 4, לא התרשמו שיש חריגה מהרעש המותר.

ט.                  התנאי של הגבלת ערימת הגרוטאות לא נקבע לפי דרישת משיבה 4.

י.                     לא היתה פניה מוקדמת למשיבה 4 לפני הגשת העתירה.

יא.                העותרת הפרה התחייבות שלה להמציא חוות דעת הנדסית לגבי הזעזועים הנגרמים למפעל.

יב.                העותרת לא צירפה את המשרד להגנת הסביבה, שהינו אחראי לתפיסתה, וגם לא צדדים אחרים שהינם בעלי סמכות.

יג.                  אין להיזקק לעתירה לאור העובדה שהעותרת מנהלת את עסקה ללא רשיון.

8.         משיבה 5 טענה בתגובתה:

א.                  העותרת התמודדה בשנת 2006 במכרז לרכישת המגרש של משיבה 5 ולא זכתה בכך, ולאחר מכן ניסתה לרכוש את המגרש ממשיבה 5 ולא הצליחה בכך, ועל כן היא מנסה להתנכל בחוסר תום לב למשיבה 5 על מנת לנסות להביא לסגירת העסק שלה.

ב.                  משיבה 5 פעלה על פי הנחיות העירייה בכך שהרחיקה את ערימות הפסולת ל-6 מ' מהגדר, בו גובה הערימות חורג מגובה הגדר.

ג.                   העותרת עצמה עורמת ערימות של גלילי ענק של כבלי חשמל החורגים מגובה הגדר ומחוץ לחצריה תוך התעלמות מהוראות בטיחות.

ד.                  למשיבים יש 3 או 4 משאיות ואין לייחס לה את הסיבה לחסימת מגרש החניה הציבורי, מה גם שהעותרת עצמה מעמיסה משאיות במרכז הכביש.

ה.                 אין יסוד לטענה שפסולת המתכת גורמת למיסוך ושיבוש הקליטה בפלאפונים.

ו.                     אין יסוד לטענת העותרת שמדובר במפגעים חמורים, העירייה והמשרד לאיכות הסביבה ערכו ביקורות בעקבות תלונות העותרת וכל הערותיהם תוקנו על ידי המשיבה.

ז.                   קביעת התנאי שערימות הגרוטאות לא יעברו את גובה הגדר נעשה שלא כדין, בלי לתת זכות שימוע למשיבה בקשר לכך.

ח.                 טענת העותרת כי בארוע מיום 22.12.08 נפל חלק ממתכת מהמגרש של משיבה 5 לשטח של העותרת, לא נבדקה, והביאה את הרשויות להוציא הנחיות מגבילות, בלי שהדבר נבדק.

ט.                  מאז כניסתה של משיבה 5 לשטח, היא פועלת תוך הקפדה על תנאי הרשיון, על בטיחות וגהות ומתקנת את הדרוש תיקון על פי הערות הרשויות.

י.                     אין להתערב בשיקול דעת הרשויות בענין.

דיון

9.         לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות שנלוו אליהן ובטענות הצדדים, נראה לי שאין להיענות לסעדים המבוקשים מהנימוקים שלהלן:

א.         אכן עולה לכאורה מחומר הראיות כי בפרק זמן מסוים היתה הפרה של תנאי הרשיון הנוגע לכך שגובה הגרוטאות לא יעלה על גובה הגדר, והיה מקום לשקול אפשרות להעמיד לדין את משיבה 5 בקשר לכך, אך לא ניתן לקבוע כי משיבים 1 –3 לא נתנו את דעתם לענין, הם קיימו ביקורים וקבעו תנאי של הרחקה של הגרוטאות 6 מ' מהגדר.

תנאי זה קיבל ביטוי במכתב של מנהל מח' רישוי עסקים לב"כ העותרת מיום 30.12.08 (נספח י' לכתב התשובה).

ב.         על פי כתב התשובה של משיבים 1 – 3 שאומת בתצהיר של מנהל מח' הרישוי, התנאי האמור מהווה שינוי לעומת התנאי שנקבע שנה קודם לכן, הנוגע לגובה הגרוטאות.

לא הוברר אם אכן יש תיעוד בהודעה למשיבה 5 כי מדובר בשינוי התנאים, אך כאשר גם מנהל מח' הרישוי וגם משיבה 5 הבינו כך את הדברים, אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים בענין זה, אף שמן הראוי שהענין יוברר בתיעוד רשמי, לאחר בדיקת הענין, לאחר בדיקת השאלה אם מן הראוי להותיר את המגבלה של גובה הגרוטאות על כנה.

ג.          ביחס לשאלה אם היתה הפרה של תנאי ההרחקה של 6 מ' מהגדר, נראה לי שלא הובאו ראיות מספקות בקשר לכך, ועל כן אין מקום להתערב בשלב זה בקשר לכך, אך יש מקום להעיר כי על משיבים  1 – 3 להמשיך בבדיקת הענין ובמעקב, כולל ביקורים אקראיים במקום על מנת לבדוק את  דבר קיום התנאי ועל מנת לנקוט באמצעות מתאימים בקשר לכך, אך אין מקום בשלב זה להיענות לסעדים המבוקשים בקשר לכך.

ד.                  באשר לשאלה אם רשיון העסק של משיבה 5 עונה לכל הפעילויות שלה, נראה לי כי לאור טענות ב"כ העותרת ראוי שהענין ייבדק פעם נוספת באופן קונקרטי, אך לאור הפעילות של משיבים 1- 4 בקשר לכך, נראה לי כי אין מקום בשלב זה להיענות לסעדים המבוקשים.

ה.                 באשר לבעיות התחבורה להן טוענת העותרת, נראה לי כי ניתן וראוי כי הגורם המופקד על כך מטעם משיבים 1 – 3 יגביר את בדיקותיו בקשר לכך, אך אין מקום בשלב זה להיענות לסעדים המבוקשים.

כמו כן, פתוחה הדרך בפני העותרת להגיש תלונה בקשר לכך למשטרת ישראל, ככל שהדבר כרוך בעבירות שאינן בטיפולם של משיבים 1 – 4.

ו.                     באשר לנפילת הגרוטאות ביום 21.12.08, מן הראוי היה שהענין ייחקר לעומק, ובענין זה יכולה היתה העותרת לפנות בתלונה למשרד העבודה על מנת לחקור את הענין, אך גם בקשר לכך נראה לי שאין מקום להיענות כיום לסעדים המבוקקשים בקשר לכך. עדיין ניתן וראוי שהמשיבים 1 – 3 ימשיכו בבירור הענין על מנת לנקוט בצעדים נוספים, ככל שיתברר שיש צורך בכך, והעותרת יכולה עדיין לפנות בתלונה למשרד העבודה בקשר לכך.

ז.                   באשר לבקשת המשיבות לדחות את העתירה עקב טענות סף, נראה לי שלא היה מקום לכך. כמו עניינו של משיב 5 גם עניינה של העותרת ביחס לצורך לרשיון עסק נוסף טעון בירור בעקבות הטענות שהועלו בדיון בזה, ולא היה בכך כדי להצדיק העדר ברור לגוף הענין של טענות העותרת.

ח.                 גם טענת משיבה 5 שהעתירה הוגשה בגלל כשלונה של העותרת לרכוש את המגרש של משיבה 5 ועל מנת לגרום לסילוקה של משיבה 5 מהמקום, לא הוכחו כראוי, ואין מקום לדחות את העתירה ללא דיון לגופה מסיבה זאת.

ט.                  באשר למשיבה 4, נראה לי כי ניתן וראוי היה לשקול אפשרות לבדוק את עוצמת הרעשים באופן אקראי לאור טענות העותרת, ועדיין יש מקום לשקול עשיית בדיקה כזאת, אך אין מקום להיענות לסעדים המבוקשים בקשר לכך.

י.                     בלי לקבוע עמדה לגוף הענין, באשר לענינים השנויים במחלוקת בין העותרת ובין משיבה 5, נראה לי כי פתוחה הדרך לפני העותרת לנקוט בהליכים אזרחיים בענין, ככל שתמצא לנכון, אך בכל הקשור לעתירה המנהלית נראה לי שלא בשלו בשלב זה התנאים להתערבות שיפוטית ביחס לסעדים המבוקשים, אם כי כאמור, נראה לי שניתן וראוי כי המשיבות 1- 4 תמשכנה בביקורים ובמעקב, ותשקול נקיטה באמצעים משפטיים, ככל שיתברר שמי מהצדדים מנהל ענינים הטעונים רישוי ללא רשיון, שהם מפרים את תנאי הרשיון או מכל סיבה אחרת.

10.       בנסיבות הענין, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום ה באלול, תשס"ט (25 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים