ד"ר סוהיל בראכאת נ' אברהים חוסיין
בתי המשפט
בש"א 9335/09 |
בבית המשפט המחוזי בירושלים |
||
(ת"א 9522/07) |
|||
09/11/2009 |
|
כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי |
בפני |
המבקש (התובע) |
ד"ר סוהיל בראכאת ע"י ב"כ עו"ד אמנון וינר ואח' |
בעניין: |
|
||
|
- נגד -
|
|
|
||
המשיב (הנתבע) |
אברהים חוסיין אלג'ולני ע"י ב"כ עו"ד ח' גנאיים ואח' |
|
|
||
|
|
|
|||
פסק דין
ביום 29.1.09 ניתנה החלטה בבקשתו של התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את יורשי המנוח מוחמד פוזי בראכאת (להלן: המנוח) כנתבעים "פורמליים" (בש"א 4917/08) (להלן: הבקשה הראשונה). וכך נאמר שם:
"בענייננו, התובע מבקש בכתב התביעה שהגיש להצהיר, כי המנוח ויורשיו מכוחו הם הבעלים והזכאים להחזיק במקרקעין. הלכה למעשה, המדובר בתביעת העזבון. דא עקא, לכתב התביעה ולבקשה שלפני לא צורפו צו קיום צוואה או צו ירושה בדבר זהות יורשיו של המנוח וחלקיהם בירושה (או יורשי היורשים, ככל שיש כאלה). כמו כן, התובע לא פעל לפי סעיף 122(ב) לחוק הירושה, לא ציין מיהם יורשי המנוח שהסכימו להגשת התביעה ולא ביקש את הסכמת בית המשפט ככל שקיימים יורשים שלא נתנו הסכמתם לכך. במצב דברים זה, הבקשה שלפני לצרף את היורשים הנטענים כ'נתבעים פורמליים' איננה יכולה להיחשב בגדר מהלך דיוני אשר יביא בפני בית המשפט את עמדותיהם של יורשי המנוח, אותם מבקש התובע לזכות או לחייב במסגרת התביעה שהגיש. לנוכח האמור לעיל, אך מובן כי לא ניתן להמשיך בבירור התובענה באופן בו הוגשה".
בבקשה שלפני, אשר הוגשה לאחר מספר אורכות שביקש התובע וקיבל, מבקש התובע על-פי סעיף 122(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, להתיר את הגשת התביעה באופן בו הוגשה מדעיקרא (תביעת עזבון המוגשת על-ידי אחד היורשים בלבד).
בבקשה הנוכחית, אשר הוגשה קרוב לשנה לאחר הגשת הבקשה הראשונה, חוזר התובע בדיוק על האמור באותה בקשה, כי לא עלה בידו "לגייס את יתר יורשי המנוח לצורך צירופם כתובעים בתיק זה, או לקבל את הסכמת יתר יורשי המנוח לניהול ההליך בתיק זה, בין היתר לאור העובדה שחלקם אינו משתף פעולה, ואחרים מתגוררים בחו"ל וקיים קושי באיתורם וקבלת הסכמתם לשמש כתובעים". כמו בבקשה הראשונה, התובע אינו מפרט מיהם היורשים על אף שמדובר לפי הטענה באמו, אחיו ואחיותיו; מה חלקו של כל אחד מהם בירושת המנוח; מי מהם אינו משתף פעולה ומי לא אותר; ואלו פעולות נקט מאז ניתנה ההחלטה בבקשה הראשונה ועד להגשת הבקשה הנוכחית במגמה לקבל את עמדת היורשים לתביעה. זאת, על אף שניתנה לתובע שהות ארוכה לערוך את הבקשה כדבעי. אוסיף, כי גם עתה לא צורף צו קיום צוואה או צו ירושה ביחס לעזבון המנוח, ולא ניתן לדעת האם התובע אכן נמנה עם יורשי המנוח ומה חלקו בירושה. כפועל יוצא מכך, לא ניתן לדעת מיהם יורשי המנוח ולברר מה עמדתם ביחס לתביעה, אשר התובע מבקש לחייבם בתוצאותיה. בהקשר זה יצויין, כי לפי האמור בתגובת הנתבע, "מעולם לא היו מחלוקות או סכסוכים בין המבקש ויתר יורשי עזבון אביו המנוח לבין אלה שמכרו הזכויות בנכס למשיב, וכי הסכסוך המדומה נשוא תביעה זו, הינו אך ורק מבית יוצריו ומדרשו של המבקש, ומעולם לא רצו אחיו או אחיותיו ליטול בו חלק". אך מובן, כי במצב דברים זה, שבו אין בפני בית המשפט נתונים מבוררים כלשהם, ולו מינימליים, בדבר זהות יורשי המנוח ועמדתם ביחס לתביעה שהתובע מבקש להגיש, לא יתן בית המשפט לתובע (אף בהנחה שהוא אחד מיורשי המנוח) אישור לתבוע בשם כל היורשים.
הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא, שדינה של התביעה להימחק (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 118, המובא בהחלטה בבקשה הראשונה), וכך אני מורה.
התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עורך דין על הצד הנמוך, בשים לב לשלב המוקדם בו הסתיים הדיון בתביעה, בסכום של 3,000 ¤ בתוספת מע"מ.
ניתן היום, כ"ב בחשוון תש"ע (9 בנובמבר 2009), בהיעדר.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אורית אפעל-גבאי, שופטת |