בתי הדין לעבודה

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים - ילד נכה -  מיום 28/12/08 (להלן: הועדה) בה נקבעה לבתו של המערער נכות בשיעור 30%.

טענות הצדדים

1.                  המערער טוען כי שגתה הועדה בכך שלא קבעה כי בתו נזקקת לטיפול אינהלציה או ונטולין פעמיים ביום לפחות במשך חצי שנה לפחות.

2.                  המשיב טוען כי בת המערער אינה עומדת בתנאי זה ואף המסמכים שצורפו לתיק בית הדין אין בהם כדי להצביע על כך.

הכרעה

3.                  דין הערעור להתקבל.

4.                  בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ויסמן ביום 02/11/09 הודיע המערער כי יצרף תיעוד רפואי מתאים התומך בערעורו.

5.                  ביום 09/11/09 צירף המערער לתיק בית הדין סיכומי ביקור של בת המערער אצל ד"ר מוצפי הודה, מומחה למחלות ריאה - ילדים. בסיכום הביקור מיום 16/10/08 ציין ד"ר מוצפי את הדברים הבאים:

"...במרץ אישפוז עקב דלקת ראות דו צדדית טופלה בזינצף ואינהלציות. חודש אחרי, אשפוז חוזר עקב קוצר נשימה, שיעול, צפצופים והקאות עם סטורציות נמוכות. טופלה עם סטירואידים סיסטמטיים ואנטיביוטיקה עם תגובה טובה. היתה על טיפול מונע של אינהלציות בריקלין ובודיקורט 1 CC פעמיים ביום שהופסק ל 6 שבועות, היתה מאושפזת ב 20.9  עקב קוצר נשימה וצפצופים וחום וחשד לדלקת ראות....מאז מקבלת בודיקורט 1 CC וונטולין פעמיים ביום."

6.                  באותו היום הורה ד"ר מוצפי על טיפול באינהלציה וונטולין, פעמיים ביום למשך חודש ימים.

7.                  מכלל המסמכים הרפואיים אשר צירף המערער עולה כי בתו טופלה בונטולין ואינהלציה מחודש אפריל 2008 ועד ליום 24/03/09, למעט תקופה בת שישה שבועות. בסך הכל מדובר בכשבעה חודשי טיפול, עד ליום בו נבדקה בת המערער על ידי חברי הועדה והטיפול בונטולין ואינהלציה המשיך אף לאחר מכן.

8.                  בדו"ח הועדה מיום 28/12/08 מציינת אשת המערער, בסעיף ד' לדו"ח, כי בתה נזקקת לטיפול אינהלציה מדי יום. הועדה עצמה מתייחסת לבעיות הנשימה של בת המערער וקובעת את הדברים הבאים:

"מבחינת בעיות נשימתיות נוטה להתקפי אסטמה היה אשפוז ב 4/08 בו נזקקה לאינהלציה וסטרואידים ואנטיביוטיקה סיסטמטית רופא הראות המטפל ד"ר מוצפי המדווח על שני אירועים של קוצר נשימה ומסכם כי יתכן שלילדה אסטמה וזהומים ראתיים חולפים ב 9/08 אושפזה שנית ל 4 ימים באישפוזה ערכי רוויון חמצן היו בין 92 ל100 טופלה באנטיביוטיקה (זינץ) וגם באינהלציות ובשחרורה הומלץ על טיפול באינהלציות במשך 30 יום..."

9.                  לבית הדין לא קיימת האפשרות לדעת באם היו סיכומי המחלה אשר צורפו לבית הדין בפני הועדה. יחד עם זאת, אין ספק כי חברי הועדה היו מודעים, ולו באופן חלקי לטיפולים אותה עברה בת המערער. העובדה כי חברי הועדה לא התייחסו לתקופה בה טופלה בת המערער באינהלציה וונטולין, או כי לא ציינו זאת בדו"ח הועדה, די בה כדי לקבל את הערעור.

10.              כאמור לעיל, הציג המערער בפני המשיב את המסמכים הרפואיים אשר צורפו לתיק בית הדין ואשר אליהם התייחסתי לעיל. מסיבה שאינה ברורה די הצורך בחר האחרון שלא להסכים לקבלת הערעור, חרף האמור בהם.

11.              אין דעתי נוחה מדעת המשיב. סבורה אני כי האמור במסמכים הרפואיים היה בו די כדי להביא לקבלת תביעת בת המערער עוד בפני הועדה ולמצער היה על המשיב להסכים לקבלת הערעור משהובאו לעיונו.

12.              על כן, דין הערעור להתקבל.

13.              משהמערערת מיוצגת על ידי בא-כוח מהלשכה לסיוע משפטי לא ישא המשיב בשכר טרחת בא-כוח המערער. יחד עם זאת, משערעור זה טוב היה לו לא היה מגיע לידי הכרעה הנני מוצאת מקום לפסוק הוצאות משפט לטובת המערער בסך 2,000 ¤.

14.              זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה.

ניתן היום כ"א בכסלו, התש"ע (08 בדצמבר 2009) בהיעדר הצדדים.