בתי הדין לעבודה

פסק דין

yyy רקע כללי

1.    ביום 25.7.07 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתה של התובעת מיום 15.6.07 לתשלום מענק לימודים. זאת, מהטעם שלשיטתו, התובעת אינה עונה להגדרת "הורה יחיד" שבחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק משפחות חד הוריות").

מכאן התביעה שבפנינו.

2.    על התשתית העובדתית בהליך זה ניתן ללמוד מתצהירה של התובעת ומהמסמכים שצורפו אליו. זאת, לאחר שהנתבע מצידו ויתר על חקירתה הנגדית של התובעת.

במסגרת תצהירה העידה התובעת על העובדות הבאות:

§           התובעת יזמה בחודש 9/02 הליכים משפטיים בביהמ"ש לענייני משפחה כנגד בעלה – דובב סגל (להלן: "הבעל"). במסגרת תביעתה כאמור, ציינה התובעת כי הבעל מקיים מערכת יחסים עם אשה אחרת וכי על פי בקשתה עזב הבעל את הבית לשם גיבוש עמדתו ביחס לכוונותיו לעתיד. בנסיבות אלה, הגישה התובעת תביעה לתשלום מזונות לה ולבנותיה על מנת להבטיח את פרנסתן.

§           דיון ראשון בתביעה למזונות התקיים ביום 17.12.02. בפרוטוקול הדיון מאותו מועד נכתב כי הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה כל צד ימשיך להפקיד את מלוא משכורתו בחשבון המשותף וכי הצדדים ימשיכו לנהל את חייהם כפי שניהלו אותם עד כה  (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת).

§           התובעת ובעלה הופנו ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה ליחידת הסיוע שליד ביהמ"ש אשר ערכה ביום 5.7.05 דו"ח בעניינם. במסגרת דו"ח זה נכתב כי מהשיחה עם התובעת ובעלה עולה כי פניהם לגירושים וכי הם חלוקים ביניהם ביחס לסכום המזונות הקבועים. כן נכתב שם, כי מאחר ואחד הצדדים ניתק את הקשר עם יחידת הסיוע, מוחזר הטיפול בתיק לביהמ"ש לענייני משפחה.

§           ביום 7.6.05 התקיים דיון נוסף בעניינם של התובעת ובעלה בסופו הודיע בעלה של התובעת כי הוא מעוניין ב"שלום בית" ואילו התובעת הודיעה כי אם הוא מעוניין אזי שהיא מסכימה לכך. בהמשך לכך ניתן פס"ד שנקבע כי על פי הסכמת הצדדים מלוא משכורתם תופקד לחשבון משותף וכי הם ימשיכו לנהל את חייהם כפי שניהלו אותם בעבר (ראה - נספח ד' לכתב התביעה).

§          התובעת והבעל חיו בנפרד ממועד פתיחת ההליך בביהמ"ש (5.9.02) ועד למועד עריכת תצהירה (22.7.08). זאת, על אף שלא התגרשו בפועל לאחר שלא הגיעו להסכם בנוגע לתנאי הגירושים.

yyy הכרעה

3.    עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגע כאמור לפרשנותו של סעיף 1(2)(א) לחוק משפחות חד הוריות, המגדיר "הורה יחיד" כדלקמן:

"תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

(1)  ...

(2)  הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג) ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;

(א)  הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;

..."

המחלוקת הספציפית בין הצדדים מתייחסת לפרשנות שיש ליתן לדיבר  "פתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות".

4.    התובעת טוענת כי בנסיבות שפורטו לעיל התקיים התנאי לפיו - היא פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרתו שנתיים לפחות ובעניין זה היא מכוונת לתביעת המזונות שהגישה בביהמ"ש לענייני משפחה.

הנתבע טען מאידך, כי ההליכים בהם נקטה התובעת לא היו הליכים רצופים וכי הנסיבות מקימות חזקה של שיתוף בין בני הזוג, אשר אף הביעו את רצונם להגיע "לשלום בית" והסכימו על כך שמשכורותיהם תופקדנה בחשבון אחד.

5.    אשר לדעתנו - נקדים ונציין, כי סבורים אנו שיש לדחות את התביעה וזאת מהטעמים הבאים:

בפסה"ד שניתן בתיק בל (י-ם) 12161/05 ליפין ליאת נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.9.06 התייחס ביה"ד להוראת החוק מושא המחלוקת תוך שהוא מציין כך:

"לשון החוק אכן ברורה. התובעת הינה יהודיה אשר נישאה כדמו"י, ועל כן ההליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין, הינו פתיחת תיק גירושין ברבנות.

על פי לשון החוק אין המוסד לביטוח לאומי אמור להיכנס לעובי הקורה בענייניהם של בני זוג על מנת לברר את גדרי המחלוקת ביניהם והאם בפתיחת תיק מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה התכוונו לפרק את קשר הנישואין. פירוש מרחיק לכת זה מטיל על המוסד עומס בלתי סביר בעוד הפירוש הסביר והרגיל של החוק הינו כי הליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין הוא ההליך של פתיחת תיק גירושין על פי הדין האישי."  

(ההדגשה הוספה).

סקירת הפסיקה מלמדת כי קביעה זו של ביה"ד, לפיה - פתיחת ההליך שנועד להביא להשתחררות מקשר נישואים משמעו - פתיחת הליך בבית הדין הרבני בלבד, אשר לו נתונה הסמכות הייחודית להתיר את קשר הנישואים בין בני זוג יהודיים – היכתה שורש בפסיקה והיא מצאה ביטויה בפס"ד נוספים ובכלל אלה: בל (ת"א) 4299/05 מתנה תנעמי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.9.07; בל (ת"א) 2021/07 בוסקילה כוכבה נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.10.7; בל (נצ') 1058/03 לנדאו סיגלית נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.5.04; וכן – בל (ת"א) 2935/05 וולף-הן אדריאן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.3.06.  

6.    לשון אחרת - בתי הדין לעבודה פרשו את ההגדרה שבחוק משפחות חד הוריות, המחייבת פתיחת הליך על פי דין על מנת להשתחרר מקשר הנישואין כמכוונת אך ורק לפתיחתו של הליך בביה"ד הרבני, שלו הסמכות הייחודית להתיר את קשר הנישואין בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, חוק אשר בסעיף 1 הימנו נקבע כי "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".

קביעה זו של בתי הדין לעבודה הינה פועל יוצא של לשון החוק, כמו גם של תכליתו, והיא - להביא ליישום יעיל והוגן של חוק משפחות חד הוריות ללא צורך "בחקירת כליות ולב" ע"י המוסד לביטוח לאומי ביחס לכוונותיהם הנסתרות של בני זוג המנהלים הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה בלא שנפתח הליך גירושין בבית הדין הרבני. ההלכה שנקבעה, כאמור לעיל, הינה בבחינת הלכה מנחה אותה יש לאמץ אף במקרה דנן.

7.    למעלה מן הדרוש יאמר – כי אף לו קיבלנו את הפרשנות המרחיבה של התובעת ביחס להגדרתו של "הורה יחיד" לפיה – ניתן לראות גם בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה כהליכים שמטרתם – להביא להשתחררות מקשר הנישואים - הרי שספק בעינינו אם היה בכך כדי להועיל לה. זאת, בשים לב לתוכן ההסכמות מושא הליכים אלה בדבר "שלום בית" והפקדת משכורות לחשבון משותף. הסכמות שאינן מצדיקות הכרה בתובעת כהורה יחיד, בשים לב לתכליתו של החוק שנועד לספק תמיכה להורה יחיד כשעול הפרנסה מוטל על שכמו.

yyy סוף דבר

8.    לאור כל האמור – התביעה נדחית.

9.    המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ז בטבת, תשס"ט (12 לינואר 2009) בהעדר הצדדים.

קלדנית: דפנה ענוה-רז