בתי המשפט

פסק דין

1.                  לפני ערעור על החלטת ועדת המומחים שהוקמה מכוח החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד–1994 (להלן: "החוק") מיום 25.11.08 (להלן: "ההחלטה" או "החלטת הוועדה") בה נקבע כי אין תשתית מספקת לטענת המשיבה לפי קיבלה הקרנות כחלק מהטיפול במחלת הגזזת.

2.                  ב"כ המערערת טענה כי היה מקום למנות הרמטולוג לאור הצלקות האטרופיות שנמצאו על קרקפתה של המערערת ובכל אופן החלטת הוועדה אינה מנומקת די הצורך.

3.                  ב"כ המשיב טענה כי ההחלטה מנומקת ובכל אופן אין תוחלת להחזרת הענין לוועדה הואיל וזו תהיה מסקנת הוועדה.

הכרעה

4.                  החלטתי לדחות את הערעור מהטעמים שיפורטו לקמן.

5.                  הוועדה התכנסה בעניינה של המערערת פעמים, כמפורט בנספח ג' מיום 28.10.08 ומנספח ד' מיום 25.11.08. בפעם הראשונה מצאה הוועדה כי למערערת 2 צלקות אטרופיות באזור הקודקוד. הוועדה ציינה זאת בפרוטוקול כנדרש. בפעם השניה הוועדה שמעה את עדות אחות המערערת. הוועדה ציינה: "שהרופאים חברי הוועדה בדקו את קרקפתה של התובעת ביום 25.10.08 ולא מצאו סמנים המעידים על קבלת טיפול בהקרנה. עדויות שנשמעו בפני הוועדה ובדיקת הקרקפת אינם יכולים להוות תשתית מספקת לקבלת טיפול בהקרנה. לפיכך אין מנוס מלדחות את התביעה".

6.                  הוועדה ישבה בהרכב נכון ובחנה את טענות המערערת ואף נערכה לה בדיקה קלינית ע"י רופאי הוועדה. בנסיבות אלה נראה שההנמקה מספקת כאשר הוועדה בהתכנסותה השניה לא היתה צריכה לבדוק המערערת בשנית. בצדק ציינה ב"כ המשיב כי הביקורת של ביה"ד על עבודת הוועדה בהתאם לסעיף 14 לחוק מוגבלת ומצומצמת וביה"ד אינו מחליף את שיקול דעתה. במקרה זה כאמור לאור תשובת ב"כ המערער ברור מדוע נרשם בהתכנסות השניה כי המערערת לא נבדקה (הואיל ונבדקה בפעם הראשונה והממצאים היו בפני הוועדה גם בהתכנסות השניה). עמדת הוועדה מנומקת דיה כדי שתהא מובנת. יש לקרוא את שני הפרוטוקולים בחד מחתא ונדמה שכך נקבל תשובה לשאלות שמופיעות בהחלטתנו מיום 1.10.09 (תהיות שקיבלנו עליהם תשובה בהודעת המשיב) .

7.                  לאור זאת הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ח בכסלו, תש"ע (15 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

02004/09עב 730 לימור