בתי המשפט

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב, שבה תובעת התובעת סך 3,544 ¤ ששילמה בעקבות תאונת דרכים, שאירעה במוצאי שבת 10/05/08 בין רכב מס' רישוי 19-926-48 (להלן – רכב המבוטח), שהיה מבוטח אצלה בביטוח מקיף, לבין רכב מס' רישוי 25-964-62 שבו נהג הנתבע. סכום התביעה מורכב מעלות תיקון הנזק לרכב המבוטח בהתאם לחוות דעת שמאית וחשבונית תיקון שצורפו לכתב התביעה           (2,967 ¤), מהתשלום לשמאי בגין שכר טרחתו (400 ¤), מסכום ירידת ערך רכב המבוטח כמפורט בחוות הדעת השמאית (638 ¤) ומהוצאות בסך 43 ¤, בניכוי השתתפות עצמית בסך 650 ¤ ובתוספת 146 ¤ הנתבעים בגין הפרשי הצמדה וריבית עבור התקופה עד להגשת כתב התביעה.

הנתבע, אשר פגע ברכב המבוטח מאחור, לא חלק על אחריותו לתאונה וטענותיו כוונו לנזק הנטען.

אין מחלוקת כי בתאונה נגרם נזק לפגוש האחורי ברכב המבוטח (הפגיעה מסומנת באות א' בתמונה מ/1), כשם שאין מחלוקת שבפגוש האחורי היתה קיימת פגיעה נוספת שאינה קשורה לתאונה דנן (הפגיעה המסומנת באות ד' בתמונה מ/3) וכי גם במכסה תא המטען היתה פגיעה שאינה קשורה לתאונה דנן (הפגיעה מסומנת באות ב' בתמונה מ/1).

במסגרת התיקון שבוצע ברכב המבוטח לאחר התאונה תוקן הפגוש האחורי, מכסה תא המטען ורצפת תא המטען.

עיקר המחלוקת בין בעלי הדין הוא בנושא הפגיעה ברצפת תא המטען (כנצפה בתמונות מ/2 ו-מ/5) ובהתרוממות מכסה תא המטען (כנצפה בתמונות מ/1, מ/3 ו-מ/7).

הנתבע טען כי הפגיעה ברכב המבוטח היתה פגיעה קלה, שלא גרמה לנזק ברצפת תא המטען ו/או להתרוממות מכסה תא המטען ברכב המבוטח.

הנהג ברכב המבוטח (גור ארי שי), ואביו (גור ארי אליהו), שטיפל ברכב האמור העידו כי הפגיעות האמורות נגרמו בתאונה.

אין חולק כי עוד במוצאי השבת של התאונה, לאחר שבנו שב הביתה עם הרכב, התקשר מר אליהו גור ארי אל הנתבע והתייחס לכך שהתאונה גרמה לפגיעה ברצפת תא המטען ולהתרוממות מכסה תא המטען ברכב המבוטח, ואין חולק כי כשהנתבע הגיע למחרת היום, על פי סיכום שסיכמו באותה שיחת טלפון, הנזקים האמורים היו קיימים ברכב. בנסיבות האמורות, אין זה סביר כי המדובר בנזק שנגרם לאחר התאונה דנן.

טענת התובעת, שנתמכה כאמור בעדויות הנהג ברכב המבוטח ואביו, כי הנזק ברצפת תא המטען והתרוממות מכסה תא המטען נגרמו בתאונה, מסתברת יותר מגרסת הנתבע שלא נגרמו בתאונה, וזאת משלושה טעמים עיקריים:

א.         הפגיעה היחידה, אשר קיימת בפגוש האחורי ברכב המבוטח באזור של הפגיעה ברצפת תא המטען, היא אותה פגיעה שאין חולק שנגרמה בתאונה, ולא ייתכן כי נגרמה הפגיעה ברצפת תא המטען מבלי שנפגע הפגוש האחורי.

ב.         על פני הדברים נראה כי מבין הפגיעות הקיימות ברכב המבוטח, הפגיעה היחידה אשר יכלה לגרום להתרוממות מכסה תא המטען היא אותה פגיעה שגרמה לפגיעה ברצפת תא המטען.

ג.          אין זה סביר כי אדם יותיר את ענין התרוממות מכסה תא המטען ללא תיקון נוכח אפשרות חדירת מים לתא המטען במרווח שנוצר עקב התרוממות מכסה תא המטען.

על אף האמור לעיל, עדיין אין מקום לחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה, שכן במסגרת התיקונים שבוצעו תוקנו גם פגיעות שאין חולק שאינן קשורות לתאונה (הפגיעה הנוספת בפגוש המסומנת באות ד' בתמונה מ/3 והפגיעה במכסה תא המטען המסומנת באות ב').

נוכח הפגיעה הנוספת בפגוש האחורי ברכב המבוטח, יש מקום לנכות 50% מהסכום ששולם בגין תיקון המגן האחורי, דהיינו סך 286 ¤ (מחצית עלות התיקון בניכוי 10% הנחה שניתנה ובתוספת מע"מ). כמו כן, יש מקום לנכות סכום מסוים מעלות עבודות פחחות (בגין תיקון הפגיעה במכסה תא המטען המסומנת באות ב' בתמונה מ/1), וסך 300 ¤ הוא סכום סביר בעיניי, ומעלות הצביעה (בגין אותה פגיעה במכסה תא המטען ובגין הפגיעה בפגוש האחורי שאינה קשורה לתאונה), וגם כאן סך 300 ¤ הוא סכום סביר בעיניי.

בטרם אסיים, אעיר לענין ההוצאות כי אף שהתקיימו ארבעה דיונים בענין, אין מקום להביא בחשבון יותר מדיון אחד, שכן הנתבע לא הוזמן כדין לשני הדיונים הראשונים ולא ניתן היה לסיים את הענין בדיון השלישי נוכח אי-התייצבות הנהג ברכב המבוטח.

לאור האמור, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 2,658 ¤ בתוספת סך 320 ¤ בגין אגרת בית משפט, כששני הסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961 (להלן-"הפרשי הצמדה וריבית" ו- "החוק", לפי הענין) לתקופה שמיום הגשת כתב התביעה (23/12/08) ועד למועד תשלום מלוא הסכומים בפועל. כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 700 ¤ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמהיום ועד למועד תשלום מלוא הסכום בפועל. מועד התשלום, לצורך סעיף 5 לחוק הוא 30 יום ממועד המצאת פסק דין לנתבע.

ניתן היום, ל' בכסלו תש"ע (17 בדצמבר 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ התובעת ולנתבעת.

                                                                                מוריס בן-עטר, שופט

ציפי.ח.