בתי הדין לעבודה

פ ס ק   ד י ן

1.         לפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד מועצת לשכת התעסוקה בראשון לציון מיום 25/2/2009 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי "משהעורר לא התייצב בחודש מאי 2008 לא ניתן לרשום לו התיצבות".

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות -

א.         המערער היה רשום בלשכת התעסוקה במדור אבטלה.

ב.         בין התאריכים 2/4/2008 ו-12/5/2008 היתה שביתה בשירות התעסוקה.

ג.          המערער נדרש להתייצב פעם בחודש.

ד.         המערער לא התיצב כנדרש בחודש מאי 2008.

            לטענת המערער התיצב בתאריך כלשהו בחודש מאי בטרם הסתימה השביתה.

ה.         בחודש יוני התייצב המערער כנדרש וכך אף בחודשים יולי ואוגוסט.

ו.          המערער קיבל דמי אבטלה גם בגין חודש מאי 2008 אך נדרש להשיבם בטענה שלא התיצב כנדרש.

3.         טענות המערער -

א.         מאחר והמערער יכול היה להתייצב בכל יום מימי השביתה הרי שיש להחשיב לו את חודש מאי כחודש בו התיצב.

ב.         המערער הקפיד להתיצב בתחילת כל חודש. התיצב פעמיים בחודש מאי אך התברר לו כי היתה שביתה.

ג.          המערער סבור היה כי יש להחשיב את התיצבותו בפועל כהתיצבות כדין, ולכן לא התייצב פעם נוספת.

ד.         המערער לא ידע מתי הסתימה השביתה.

ה.         פקידת ההשמה לא אמרה למערער מאומה כשהמשיך להתייצב בחודש יוני.

ו.          המערער הסתמך על דמי האבטלה אשר קיבל בפועל.

4.         טענות המשיב -

            א.         המערער לא התיצב מיד אחרי השביתה או עד סוף החודש.

ב.         משהמערער לא התיצב כנדרש בחודש מאי, לא ניתן לדווח לביטוח לאומי על ההתיצבות.

5.         דיון והכרעה -

על המערער היתה מוטלת החובה להתיצב בלשכת התעסוקה כדי לדרוש עבודה בהתאם לדרישות שירות התעסוקה.

על המערער הוטל להתייצב פעם אחת בחודש.

ככל שנמנעה מהמערער היכולת להתייצב מטעם שאינו תלוי בו כגון שחלה שביתה בשירות התעסוקה הרי שאין לקבוע כי לא התיצב כנדרש.

לפיכך הגם שבמשך חודש אפריל חלה שביתה החל מ-2/4/2008 והמערער לא התיצב כלל במהלך החודש, הרי שלא נשללה זכאותו לדמי אבטלה בגין חודש זה.

אלא שהשביתה הסתימה ביום 12/5/2008 לפיכך היתה למערער היכולת להתיצב עד לסוף החודש.

6.         משהמערער לא התיצב בימים אלה ללא כל הצדקה אין לקבוע כי התיצב כדין.

טוען המערער כי התיצב בתחילת חודש מאי אולם אז נודע לו כי קיימת שביתה ולפיכך יש לקבוע כי התיצב כדין.

איננו מקבלים מסקנה זו. מטרת ההתיצבות הינה כדי לדרוש עבודה וככל שהיתה שביתה ביום בו התייצב המערער הרי לא דרש עבודה.

על המערער היה מוטל לעקוב אחר הפרסומים בדבר השביתה ולהתייצב בחודש מאי עם סיומה, ולדרוש עבודה, כפי שעשה כן בחודש יוני, שכן מוטל עליו להתייצב פעם אחת בחודש.

שונים הם פני הדברים לגבי מי שנדרש להתייצב פעם אחת או יותר בשבוע שאז יש להחשיב את השבועות שבהם סוכלה אפשרות ההתיצבות בשל השביתה כשבועות בהם התייצב, וזאת כפי שהוחל על התובע בחודש אפריל.

אין לקבוע כי מחמת שביתה עד 12/5/2008 פטור היה התובע להתייצב בפני פקיד ההשמה ולדרוש עבודה עד סוף החודש.

אשר על כן הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ו בכסלו, תש"ע (13 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

קלדנית: אסתר תורתי