בתי הדין לעבודה

פסק דין

1.         לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן – החוק), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 20.7.08, אשר קבעה למערער 20% נכות זמנית ו-10% נכות צמיתה בגין פגיעה בעבודה ממנה סבל ביום 29.6.07.

2.         הוועדה הרפואית לעררים התכנסה לדון בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי (המשיב בענייננו), על החלטת הוועדה מדרג ראשון באשר לשיעור הנכות שנקבע למערער.

            הוועדה הרפואית לעררים דחתה את הערעור והותירה את החלטת הוועדה מדרג ראשון על כנה.

3.         לאחר שהודע למערער דבר החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים, הוא הגיש את הערעור נשוא פסק דין זה לבית הדין.

            המערער הגיש ערעור פורמלי בלבד לבית הדין, ומעולם לא הגיש את נימוקי הערעור.

            מן הדיונים שהתקיימו בבית הדין באשר לערעור שהוגש, אשר אליהם הגיע המערער כשהוא מלווה בשכן או חבר שסייע לו משום שאינו שולט בשפה העברית, עלה כי המערער מלין על מצבו הרפואי הנוכחי: לפי הדברים שמסר המערער בבית הדין, מאז עלייתו ארצה עבד ללא הפסקה, עד אותה פגיעה בעבודה ממנה סבל במהלך שנת 2007. לטענת המערער, הוא נפל בעבודה וסבל משברים בעצמותיו, ומאז הוא סובל מכאבים רבים, אינו יכול ללכת ברגל, ומצבו רק מחמיר.

4.         יצוין, כי למערער הובהרה והוסברה האפשרות העומדת בפניו, לפנות למשיב בטענה כי מצבו הוחמר, אולם לפי הדברים שמסר בבית הדין, מתקשה המערער במחשבה להתחיל את כל ההליכים מול המשיב "מההתחלה". לטענתו, מצב בריאותו אינו מאפשר לו לגשת לקופת החולים ולהמציא טפסים בדבר מצבו או לגשת למשיב, והוא אינו יכול לעשות דבר בכוחות עצמו.

5.         המשיב טען כי החלטת הוועדה עליה ערער המערער, מושתתת על ממצאים רפואיים ולא נפל בה כל פגם משפטי. על כן, ביקש המשיב את בית הדין לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

6.         לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, החלטתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         סעיף 123 לחוק קובע כי "החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה...".

            במקרה זה, לא הצביע המערער על שאלה משפטית כלשהי העולה מהחלטת הוועדה לערעורים, אשר מצדיקה התערבותו של בית הדין בהחלטה.

8.         עם כל הצער לנוכח מצבו הרפואי הנוכחי הנטען של המערער, החלטת הוועדה הרפואית לעררים מנומקת היטב, מושתתת על הממצאים הרפואיים שהובאו לפניה, ובהחלטתה – החליטה הוועדה לעררים להותיר על כנה את החלטתה הקודמת של הוועדה מדרג ראשון, עליה לא הגיש המערער עצמו ערר.

            בנסיבות אלה, משלא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה.

9.         אין צו להוצאות.

10.       הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

11.       בית הדין חוזר על האמור לעיל – כי אם הוחמר מצבו של המערער לעומת מה שנקבע בועדה קודמת, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי  ולהגיש בקשה לדיון מחדש במצבו.

ניתן היום ו' בטבת, תש"ע (23 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.