בתי הדין לעבודה

פסק-דין

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לניידות מיום 15.12.08, אשר קבעה כי סוג הליקוי בו לוקה המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות.

טענות הצדדים:

לטענת המערער,  הוועדה לא קבעה מהו הליקוי בניידות הקיים אצלו, לא רשמה את מלוא תלונותיו והמגבלות מהן סובל המערער.

עוד מלין המערער כנגד החלטת הוועדה, אשר לא קבעה הגבלות בכושר בתנועת מפרקים לפי סעיף (א) (1) וסעיף (א) (3) והגבלות בהליכה עם צליעה ברגל שמאל ודפורמציה בשתי הברכיים והוועדה לא התמודדה עם הממצאים הרפואיים שנמצאו בבדיקות השונות שביצע המערער.

לטענת המשיב, לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הוועדה הרפואית, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

1.         הוועדה התכנסה בהרכב מלא, שכלל ראומטולוג, אורתופד ונוירולוג. מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית עולה, כי הוועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה את המערער בדיקה רפואית, עיינה בצילומי הרנטגן המעידים על שינויים אוסטאואטריטים בברכיו ומצאה בבדיקה אורתופדית כי הברכיים מראות "ג'נו וארוס" (ברכיים מעוגלות – הוספה לא במקור) דו-צדדי". הוועדה קובעת כי למערער שינויים אוסטאואטריטים דו-צדדיים. הוועדה קבעה כי סוג הליקוי של המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות. טענותיו של המערער נסובו על עניינים שברפואה, ולבית הדין אין סמכות להתערב בהם.

2.         זאת ועוד, המסמכים הרפואיים שצורפו לערעור הינם אישורים רפואיים ולא עסקינן בחוות דעת אשר הוועדה הייתה מחוייבת להתייחס אליהן, אילו היו מצויות בפניה.

3.         ההסכם בדבר גמלת ניידות קובע בסעיף ההגדרות (סעיף 2 להסכם), כי מוגבל בניידות יוגדר ככזה אם: "הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים קבעה לו אחוזי מוגבלות בניידות על פי רשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם". סעיף 2 לתוספת ב' בהסכם הניידות קובע כי הוועדה הרפואית קובעת: "את אחוז מוגבלותו בניידות של הנבדק בהתאם לאמור בהסכם זה ובהתאם לרשימת הליקויים בתוספת א' להסכם זה בלבד". הפסיקה קבעה, כי לא בכדי הוספה המילה "בלבד" להסכם הניידות שנחתם בשנת 1977 והמילה "בלבד" לא הופיעה בהסכם משנת 1975, אלא ללמדנו כי הקביעה באשר למוגבלות בניידות תהיה על פי רשימת הליקויים המופיעים בתוספת א' בלבד. לא ניתן לבצע התאמה וקל וחומר שלא ניתן להוסיף ליקוי שאיננו מופיע ברשימה (דיון מה/383-01 יהודה בהירי נ' המל"ל פד"ע י"ז 359, 361 וכן בג"ץ 363/84 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי ונאוית חריף, פ"ד לט (1) 724, 727).

מעיון ברשימת הליקויים המופיעה בתוספת א' להסכם הניידות עולה, כי הליקוי בברכו של המערער איננו מופיע בה. המערער, בטיעוניו בפנינו טען, כי אילו היה עובר ניתוח בעמוד-שדרה מותני והשתלת ברך שמאל, היה זכאי לאחוזי נכות על פי גמלת הניידות ומשבוחר המערער שלא לעבור ניתוח זה, אין להוציא את ליקויו מרשימת הליקויים. כאמור לעיל, רשימת הליקויים הינה רשימה סגורה ועל כן כל עוד לא עבר המערער השתלה של מפרק מדומה או החלפת מפרק ברך, הוא איננו זכאי על פי ההסכם לאחוזי מוגבלות בניידות.

4.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 לפיכך  הערעור הוא בשאלת חוק בלבד (ראה לעניין זה: דב"ע ל"ג 40 – 0 יוסף דוזלר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407). בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראה לעניין זה: עב"ל 114/98 יצחק הוד  נ.  המל"ל, פד"ע ל"ד 213).

מסקנתי היא שמושא הערעור הוא התערבות בממצאים רפואיים שקביעתם מסורה לסמכות הוועדה ובית הדין לא יתערב בהם. לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

אשר על כן, אין מקום להעלות במסגרת הערעור על החלטת הוועדה הרפואית טענות שברפואה, וממילא אין בית הדין רשאי להזדקק לטענות אלו במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת הוועדה לעררים במסגרת הערעור המונח לפתחו.

סוף דבר:

לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

 אין צו להוצאות.

ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ד בטבת, תש"ע (10 בינואר 2010) בהיעדר הצדדים.

001625/09בל 720 ק.אסף כהן