יוכבד ביאזי נ' יעקב פודים
בתי המשפט
דמ 005777/09 |
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים |
||
|
|||
18/01/2010 |
|
כב' השופט אייל אברהמי נציגת ציבור גב' חדוה אהוד נציג ציבור מר דהן אשר |
בפני: |
יוכבד ביאזי |
בעניין: |
||
תובעת |
אביטל בן שטרית |
ע"י ב"כ |
|
|
נ ג ד |
||
|
יעקב פודים |
||
נתבע |
יהונתן פודים |
ע"י ב"כ עו"ד |
פסק דין
זוהי תביעה בדיון מוקדם לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסית חובה ופיצוי הלנה ביחס לשכר שלא שולם במועד.
טענות הצדדים
1. לטענת התובעת עבדה כעובדת ניקיון במשרד עורכי הדין של הנתבע כאשר היתה באה לנקות פעם בשבוע מאז 1984 ועד סיום עבודתה בחודש 7/09.
לטענתה של התובעת במהלך השנים הרבות נפגעה ברגלה ועברה מספר ניתוחים ולכן מעת לעת כאשר צרכיה הרפואיים לא אפשרו זאת היה ביתה וחתנה מנקים את המשרד. המשרד נוקה בשנים האחרונות בעיקר על ידיה ובעיקר במוצאי שבת וזאת כדי לא להפריע לפעילות השוטפת של המשרד. במהלך הדיון הודתה התובעת שקיבלה משותפו של הנתבע עו"ד פלבן, שפרש לפנסיה את חלקו של האחרון בפיצויי הפיטורים להם היא זכאית, כעולה מטופס 161 שנחתם ע"י עו"ד פלבן בחודש 5/01. התובעת קיבלה אפוא את מחצית פיצוי הפיטורים עבור 13 שנים וחודש (דהיינו חלקו של עו"ד פלבן).
לטענת התובעת לא שולמו לה דמי הבראה, לא ניתנה לה חופשה, ואף לא שולמו לה פנסית החובה לה היא זכאית מכח צו הרחבה.
עוד טענה התובעת כי שכרה, שהיה צריך להשתלם מידי חודש שולם כל מספר חודשים (כל שלושה חודשים) במשך תקופות ארוכות ולראיה הצביעה על מכתבו של עו"ד פודים מיום 13.7.09 בו נכתב כי הוא מעביר לה שכר עבור 4 חודשים. עוד טענה התובעת כי ביקשה העלאת שכר בין היתר בשל כך שנוספו עורכי דין נוספים במשרד לאחר שבעבר היה הנתבע עורך דין בודד שעבד לבד עם מזכירה וכיום עובדים עימו שניים מבניו. בכל אופן לאחר שביקשה העלאת שכר דיבר אליה הנתבע בצורה לא יפה ופגע בה בין היתר בכך שסירב להעלות את שכרה. לאור זאת על אף שהתפטרה יש לראות בכך התפטרות המזכה בקבלת פיצויי פיטורים.
2. לטענת הנתבע התובעת ביקשה להתפטר והתפטרה ולא בדין מפוטרת. חלק מהתקופות עבדה ביתה של התובעת. בכל אופן השכר שולם במועדו ואין לתובעת זכאות לפיצוי הלנה. באשר לזכאותה לחופשה, הבראה, והפרשות לפנסיה הרי שאלה לא שולמו לה אך ניתן לקזזם מהתשלום חלף הודעה מוקדמת לו הוא זכאי.
הכרעה
3. אנו קובעים כי התובעת אכן עבדה אצל הנתבע כאשר מעת לעת לאור מצבה הרפואי היו ביתה וחתנה מחליפים אותה. אין בכך כדי לשלול קיום יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבע. העזרה שקיבלה במהלך תקופת העבודה הארוכה מאז 1988 מועד תחילת עבודתה כפי שעולה מטופס 161 (נ/3) הינה שולית ואינה פוגעת במעמדה כעובדת. אין גם ספק שעבודתה הסתיימה ביולי 2009.
4. נעיר כי מכרטיסי העובד שצורפו עולה כי התובעת היתה רשומה כעובדת כאשר במועד כלשהו ככל הנראה בשנת 2003 נרשמה ביתה של התובעת אושרת, שאותה עת השתחררה מהצבא כנראה, כעובדת, וזאת כדי לחסוך את המס שהיה מוטל על השכר. ענין זה לו נתן עורך דין יד, הינו חמור והוא רובץ לפתחם של שני הצדדים. בכל אופן אין בו כדי לשנות את המציאות לפיה עיקר העבודה בוצע על ידי התובעת שנעזרה בביתה מעת לעת לפי מצבה.
פדיון חופשה, הבראה והפרשות לפנסיה
5. אין חולק כי התובע לא שילם לתובעת כל השנים דמי הבראה ולא נתן לה חופשה כפי שצריך היה לעשות. ממי שעוסק בתחום המשפט ומודע למשמעות זכויות קוגנטיות במשפט העבודה מצופה שידאג לשלם למצער את המנימום הקבוע בהוראות הקוגנטיות החלות. הנתבע לא עשה כן ביחס לחופשה, דמי הבראה, ואף לא הפרשות לפנסיה.
כן נאמר שהתרשמנו שהשכר אף הוא לא שולם בתום כל חודש עבודה כפי שנדרש בדין. לאור זאת אנו קובעים כי התובעת זכאית לזכויות הנ"ל. זכויותיה יחושבו לפי החישוב שיפורט לקמן:
6. התובעת עבדה לטענתה כ- 4 שעות בשבוע, דהיינו 16.8 שעות בחודש שהם 10% משרה. התובעת עבדה משנת 1988, כעולה מטופס 161 ועד 7/99 דהיינו 21.5 שנים.
הזכות לפדיון חופשה ניתנת ביחס לשלוש השנים האחרונות ובהתאם לחוק חופשה שנתית זכאית היתה ל 28 ימי חופשה בשנה דהיינו 84 ימים. שכרה כאמור עמד על 150 ¤ ל 4 שעות שהם 37.5 ¤ לשעה סה"כ 300 ¤ ליום בן 8 שעות. התובעת עבדה כאמור בהיקף של 10% לפיכך תהא זכאית לפדיון של 8.4 ימים סה"כ 2500 ¤. התובעת תבעה 1800 ¤ ולכן נפסוק לה את הסכום שתבעה בסך 1800 ¤.
7. באשר להבראה הרי שלפי צו ההרחבה זכאית התובעת לפדות את השנתיים האחרונות. התובעת עבדה כאמור 21 שנים ולפיכך תהא זכאית ל 10 ימי הבראה בשנה סה"כ 20 ימי הבראה בהתאם להיקף משרתה, דהיינו כפול 10% סה"כ 2 ימי לפי 331 ¤ ליום, סה"כ 662 ¤.
8. באשר לפנסית החובה הרי שחלה חובה להפריש מאז 1/08 כאשר חלק המעביד בשנת 2008 עמד על 0.833% ובשנת 2009 1.66% סה"כ גובה ההפרשה עומד על 180 ¤. התובעת תבעה רק 130 ¤ ולפיכך נפסוק לה את הסכום שתבעה.
פיצויי הלנת שכר
9. באשר לפיצוי הלנה הרי שהתביעה היתה לקבל פיצוי הלנה ביחס לשכר העבודה שלא שולם במועד. בענין זה אכן התרשמנו כי הנתבע לא שילם שכר במועדים הקבועים בחוק הגנת השכר אלא מידי תקופה כפי שעשה ביחס לחודשים 09 /3-7. יחד עם זאת ברור כי השכר גופו שולם אך לא ברור מתי שולם כל תשלום. בנסיבות אלה לא ניתן לחשב את ההלנה ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.
התפטרות כדין פיטורים
10. כעולה מהתכתובת שצירף עו"ד פודים (נ/1) הרי שבמחצית שנת 2009 לערך היחסים בינו לתובעת עלו על שרטון, כאשר הוא טוען כלפיה שהיא אינה מבצעת עבודתה כנדרש וכאשר הוא מפרט את דרישותיו ממנה כולל דרישה לרשום את שעות העבודה במוצ"ש דרישה שלא היתה בעבר. התובעת העידה שנפגעה עמוקות מיחסו של הנתבע אליה. נציין כי אף בדיון ניתן היה להבין ולראות כפי שהתרשמנו כיצד הנתבע נהג והתבטא כלפי התובעת באופן פוגע ומעליב. הדרישות לרשום את שעות העבודה והטענות המפורטות במכתביו של הנתבע יש בהם משום הרעת תנאים וצורתם מהווה פגיעה והעלבה של התובעת. אין מדובר רק בתוכן אלא בעיקר בסגנון והצורה בה נהג הנתבע בתובעת כפי שהתרשמנו בדיון לפנינו. נציין שעל כל אלה יש להוסיף כמובן את העובדה שהנתבע לא שילם לתובעת זכויות קוגנטיות כנדרש על פי דין. ולכן היתה התובעת זכאית לנוכח האופן בו נהג בה הנתבע להתפטר בדין מפוטר לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים ולקבל פיצויי פיטורים. נציין כי הואיל ועניינה של התובעת נכנס לגדר סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים הרי שלא היה מקום לדרוש מהתובעת להמשיך לעבוד וליתן הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת ולכן טענת הנתבע אודות קיזוז דינה להדחות.
11. התובעת עבדה כאמור 21 שנים כאשר שכרה (שלא הועלה למצער מעת עזב ה"ה פלבן דהיינו בשנת 2001) עמד ע"ס 600 ¤ לחודש. לפיכך תהא זכאית לפיצוי פיטורים עבור כל התקופה. נציין כי התובעת קיבלה את מחצית פיצויי הפיטורים מעו"ד פלבן עד 15.2.01 כעולה מטופס 161 (נ/3). התובעת זכאית אפוא למחצית פיצויי פיטורים עד 2/01 ופיצויי פיטורים מלאים מאותה עת ועד 7/09. סה"כ פיצויי פיטורים בסך 12,900 לפי 21.5 שנים. התובעת קיבלה לפי טופס 161 4,349 ¤ ולפיכך נותרה לזכותה יתרה של 8,551 ¤.
סוף דבר
12. הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום מיום שיקבל את פסק הדין את הסכומים הבאים:
א. פיצויי פיטורים בסך 8,551 ¤.
ב. דמי הבראה בסך 662 ¤.
ג. פדיון חופשה בסך 1800 ¤.
ד. פיצוי בשל אי תשלום לפנסית חובה 130 ¤.
ה. הוצאות משפט בסך 2,000 ¤.
כל הסכומים ישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.9.09 ועד התשלום בפועל. לא ישולמו הסכומים הנ"ל תוך המועד האמור ישא הסכום הנ"ל בס"ק א' בפיצוי הלנה בשיעור המירבי הקבוע בחוק הגנת השכר מיום 1.8.09 ועד התשלום בפועל.
13. נוסיף ונעיר כי לנתבע ולתובעת היה ברור כי התובעת הינה העובדת וזו שהלכה למעשה עבדה למעט מקרים שבשל בריאותה הוחלפה על ידי ביתה וחתנה. יחד עם זאת ביחד הם הסכימו לרשום את ביתה של התובעת כעובדת בכרטיס עובד כאשר הדבר נעשה כי לחמוק מתשלום מס הכנסה.
לאור זאת יועבר עותק לפקיד השומה כדי שיבדוק הענין.
כן יועבר עותק לביטוח לאומי שם עבדה התובעת
כן יועבר עותק ללשכת עורכי הדין כדי שתבחן את התנהגותו של עורך דין פודים כעולה מפסק דין זה.
ניתן היום ________________ בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אייל אברהמי, אב"ד שופט |
|
נציג ציבור גב' חדוה אהוד |
|
נציג ציבור מר אשר דהן |
05777/09דמ 730 לימור