בתי המשפט

פסק דין

1.         התביעה היא לתשלום נזקי התובעת, עקב פגיעה ברכבה בתאונת "שרשרת", בעת  שהנהג ברכבה (להלן - "הנהג") שהיה ראשון בטור הרכבים, נאלץ לבלום מאחר ורכב שנסע לפניו, האט.  

            הנתבעות טוענות כל אחת, לאחריותו של הנהג ברכבו של המבוטח האחר, לקרות התאונה.

2.         לגירסת הנהג, הוא חש במכה חזקה ברכבו, מאחור. הנהג הדגיש בעדותו: "מכה אחת ארוכה" והוסיף ואמר כי אמנם הוא עו"ד, ויודע את ה"סימנים" הנילמדים מכך שהפגיעה היתה במכה אחת, אך עדותו היא בהתאם להתרחשות התאונה.  הנהגת ברכב המבוטח ע"י הנתבעת 1 (להלן- "הנהגת"), היא אשתו של הנהג ברכב  התובעת, ונסעה מאחוריו.  

3.         הנהגת, העידה על נסיעתה בפקק, צמודה לבעלה מאחור (עמ' 3 שורה 27, עמ' 4 שורה 12) ומאחוריה נסע גי'פ, המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן – "הג'יפ"). לדבריה, בעלה בלם והיא בלמה אחריו, אך חשה במכה ו'ניזרקה' עליו. בעדותה אמרה הנהגת כי מיד אחר התאונה היא שאלה את בעלה, כיצד ' זה יכול היה לקרות' ומישהו יצא מהג'יפ, ואמר לה שנכנס ברכבה.

4.      נהג הג'יפ העיד על פגיעתו ברכבה של הנהגת שבלמה לפניו, והוסיף ואמר שלא ידוע לו אם קודם לפגיעתו ברכבה, פגעה הנהגת ברכב של התובעת (עמ' 6 שורות 13-14). בהודעתו למבטחת, דיווח נהג הג'יפ על תאונת "שרשרת", כדלהלן:" הרכב שלפנינו "נכנס" ברכב שלפניו. כתוצאה מכך הוא בלם "על המקום" ולכן לא הספיק הרכב שלי לעצור ופגע ברכב שלפניו" (נספח לכתב ההגנה של הנתבעת 2, להלן-"ההודעה"). התאונה, התרחשה ביום 13/3/08 וההודעה, נמסרה שבוע לאחר התאונה. למרות זאת, ביום 13/7/08, הגיש נהג הג'יפ הודעה נוספת למבטחת, עם תיקון בנוגע לנסיבות התאונה. לדבריו, ההודעה המתקנת (ת/2), הוגשה לאחר שיחה עם נהג התובעת, שנתן לו הסבר בנוגע נסיבות התאונה,  אשר התיישב גם על דעת חברו שנסע עימו בג'יפ. הנוסע בג'יפ, לא התייצב לעדות.

5.      עיון בתמונות רכבה של הנהגת מלמד כי נזקיה מאחור, אינם במעיכה עמוקה פנימה של החלק האחורי, אף שנגרמו לו מטבע הדברים נזקים. הנתבעת 1, לא הציגה חוות דעת של שמאי על נזקי הרכב המבוטח, על מנת להוכיח את היקף נזקיה בחזית הקדמית והאחורית ברכב, באופן שילמד על נסיבות התאונה. אם אכן, הדיפת הג'יפ את הרכב, היא שהביאה להדיפתו לעבר רכבה של התובעת,  צפוי שייגרמו לרכב המבוטח נזקים כבדים בחזית האחורית וכן שייגרם נזק חמור לחזית הג'יפ. ראיות על הנזקים, לא הובאו.

6.      הודעתו הראשונה של נהג הגי'פ, שהוגשה בסמוך לאחר התאונה מהימנה יותר מהודעתו המאוחרת, שלא זו בלבד שהוגשה לאחר מס' חודשים ממועד התאונה, כי אם הוגשה לאחר קבלת הסברים מנהג התובעת ולא על סמך זכרונו מהתאונה, כפי שהלה הודה בעדותו. כך גם, נהג הג'יפ העיד כי לא ידוע לו אם הנהגת, פגעה קודם לכן ברכב שלפניה, אף שאין חולק כי הוא פגע ברכבה, מאחור.

7.      בנוסף לכך, הנהגת העידה כי היא נסעה צמוד לרכב שלפניה ומבלי ששמרה מרחק ממנו, למרות התנועה האיטית בכביש , עליה העיד נהג הג'יפ.

8.      בנסיבות אלו, לא השתכנעתי כי האחריות לנזקי רכבה של התובעת מוטלת כולה על נהג הג'יפ, המבוטח ע"י הנתבעת 2. התרשמתי מעדותו של נהג הגי'פ, כי הוא נסע לאט בפקק והוא בלם מאוחר מידי, לאחר שהופתע מבלימת רכבה של הנהגת  לפניו. לפיכך, הוא אכן פגע ברכבה של הנהגת מאחור, אך לא השתכנעתי כי היה די בפגיעתו זו, כדי להדוף את רכבה של הנהגת, לעבר רכב התובעת. הוכח, שהנהגת לא שמרה מרחק מרכב התובעת למרות שלנוכח התנועה בכביש היה עליה לעשות כן, ובנסיעתה, 'צמוד' אליו יצרה סיכון לפגיעה בו מאחור, כפי שארע בפועל.

9.      לפיכך אני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג של המבוטח ע"י הנתבעת 2 בשיעור של 60% ועל הנהגת ברכב המבוטח ע"י הנתבעת 1, בשיעור של 40%.

10.  האחריות לתשלום הנזקים, מוטלת על פי הוראת סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 על הנתבעות, גם היכן שהתובעת לא הגישה את התביעה גם כנגד המבוטחים. נכונים הדברים, בפרט כאשר הנתבעות הודו בכך שקיים כיסוי ביטוחי והנהגים ברכב המבוטח, שיתפו פעולה עם הנתבעות והתייצבו להעיד. לפיכך, אני דוחה את הטענה בדבר היעדר יריבות עם מי מהנתבעות. 

11.  התובעת, הוכיחה את נזקיה הישירים, בחוות דעת של שמאי מטעמה בסך 2,835 ¤ ואת הוצאותיה לשכ"ט שמאי. לענין נזקיה העקיפים, מחוות הדעת עולה כי הרכב הושבת ליום לצורך תיקון, אך לא הוכח שניגרמו לתובעת הפסדים בשל השבתתו, כדוגמת: חסרון רכב בצי הרכבים שלה שהיה בו צורך במועד ביצוע התיקון. לפיכך, נידחה רכבי תביעה זה.

12.  לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת 2 בתשלום פיצוי לתובעת בגין נזקי הרכב ושכר טירחת שמאי בסך 1,947 ¤ ואת הנתבעת 1 בתשלום בסך של 1,298 ¤. התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד התאונה ועד ליום התשלום בפועל.

13.  אני מחייבת את הנתבעות, בתשלום הוצאות משפט לתובעת וכן בשכר טירחת עו"ד בסך של 750 ¤ בתוספת מע"מ, בחלוקה ביניהן בהתאם לשיעור האחריות כפי שקבעתי לעיל.

14.  עותק פסק הדין יישלח לצדדים.  

ניתן היום כ"ג בשבט, תש"ע (7 בפברואר 2010) בהיעדר הצדדים

קלדנית: מ.א.