בתי-המשפט

פסק דין בעניינו של התובע 1

התובע 1 (להלן: התובע), תושב חברון יליד 30.8.1981, נפגע בתאונת דרכים ביום 2.11.99 ברכב בו נהג הנתבע 1. בין התובעים לנתבעות 2-4 שוררת מחלוקת של ממש בנוגע לכיסוי הביטוחי לנהיגה, אולם לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים לכלל הבנה לפיה יסולקו תביעות התובעים 1 ו-3 על ידי הנתבעות. בירור תביעתו של התובע 3 נדחה קימעא בשל הצורך בביצוע טיפול רפואי נוסף, ובירור תביעתו של התובע 2, שהנתבעות כופרות בחובתן לפצותו, נדחה אף הוא בשלב זה עד להשלמת ההליכים במל"ל. לב"כ התובע 2 (שהוא גם הנתבע 1) ניתנה האפשרות להגיב לסיכומי יתר הצדדים, כדי שלא תעלנה טענות בשלב מאוחר בעניין גובה הנזק, אולם הוא בחר שלא לעשות כן, גם לאחר ההחלטה מיום 17.2.10.

התיעוד הרפואי שהציג התובע לא הקים ראשית ראיה. בתעודת חדר המיון נרשמו ממצאים של שפשוף על גבו ושפשופים ברגליו, ללא כל מגבלה בתנועות או ממצא אחר. הומלץ לו על מנוחה של חמישה ימים. התובע הציג בפני בית המשפט מסמכים נוספים, הנחזים להיות ערוכים בחלקם בידי אדם הטוען שהוא מחזיק בתואר רופא אורטופד מירדן ובחלקם על ידי אדם שלא ברור אם הוא רופא. מסמכים אלה אינם מהווים ראיה לעניין מצבו הרפואי של התובע. אף לגוף העניין לא ניתן היה למצוא בהם ממצאים של ממש, ובוודאי לא אותם הממצאים להם טען התובע. המירב שניתן לדלות מהם הוא כי ה"אורטופד" המליץ ביום 1.2.00 שהתובע ישוב לעבודתו. משכך הם פני הדברים, וכאשר המסמך הרפואי הקביל היחיד הוא תעודת חדר המיון, אין מקום להיכנס ולדון בכל אותן טענות שהעלה התובע.

לא למותר לציין שהתובע לא הביא כל ראיה שהיא בנוגע לשכרו עובר לתאונה. במהלך עדותו סתר התובע באופן מהותי את טענותיו בתצהיר בנוגע לשכרו עובר לתאונה. התצהיר עצמו העלה טענות בנוגע לעיסוקו כשחקן כדורגל, דבר שלא נטען במרוצת השנים מאז התאונה ועל אף העובדה שבמשך שנים מספר התנהל הליך קודם. גם לעניין זה נשמעו מהתובע תשובות סותרות, כאשר בתצהירו לא טען שהשתכר ממשחק הכדורגל ואילו בעדותו טען שהסכום שנקב בתצהיר כשכרו עובר לתאונה הוא ההכנסה מכדורגל (שהופקה, על פי הטענה, בשל השתייכותו לסגל הנוער של קבוצת כדורגל בחברון). כך או כך, כל שניתן לאמר הוא שטענותיו של התובע נותרו בגדר טענות בלבד. אין הן עולות בקנה אחד עם התיעוד הרפואי, ואין הן נתמכות בכל ראיה שהיא.

משכך הם פני הדברים התובע אינו זכאי אלא לפיצוי בגין תקופת אי הכושר הקצרה. על מנת שלא לקפח את התובע אניח כי המסמכים שהציג מעידים על פניות לטיפולים כאלה או אחרים, ואף עניין זה יובא בחשבון לצורך הפיצוי, המוסב בעיקרו על הנזק הלא ממוני (ומביא בחשבון את פרק הזמן הארוך שחלף מאז התאונה ואת הוספת הריבית כנדרש).

בנסיבות אלה אני פוסק לתובע 1 סכום של 8,000 ¤ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13%. הסכום ישולם על ידי הנתבעות בהתאם לחלוקה שהוסכמה עליהם.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י' באדר תש"ע (24 בפברואר 2010), בהעדר הצדדים.

                                                                                                       __________________

                                                                                                             רם וינוגרד, שופט