אברהם שלומון נ' סופר פארם
בתי המשפט
|
|||
תק 001957/09 |
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים |
||
|
|||
25/02/2010 |
|
כב' השופטת אנה שניידר |
לפני |
אברהם שלומון |
בעניין: |
||
התובע |
|
||
|
נ ג ד |
||
|
"סופר פארם" - חברת ח. רוזנצוויג בזכיון מחברת סופר פארם (ישראל) בע"מ |
||
הנתבעת |
|
פסק דין
על פי כתב התביעה, הגיע התובע ביום 18.1.09 לרכוש תרופה בסניף של הנתבעת, ולאחר שהגיע לביתו גילה כי נמכרה לו תרופה לא נכונה.
התובע דורש סכום של 297 ¤ הכולל את הסכום ששולם בשל התרופה בסך 247 ¤, וכן פיצוי בשל הטרחה שנגרמה לו.
לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הונפקה לתובע התרופה המבוקשת שבמרשם הרופא אולם התובע העדיף תרופה אחרת תחת התרופה שהונפקה לו, מבלי להציג מרשם רופא חדש או מכתב מאת הרופא.
עוד נטען, כי הובהר לתובע כי אין להחזיר תרופות בית מרחקת לאחר רכישתן, וזאת בהתאם להוראות החוק ונוהלי משרד הבריאות, והדבר אף מצויין בשלט בבית המרקחת ובשלט ליד קופת החנות.
3. בדיון שהתקיים בפני ביום 24.1.10 ניתנה אפשרות לתובע להגיש טיעונים משלימים בכתב, וזאת לאחר שהתברר כי אין הוא שולט בשפה העברית אלא דובר אנגלית בלבד.
לנתבעת ניתנה זכות תגובה תוך 10 ימים, אולם היא לא ניצלה זכות זו על אף שהטיעונים המשלימים של התובע הוגשו עוד ביום 3.2.10.
בטיעוניו המשלימים טוען התובע, כי הוא ביקש להחזיר את התרופה מיד לאחר שהביט בקופסה בעת הרכישה וראה כי אין המדובר בתרופה הנכונה, אולם הרוקחת אמרה לו כי זוהי התרופה הנכונה כפי שמופיעה במרשם הרופא שהוצג, אלא שהתרופה הינה של חברה אחרת מזו הרשומה במרשם, ומשכך אין צורך בהחזרתה.
לטענת התובע, הוא ציין במפורש כי אם מדובר באותה התרופה הוא יקח אותה, אך אם יתברר, לאחר התייעצות עם הרופא, כי אין זו התרופה הנכונה - יחזור ויבקש את כספו בחזרה.
לאחר עיון בכל טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי מן הראוי היה להחזיר לתובע את כספו משנוכח לדעת שהתרופה שנמכרה לו איננה זו המופיעה במרשם הרופא, וזאת על אף ההסבר שניתן לו לפיו מדובר באותה תרופה הנושאת שם מסחרי אחר.
אמנם התובע לא הציג אישור מהרופא לפיו התרופה שנמכרה לו איננה מתאימה לו ואיננה זהה לזו שנרשמה במרשם אולם זכותו של אדם, במיוחד כאשר מדובר בתרופות, לרכוש אך ורק את התרופה שנרשמה לו על ידי הרופא בהתאם לשם התרופה כפי שמופיע במרשם.
מסקנתי זו מתחזקת על ידי העובדה שהתובע לא שולט בשפה העברית, ואולי לא הבין באופן מלא את האמור בשלטים שהוצבו בבית המרקחת ואת הסברי הרוקחת לפיהם אין לו מה לחשוש הואיל ומדובר בתרופה זהה לזו שבמרשם, אשר רק שמה המסחרי שונה.
על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 247 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (18.3.09) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 150 ¤.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מקבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום י"א באדר, תש"ע (25 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.
_______________
אנה שניידר, שופטת.