בתי הדין לעבודה

פרוטוקול

התובע מוזהר לומר אמת ומעיד בחקירה ראשית:

אני מאשר חתימתי על התצהיר מיום 13/9/09.

חקירה נגדית:

ש:        זאת התביעה ה-11 שלך במל"ל, אתה זוכר?

ת:        לא יכול להיות, זאת התביעה הראשונה שלי לתאונת עבודה. לביטוח לאומי זו התביעה השניה, הייתה לי תאונה בשנת 2006. היו לי תביעות אחרות אבל לא תאונות עבודה בגב.

ש:        מה שהמערכת הוציאה, ויש הרבה לפני המערכת הממוחשבת, אני מראה לך תביעות על פגיעות בגב, אתה זוכר תביעה בשנת 1999?

ת:        היה לי כאב גב רגיל. אני סובל משנת 2006 מהגב

ש:        למה רק מ 2006 אתה סובל?

ת:        כי נפלתי ממשאית. נפרצו לי שלושה דיסקים. מאז אני סובל מהגב וגם קשה לי לעמוד על הרגל.

ש:        זה כל הזמן ככה מאז התאונה של אוקטובר 2006?

ת:        כן. אני סובל מכאבי גב חזקים וכאבים ברגל.

ש:        זה מגביל אותך בפעילות של יום יום?

ת:        כן, הרבה.

ש:        לפני התאונה בשנת 2006, לא היו בעיות בגב?

ת:        הייתי רגיל.

ש:        כלומר לפני שנת 2006 אם הייתי אומר לך להרים משהו לא הייתה בעיה?

ת:        כל החיים שלי היו רגילים

ש:        ואחרי התאונה מ 2006 הכל השתנה, אם אגיד לך להרים משהו אתה יכול?

ת:        לא יכול. קשה לי להתכופף ולהרים

ש:        אתה מנסה בעבודה לא להרים דברים?

ת:        מאז התאונה שנפלתי מהמשאית אני עושה את העבודות הקלות. אם אני חייב להתכופף אני קורא לאחד הפועלים, שהוא ירים במקומי את החלק.

ש:        איזה חלקים אתה כן יכול להרים בעצמך?

ת:        דברים קלים. אולי 2 או 3 ק"ג אבל בלי להתכופף. אבל אם אני מתכופף אז יש לי בעיה כי אני לא יכול להתיישר.

ש:        כלומר מאז התאונה בשנת 2006 אתה לא מתכופף?

ת:        אני לא יכול להתכופף בעבודה. גם קשה לי לעלות למשאית, בניתי מדרגות מיוחדות כדי שאוכל לעלות ולרדת. גם קשה לי בנסיעה, אני לוקח איתי את אחד הפועלים לבוא איתי אם יש לי תיקון דרך.

ש:        כמה פעמים קרה שהתכופפת והרגשת את הכאבים האלה, אחרי התאונה ב 2006?

ת:        ניסיתי להתכופף כדי לראות את המצב שלי אבל אני לא יכול.

ש:        היה מצב שאתה מתכופף ומרים תוך כדי?

ת:        אני לא יכול להתכופף ולהרים. הבעיה שהחלקים של המשאיות הם כבדים.

ש:        אז מה הפתרון, מה אתה עושה אם יש דבר כבד?

ת:        אני לא נוגע בו, אני לא יכול. יש פועלים ואני מדריך אותם. אני לא עושה זאת בעצמי. מאז התאונה השניה אני לא יכול להרים כלום.

ש:        אתה עצמאי?

ת:        אני שכיר בחברה

ש:        אתה מנהל את העסק?

ת:        כן, אני שותף

ש:        עם אחיך חאדר?

ת:        כן

ש:        חאדר נמצא בעסק הזה והוא עובד?

ת:        כן

ש:        כלומר שניכם נמצאים?

ת:        לפעמים כן ולפעמים לא

ש:        בדרך כלל כשאתה מרגיש לא בסדר אתה פונה לטיפול רפואי?

ת:        בתאונה הראשונה משנת 2006 נפלתי מהמשאית  ולא יכולתי לזוז.

ש:        כשאתה סובל מכאבים אתה פונה לקבלת טיפול רפואי?

ת:        מאז שהרמתי את החלק הזה הלכתי.

ש:        לאן הלכת בתאונה של 2008?

ת:        לא הלכתי לרופא עכשיו, אני יודע שיש לי בעיה בגב. נחתי יותר משבוע בבית והרגשתי שזה לא עוזר אז הלכתי לרופא

ש:        ואם אני אומר לך שהלכת לרופא ביום 22/7/08 והתלוננת על כאבים במפשעה, למה לא אמרת לו שאתה סובל מכאבים בגב?

ת:        הלכתי לרופא המשפחה שלי ד"ר ג'אבר כי ד"ר עלי לא היה באותו יום.

ש:        אם אתה מנהל עסק, אתה מנהל עבודה בעסק נכון?

ת:        כן

ש:        כמה עובדים יש לך?

ת:        יש לי ארבעה עובדים

ש:        ואם אתה לא מרגיש טוב ויושב בבית 15 יום, למה אתה לא פונה לקבלת טיפול רפואי?

ת:        כשאני שוכב מתחת לאוטו ומנסה לקום, אז אני מרגיש שכואב הגב. אני לא מתייחס לזה, אני יושב שעה או שעתיים ולפעמים יומיים או שלושה בבית ואז חוזר לעבודה.

ש:        אבל למה לא פנית במהלך ה-15 יום לרופא?

ת:        כי אני יודע שיש לי דיסקים. דיברתי בטלפון עם הרופא והוא אמר לי רק לנוח.

ב"כ התובע:

לאחר הפסקה להתייעצות עם התובע אבקש להודיע כי הואיל ולא קיים אירוע תאונתי משנת 2008, התובע ימשיך את הטיפול מול הועדות הרפואיות בגין התאונה משנת 2006.

מבוקש כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות.

ב"כ הנתבע:

מבלי להתייחס לדברי חברי ולהצהרותיו לעיל, אשר מעוררות תמיהה לעצם ההחלטה להגיש תביעה, הרי שמוסכם כי התביעה תידחה, ללא צו להוצאות.

פסק - דין

לבקשת התובע התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג באדר, תש"ע (9 במרץ 2010) במעמד הצדדים.

רונית ב.א.