בתי הדין לעבודה

פסק - דין

1.       תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב תחתון, נדחתה ע"י פקיד התביעות של הנתבע, בהודעתו מיום 7.8.07. כנגד החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התביעה שלפנינו.

2.       להלן עובדות המקרה, כפי שהוסכמו בין הצדדים ופורטו בהחלטה למינוי מומחה:

א.      התובע יליד 1959.

ב.       התובע החל לעבוד ב"חוגלה" ב-8/82.

ג.       בשנים 84-82 עבד התובע כמלגזן, לאחר מכן הועבר לעבוד על מכונת ייצור ל-1/2 שנה ולאחר מכן הוחזר שוב למלגזה ובתפקיד זה עובד עד היום.

ד.       עבודתו של התובע מבוצעת בנהיגה על המלגזה וכוללת העברת סחורה ממקום למקום וסידורה במחסן.

ה.      עד שנת 2004 עבד התובע 12 שעות עבודה ביום ומאז עובד כ-8.5 שעות.

ו.       במהלך הנהיגה על המלגזה התובע נוהג זמן רב מיום העבודה על משטח אספלט מחוץ למפעל, משטח זה אינו ישר ובמהלך הנהיגה המלגזה קופצת.

3.       בית הדין מינה את ד"ר דוד אנג'ל, כמומחה מטעמו, למתן חוות דעתו בתביעה הנדונה, בהתאם לעובדות שנקבעו לעיל, בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הליקוי ממנו סובל התובע בגבו.

4.       ביום 3.2.09 ניתן פסק דין בתיק זה, במסגרתו נדחתה התביעה, בהתבסס על חוות דעתו של המומחה – ד"ר דוד אנג'ל, אשר קבע בין היתר את הדברים הבאים:

"התובע סבל מהיצרות תעלת השדרה בעמוד השדרה המותני ובעיקר מלחץ על

5L מצד ימין.

...

עבודתו בנהיגה ממושכת על מלגזה לא גרמה נזקים בלתי הפיכים שיתרמו להתפתחות היצרות תעלת השדרה אצלו. השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים טבעיים."

5.         במסגרת ערעור שהוגש כנגד פסק הדין האמור, ניתן פסק הדין כדלקמן -

"1.       בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור מר הארון ממדוח ומר צבי הרשטיין; ב"ל 2134/07), אשר אימץ את חוות דעתו של המומחה היועץ הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל, לפיה אין קשר סיבתי בין עבודתו של המערער כמלגזן לבין הכאבים בגבו, ודחה את התביעה.

הערעור כוון כנגד פסק הדין, וכנגד החלטות בית הדין האזורי שלא להתיר למערער להציג שאלות הבהרה למומחה.

2.      בישיבת קדם הערעור שהתקיימה ביום 3.6.2009 הוחלט, כי ב"כ המערער תודיע לבית הדין האם המערער סובל, מעבר להיצרות בעמוד השדרה, גם מפגימות נוספות בגבו, אשר לגביהן אופן עבודתו כנהג מלגזה- רלבנטי. עוד הוחלט כי על הצדדים להגיש לבית הדין את חוות דעתו של ד"ר מנחם יצחקי, לאורה הוכרה פגיעה בגבו של עובד אחר באותו המפעל, אשר שימש אף הוא כמלגזן. 

3.      ביום 25.6.2009 הודיעה ב"כ המערער כי המערער סובל, נוסף על ההיצרות בעמוד השדרה, שהיא נזק מולד, גם משינויים ניווניים שאינם מולדים, וצירפה מסמכים רפואיים לתמיכה בטענה זו. כמו כן צירפה ב"כ המערערת להודעתה העתק מחוות דעתו של ד"ר יצחקי האמורה. לפיכך הורינו לצדדים להודיע, האם הם מסכימים כי יינתן פסק דין המחזיר את עניינו של המערער אל בית הדין האזורי על מנת שיפנה למומחה שאלות הבהרה, לאור המסמכים הרפואיים שצורפו להודעת ב"כ המערער ולאור חוו"ד ד"ר יצחקי.

4.      ב"כ המוסד הסכים להצעת בית הדין. ב"כ המערער ביקשה הבהרות. בהחלטות מיום 26.7.2009 ומיום 10.8.2009 הבהרנו, כי בית הדין האזורי יקבע אילו שאלות הוא מתיר לצדדים להפנות למומחה, שאלות הקשורות למסמכים הרפואיים האמורים ולחוו"ד ד"ר יצחקי, וכי יותר לב"כ המערער לצרף לשאלותיה את המסמכים הרפואיים האמורים וכן את חוו"ד ד"ר יצחקי. ב"כ המערער הסכימה להצעת בית הדין לאחר ההבהרות שניתנו.

5.      לאור האמור, הננו נותנים תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כאמור בסעיף 3 לעיל. לאור סיומו של ההליך בהסכמה- אין צו להוצאות."

6.         בהתאם לפסק הדין המוסכם בערעור, וכמפורט בהחלטת בית הדין מיום 26.11.09, התבקש  המומחה – ד"ר דוד אנג'ל, להשיב על השאלות הבאות:

"א.       בחוות דעתך מיום 4.9.08, קבעת כי התובע סובל מהיצרות תעלת השדרה בעמוד השדרה המותני. האם על בסיס החומר הרפואי המצוי בתיק, לרבות המסמכים הרפואיים הנוספים (מכתב ד"ר גורדון מיום 19.6.09, תוצאות סריקה בתהודה מגנטית מיום 18.10.06 וממצאי רנטגן מיום 23.2.06), ניתן לקבוע כי התובע סובל מפגימות נוספות בגבו, מעבר להיצרות בעמוד השדרה?

ב.       בהתבסס על קביעתך בשאלה לעיל, כמו גם בשים לב לחוו"ד ד"ר יצחקי מיום 14.1.07 ומיום 24.6.07, בעניין אחר, הנך מתבקש להשיב על כל אחת מן השאלות הבאות:

1.  האם  ניתן  לקבוע  שכל  אחת   מהפעולות  שביצע   התובע   כמתואר

ברשימת  העובדות  שהועברה  אליך  בהחלטה מיום  25.8.08, גרמה

לו לפגיעה INJURY?

2.  האם  כל פגיעה  ופגיעה  כמתואר  לעיל,  גרמה  לתובע פגיעה זעירה 

     שלא ניתן להבחין בה, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים?

3.  במקרה שכן - האם היתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך,  כך

     שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות  נוצר  המצב הקיים?

  4. מידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות

זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על   הופעת המחלה ובאיזו מידה?

ג.        ככל שמסקנותיך תהיינה שונות מאלה שנקבעו ע"י ד"ר יצחקי, במקרה האחר, אנא הסבר את מהות השוני ומקורו."

7.         ביום 4.12.09, השיב ד"ר אנג'ל על שאלות ההבהרה, בנוסח הבא:

"א.       ליקויי נוספים שמצויינים במסמכים בנוסף להיצרות תעלת השדרה הם בלט עם בקע קטן בדיסק 5-4L ו-1S5L, ושינויים ניווניים בגובה 1S5L. בעייתו העיקרית היתה היצרות תעלת השדרה ולכן רק אליה התייחסו בניתוח שבוצע באפריל 07. בדו"ח הניתוח מציין המנתח במפורש כי לא היה בלט בדיסק 1S5L (בניגוד למצויין בתשובת ה-MRI)

  ב.       נושא מיקרוטראומה הוא בדרך כלל עניין להערכה כמותית ולא "שחור/לבן". ישנם מקרים של נהיגה בכלי עבודה כבדים בשטח (כמו למשל נהג טרקטור במחצבה) בהם תרומת העבודה מגיעה כדי תרומה ממשית למחלת הגב התחתון. לא זה המצב במקרה הנדון. נקבע כי הנהיגה כאן הייתה על משטח אספלט ולא בשטח. נרשם אמנם כי המשטח אינו ישר ויש קפיצות של המלגזה, אולם עדיין מדובר במלגזה שנוסעת על משטח סלול. להערכתי השפעת הנהיגה כאן פחותה בהרבה מהשפעת גורמים שאינם קשורים אליה כמו ההצרות שהיא הבעיה העיקרית ושינויים ניווניים שאינם חורגים מהמקובל אצל כל גבר בגילו של התובע.

1.  כאשר יש קפיצה רצינית של המלגזה נרגמת פגיעה זעירה.

2.  הפגיעה זעירה ולא ניתן להבחין בה.

3.  הפגיעה  הינה  בלתי הפיכה.  עם זאת  הפגיעות  לא  יוצרות כאן את

     המצב הקיים מאחר  שהשפעתן המצטברת  קטנה בהרבה מהשפעת

     גורמים שאינם קשורים לעבודה.

  ג.     כפי שציינתי, נושא המיקרוטארומה הינו עניין להערכה כמותית ולא "שחור/לבן". איני שולל מיקרוטראומה בעיקרון אלא שוקל כל מקרה לגופו. נהיגה על מלגזה במשטח אספלט סלול אינה מגיעה להערכתי כדי הכרה בתרומתה למחלת הגב גם אם יש קפיצות כשהמשטח אינו ישר. לא דין טרקטור שנוסע בשטח על אבנים ובורות כדין מלגזה שנוסעת על משטח אספלט סלול (גם אם יש קפיצות כשהוא לא ישר)."

8.         בסיכומיו, טען הנתבע כי לנוכח חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הרי שיש לדחות את התביעה.

9.         לטענת התובע, כפי המפורט בסיכומים מטעמו, נמנע המומחה מלהתייחס לחוות הדעת של ד"ר יצחקי, תוך שאינו מקבל את העובדה כי פגיעת מיקרוטראומה יכולה להיגרם מנסיעה במלגזה. לפיכך, סבור התובע, מן הראוי להביא את התיק בפני מומחה נוסף, אשר יכריע בעניינו.

10.        עיון בתשובות ד"ר אנג'ל לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, מלמד כי אין בסיס לטענות התובע, בדבר שלילה גורפת של מיקרוטראומה בנסיבות העניין. הפוך מכך. המומחה קובע במפורש כי קפיצות במלגזה גורמות פגיעות זעירות, אולם יחד עם זאת, סבור המומחה, במקרה ספציפי זה, כי אין קשר סיבתי בין אותן פגיעות לבין מחלת הגב ממנה סובל התובע.

            המומחה הביא בחשבון שיקוליו את כל החומר הרפואי הנוסף שהונח בפניו, הסביר מסקנותיו והשיב על שאלות ההבהרה, עפ"י הבנתנו הרפואית ושיקול דעתו.

11.        חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו דב"ע נו 244–0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, לא פורסם, 26.2.1997, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, 6.6.2005).

במקרה דנן, לא מצאנו כל סיבה לסטות מן הכלל האמור, לאחר שהמומחה השיב על שאלות ההבהרה ובחן את המקרה הנדון, בשים לב לבעיות הגב מהן סובל התובע. לפיכך, אנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה.

12.        סוף דבר – התביעה נדחית.

            הואיל ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום ז' בניסן, תש"ע (22 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

רונית ב.א.