דודו הלימי נ. בטוח לאומי-משרד


 

 

המערער בעב"ל 179/09

דוד הלימי

 

המערערת בעב"ל 329/09

(המשיבה בעב"ל 326/09)

נעמי אינדיג


 

-

 

המשיב בעב"ל 179/09; עב"ל 329/09

(המערער בעב"ל 326/09)

המוסד לביטוח לאומי


בפני: הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט ליבנה

           נציג עובדים מר ראובן בוימל,             נציג מעבידים מר מיכאל הילב

 

בשם מר דוד הלימי וגב' נעמי אינדיג- עו"ד רואי ליברמן

בשם המוסד לביטוח לאומי - עו"ד ארנה רוזן-אמיר

 

פסק דין

השופט יגאל פליטמן

1.      לפנינו שלושה ערעורים ועניינם אחד - מידת הפירוט הנדרשת לנימוקי הערעור שמגיש המוסד על החלטות הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

 

2.      עב"ל 179/09 

          עקב פגיעה בעבודה ביום 2.6.03 קבעה הוועדה הרפואית מדרג ראשון את נכותו היציבה של מר דוד הלימי (להלן - מר הלימי) בשיעור של 5% מיום 22.4.07.

          המוסד ערער על קביעת אותה הוועדה בנימוק, כי: "לדעת המוסד הממצאים הרפואיים בדו"ח הוועדה לא מצדיקים קביעת אחוזי נכות." בשל ערעור המוסד הגיש מר הלימי תביעה לבית הדין בה נטען, כי נימוקי הערעור הינם כלליים ואינם מאפשרים לו להתגונן כיאות, לפיכך יש לבטלו.

          בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים; בל 6462/07) קבע בפסק דינו, כי "אופיו של הדיון בוועדה הרפואית לעררים מלמד, כי אין חובה לפרש בהודעת הערעור את מכלול הטענות הרפואיות לפיכך נימוקי הערר מספיקים. מה גם שמר הלימי יהיה רשאי להעלות כל טענותיו בפני הוועדה הרפואית לעררים לאחר שמיעת עמדת המוסד".

          לאור זאת, נדחתה התביעה. על פסק דין זה הגיש מר הלימי ערעורו.

 

3.      עב"ל 326/09 ועב"ל 329/09

הגב' נעמי אינדיג (להלן - גב' אינדיג) נפגעה בתאונת עבודה ביום 14.8.06 ביום 2.12.07 קבעה לה הוועדה הרפואית מדרג ראשון נכות יציבה בשיעור של 19% בשל  הגבלה קלה בתנועות הצוואר והגב.

המוסד ערער על אותה החלטה ונימוקו היה "שטעתה הוועדה הרפואית בהחלטתה הנ"ל. לדעת המוסד לפי תיאור ממצאי הבדיקה הנכות שנקבעה עבור הצוואר גבוה מדי, הוועדה לעררים מתבקשת לשנות את החלטתה".

בית הדין האזורי בתל אביב אליו הוגשה תביעת הגב' אינדיג כנגד ערעור המוסד (סגנית הנשיאה לאה גליקסמן ונציג הציבור מר עודד הון; בל 26644/08), קבע בפסק דינו, כי הנמקת המוסד אינה מספקת, והעדר הנמקה מונע מהתובעת להיערך כראוי לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים. לאור האמור התקבלה התביעה והמוסד התבקש לנסח מחדש את ערעורו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

 

על פסק דין זה הגישו המוסד והנפגעת ערעורם לבית הדין.

 

4.      הדיון בשלושת הערעורים אוחד ובדיון בקדם הערעור ביקשו הצדדים, כי המוסד יכתיב לפרוטוקול טיעונו שייחשב לסיכומים בכתב מטעמו וכי ב"כ הנפגעים יגיש סיכומיו בכתב.

          ב"כ הנפגעים הדגיש בסיכומיו את חשיבות חובת ההנמקה על מנת לאפשר לצד להיערך כנגד ערעור המוסד.

          ב"כ המוסד הדגישה בטיעוניה, כי שני הערעורים שהוגשו, בהן נטען כי ממצאי הבדיקה אינם תואמים את דרגת הנכות שנפסקה, הינם מנומקים כנדרש מה גם, שהוועדה הרפואית לעררים מוסמכת לדרוש מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה למתן החלטתה והנפגע המופיע בפני הוועדה יכול לטעון בפניה טענותיו ולהמציא לה מסמכיו.

 

5.      לאחר בחינת טענות הצדדים סבורים אנו, כי דין ערעור המוסד להתקבל וערעורי הנפגעים להידחות, ולהלן הנמקתנו לכך:

 

א.     על פי תקנה 29 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - התקנות) "ערעור יוגש למזכיר ויצוינו בו נימוקי הערעור".

 

         על פי תקנה 28(ב) לתקנות לגבי ערעור ללא הנמקה - "יוארך המועד להגשת נימוקי הערעור בשלושים ימים נוספים מהיום שבו תם המועד להגשת הערעור".

 

ב.      על חובת ציון נימוקי הערעור כנדרש בתקנות, להתפרש: ראשית - לאור טיב סמכות הגוף אליו מערערים, דהיינו - הוועדה לעררים; ושנית - לאור נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה.

 

ג.      בהתאם לתקנה 30 לתקנות - ועדה לעררים רשאית "לאשר החלטת הוועדה (מדרג ראשון) לבטלה או לשנותה בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד".

 

       לגבי משמעותה של תקנה 30 אומץ על ידנו הנפסק בבג"ץ וייס [בג"ץ     296/83 וייס - הוועדה הרפואית לעררים על פי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות)] לאמור: 

 

"עפ"י נוסחן של התקנות ועפ"י מהותו של הענין, היינו עקב הבאתו של ערר או השגה בפני דרג ערעורי, נפרשת בפני ערכאת הערעור המסכת כולה וחוות הדעת הרפואית שהיא פרי בדיקתו ובחינתו של המערער ע"י וועדת העררים יכולה להתייחס למצבו הרפואי של העורר ולבטא את ממצאיה של וועדת העררים ללא כפיה או כבילה של שיקול דעתה ע"י היקפו של ערר שהוגש ע"י העורר. ההחלטה הרפואית שהיא תולדת הבאתו של הנושא לפני ועדת עררים חייבת להיות אמינה ומלאה, ואין על כן למחות בפני וועדת עררים אם היא רואה לנכון לפרט את כל מסקנותיה הרפואיות לגבי האדם שהופיע בפניה ואשר אותו היא בדקה... לא רק שהתקנות הגדירו סמכותה של וועדת העררים באופן רחב, אלא גם מהותו של הענין מחייב, שרופא שבדק את פלוני יוכל לבטא מלוא מסקנותיו בהתאם לשיקולו ומצפונו המקצועי, ואם הוא מגיע תוך כדי הבדיקה הרפואית לכלל מסקנה, שענין כלשהו שנדון בפני הדרג הראשון אינו מקובל עליו או טעון ביטול או שינוי, כלשון התקנה, הרי הסמכות בידיו, ללא קשר לנוסחו של הערר, ואין לראות בכך חריגה מהתחומים שהותוו לו בתקנות".

 

 

ד.      מן האמור עולה, כי הוועדה לעררים מוסמכת לפעול כוועדה לבדיקה מחדש של דרגת נכותו של הנפגע וקביעת דרגת נכותו האמיתית על פי ממצאיה מבלי שתהא כבולה בהכרח לנושאי הערעור. משאלה הם הדברים, די בכך שהנפגע יגיש ערעור לוועדת העררים ויבקש כללית וסתמית בדיקה מחדש של עניינו, מהטעם שלדעתו דרגת נכותו גבוהה מזו שנקבעה לו על ידי הדרג הראשון, על מנת שאותו נימוק יחשב כהנמקה מפורטת מספקת לזימונו לדיון לוועדת העררים לקביעת דרגת נכותו. 

 

ה.     יש לאבחן בין העדר הנמקה כלל, כלומר, הנמקה ללא ציון נימוקים, שאז אין ועדת העררים יודעת את אשר מבוקש ממנה על ידי המערער; לבין הנמקה כללית בערעור הממלאת אחר חובת ההנמקה לאור האמור לעיל. בשל אבחנה זו נקבע בתקנה 28, כי ערעור ללא ציון כל נימוק יוחזר למערער להגשת נימוקיו, ולא יבוטל.

 

ו.      עיקר המערערים לוועדות לעררים הם הנפגעים. חלק הארי שביניהם אינו מיוצג בשלב הגשת הערעור לוועדה לעררים. מטבע הדברים לכן, שלעתים הנמקתם של הנפגעים בערעורם הינה סתמית וכללית. ברם, לאור טיב הדיון בוועדת העררים וטיב סמכותה, נבחן עניינם מחדש באותה הוועדה מבלי שיוחזר אליהם ערעורם ללא דיון מהטעם של הנמקה לא מספקת.

         לאור האמור, קבלת טיעון ב"כ הנפגעים לענייננו הייתה עושה "שירות דב" לכלל ציבור הנפגעים המערערים; משהמוסד יכול היה לטעון כנגדם את אשר טוען ב"כ הנפגעים במקרה שלפנינו, דהיינו- הנמקה בלתי מספקת המצדיקה בטלות הערעור.

 

ז.      משעל פי האמור אין להקשות בעניין חובת ההנמקה בערעור כאילו מדובר "בערעור משפטי" גרידא מהערכאה הדיונית להערכת הערעור שאינה מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הראשונה, ראוי לפסוק, כי הנמקות המוסד בערעורים ממלאות את חובת ציון ההנמקה כנדרש בדין.   

 

ח.     באשר לנפגעים במקרים שלפנינו - עליהם פשוט להתייצב בפני וועדת הערעורים, מצוידים במסמכים המעידים לדעתם מהו מצבם, ובכך תמוצה זכותם להיערך כנגד ערעור המוסד.    

 

ט.     המוסד בענייננו לא רק שמילא אחר מצוות ציון נימוקי הערעור שבתקנות, אלא בחינת טעמי ערעורו לגופן, מעלה, כי הנפגעים על נקלה יכולים לעמוד עליהם ולהיערך למולם.

בעניין הגב' אינדיג ציינה הוועדה מדרג ראשון ממצאיה במעלות לגבי יישור, סיבוב וכיפוף עמוד השדרה הצווארי ומסקנתה הייתה, כי ראוי ליישם את סעיף 37(7) (ב) למבחנים - הגבלה קלה בתנועת עמוד שדרה צווארי, 10% נכות. לדעת המוסד בערעור, ממצאי אותה הבדיקה אינם מצדיקים את קביעת דרגת הנכות כאמור ביחס לעמוד השדרה הצווארי.

משאלה הם הדברים מדובר בערעור שנימוקו הוא משפטי להעדר תואם בין הממצא ויישומו, לכן על הוועדה לערעורים לבדוק את הנפגעת, לעיין בכל המסמכים, לקבוע ממצאיה וליישם על פיהם את דרגת נכותה ביחס לעמוד שדרה צווארי.

 

כאן המקום להדגיש, כי אף ללא ערעור המוסד באשר לכך, מוסמכת הוועדה לעררים לבדוק את הנפגעת אף ביחס לעמוד השדרה המותני ולבטל את דרגת הנכות שנקבעו לה בגין פגיעה זו, ככל שהיא סבורה שדרגת נכותה אינה משקפת מצבה, אולם זאת רק לאחר שמיעת טיעון הנפגעת בפניה לגבי אותה נכות.

 

בעניין מר הלימי, כבעניין גב' אינדיג סבר המוסד בערעורו, כי הממצא הרפואי לא הצדיק את קביעת 5% הנכות שניתנו לו על ידי הוועדה מדרג ראשון. מדובר כאן בערר מנומק משפטית, שוב בהעדר תואם בין הממצא שנקבע לנכות שיושמה. לפיכך הערעור מנומק כנדרש ומאפשר לנפגע להיערך כנגדו כיאות במסמכים ובחוות דעת, שיוכיחו טיעונו אף בהיעדר ערעור מצידו, שלא רק שבדין נקבעה לו נכותו, אלא שמגיעה לו נכות גבוהה יותר מזו שנקבעה.

 

6.       סוף דבר - ערעור המוסד מתקבל וערעורי הנפגעים נדחים. אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, כ"ג בניסן התש"ע (7 באפריל 2010), בהעדר הצדדים.

 





השופטת ורדה וירט-ליבנה


 

השופט יגאל פליטמן


 

הנשיא סטיב אדלר

 

 



נציג מעבידים מר מיכאל הילב


 

נציג עובדים מר ראובן בוימל

 

                                                                                

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/86DC9B7E4BF83F5A422576FE005194CC/$FILE/ABC52F3367E5F0A9422576FE003A4E26.html
תאריך: 
07/04/10
Case ID: 
0_0
Case type: 
עבל
סיווגים
שופטים : הנשיא סטיב אדלר
הנשיא סטיב אדלר
Powered by Drupal, an open source content management system