בית הדין לעבודה

 

 

      

פסק דין

 

1.      לפנינו ערעור על החלטת הממונה על תשלום גמלאות, מיום 1.11.04 שנשלחה למערער ע"י המשיב 1.

הרקע העובדתי:

2.      המערער עבד בשנים 1968 עד 1981 במכון ויצמן למדע ברחובות. בתקופה זו נצברו לזכותו כספים בקרן הפנסיה, המשיבה 2, (להלן: "מבטחים").

 

3.      בשנת 1981 עבר המערער לעבוד בשרות המדינה-במשרד המדע והטכנולוגיה, עד צאתו לגמלאות ביום 30.9.03. בתקופה זו, צבר המערער זכויות לגמלה על פי חוק שירות המדינה (נוסח משולב) (גמלאות) התש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות"). התקופה האמורה כוללת גם תקופת 29 חודשים שעבד המערער  כעובד ארעי עד שקיבל מעמד קבוע.

4.      ביום 25.7.85 הגיש המערער בקשה להחלת רציפות זכויות על זכויותיו במשיבה 2 יחד עם זכויותיו הנצברות בשירות המדינה. זאת, עפ"י ההסכם להבטחת רציפות זכויות הפנסיה במעבר עובדים משרות המדינה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות ומהקרנות לשרות המדינה, מיום 31.5.73 (להלן: "הסכם הרציפות"). ההסכם צורף כנספח 3 לכתב הערעור המתוקן.  

5.      במכתב מיום 9.9.03 שנשלח למערער מטעם המשיב 1, מאת גב' חנה שוורץ, מנהלת תחום בכיר (גמלאות) במשיב 1, אושרה זכאותו לגמלה החל מחודש אוקטובר 2003 כמפורט להלן:

עבור השרות במדינה – קצבה בשיעור 46.33%.

ע"ח קרן הפנסיה מבטחים- קצבה בשיעור 18.44%.

בסה"כ 64.77% ממשכורת קובעת מלאה.

משכורתו הקובעת של המערער היתה 13,770 ¤ ועל כן שיעור הגמלה החודשית שקיבל עמדה על 8,918 ¤. המכתב צורף כנספח 5 לכתב הערעור המתוקן.

 

6.      במכתב מיום 1.11.04 שנשלח למערער מטעם המשיב 1, הודיעה גב' חנה שוורץ על שינוי גובה הגמלה כמפורט להלן:

עבור שירות המדינה- קצבה בשיעור 46.33%.

ע"ח קרן הפנסיה מבטחים- קצבה בשיעור 18.50% ממשכורת קובעת של 9,311.10 ¤. שינוי זה במשכורת הקובעת נבע בשל מכתב מיום 24.10.04 בו הודיעה המשיבה 2 למשיב 1 על שינוי שיעור השתתפותה בגובה הגמלה. המכתב, מטעם המשיב 1 למערער, צורף לכתב הערעור המתוקן כנספח 1. המכתב מטעם המשיבה 2 למשיב 1, צורף לכתב הערעור המתוקן כנספח 2.

 

7.      לאור השינוי האמור, הופחתה הגמלה של המערער באופן רטרואקטיבי, החל מיום צאתו לגמלאות. בתלוש הגמלה לחודש 11/04 נוכו כל ההפרשים בגין חודשים אוקטובר 03 עד אוקטובר 04, בסך כולל של 14,464 ¤.  תלוש הגמלה לחודש 11.04 צורף כנספח 8 לכתב הערעור המתוקן.

הערעור ומהלך הטיעונים

8.   המערער הגיש ערעור זה בו הוא מבקש לבטל את הודעת המשיבה 2 מיום 24.10.04 בדבר שינוי שיעור השתתפותה בגובה הגמלה, ולבטל את הודעת המשיב 1 מיום 1.11.04. פועל יוצא מכך הוא השבת החלטתו הקודמת של המשיב 1 מיום 9.9.03, דהיינו, קצבה בשיעור 64.77% ממשכורתו הקובעת המלאה בעת פרישתו לגמלאות. משכורתו הקובעת כאמור עמדה על סך של 13,770 ¤. 

כן דרש המערער החזרת כל ההפרשים שנוכו מקצבתו לאור השינוי.

 

9.   הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב והמערער הגיש תגובה על סיכומי המשיבים.

 

10. לאור העובדה שסוגיה דומה למקרה זה הייתה תלויה ועומדת להכרעה בבית הדין הארצי בעע 754/05 מ"י- הממונה על הגמלאות המשרד האוצר ואח' נ' אברהם קוריצקי, טרם פורסם, מיום 20.5.09 (להלן: "עניין קוריצקי"), ביקשו הצדדים לעכב את ההליכים בתיק עד לקבלת הכרעה בעניין קוריצקי.

11. לאור בקשת המערער, בוטל ביום 5.5.09 צו עיכוב ההליכים אך נקבע כי ראוי להמתין להכרעת בית הדין הארצי בעניין קוריצקי וכי תינתן החלטה לגבי השלמות סיכומים אחרי מתן פסק הדין בענין קוריצקי.

12. בדיון שהתקיים ביום 13.9.09, לאחר מתן פסק הדין בעניין קוריצקי, הוגדרה הפלוגתא בין הצדדים :

"מוסכם כי הפלוגתא היחידה שעל בית הדין להכריע בה כרגע היא אלו הוראות חלות בעניינו של ה, האם הוראות התקנון הקודם, תקנון מבטחים, או שמא הוראות התקנון האחיד.

מוסכם כי אם בית הדין יקבע שהתקנון האחיד חל בעניינו של התובע, אזי לאור הלכת התקדים בפסק דין קוריצקי, דין תביעתו להידחות.

אם בית הדין יפסוק שהתקנון הקודם חל, הרי שתביעתו תתקבל".

 

כמו כן הוגדרו המוסכמות כדלקמן:

"1.המערער פרש ב-30.9.03.

2.התקנון האחיד נכנס לתוקף ב-1.10.03.

3.סע' 82 לתקנון האחיד קובע כי: "הוראות התקנון האחיד חלות על מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מהקרן הוא אוקטובר 2003".  

 

13. הצדדים הגישו השלמות לסיכומים והמערער הגיש את תגובתו להשלמות הסיכומים של המשיבים.

 

14. יצוין, כי עוד בטרם הגשת השלמת סיכומיו, הגיש המערער בקשה לחזרה ממוסכמה. בבקשתו טען המערער כי בניגוד לפלוגתא שהוגדרה בדיון מיום 13.9.09, גם אם תתקבל טענת המשיבים כי עליו חל התקנון האחיד, הרי שיש לדון בטענותיו החלופיות שלא נדונו בעניין קוריצקי. השלמות הסיכומים מטעם המערער ומטעם המשיבים עסקו גם בטענותיו החלופיות של המערער, אם תתקבל כאמור טענת המשיבים כי על המערער חל התקנון האחיד.

15. כפי שיפורט להלן, לאור הכרעתנו כי על המערער לא חל התקנון האחיד, הרי שהתייתר הצורך לדון בטענותיו החלופיות והפלוגתא נשארה כמות שהיא, כפי שהוגדרה לעיל.

 

עיקרי טענות הצדדים

16. המערער טען, כי לתקנון האחיד אין תוקף ביחס לזכויות הפנסיה שלו, שכן הוא הגיע לגיל פרישה בחודש ספטמבר 2003 ופרש מעבודתו משרות המדינה ביום 30.9.03. זאת בעוד שהתקנון האחיד נכנס לתוקפו ביום 1.10.03. לפיכך, יש לחשב את הפנסיה החודשית המגיעה לו מהמשיבה 2, על פי הסכם הרציפות, בהתאם לתקנון מבטחים שהיה בתוקף עד ליום 30.9.03 ולא לפי התקנון האחיד.

 

17. המשיבה 2 טענה, כי המערער עבד בכל חודש ספטמבר ולמעשה פרש לפנסיה ביום 1.10.03 ולא, כטענתו, ביום 30.9.03. לכן, חל עליו התקנון האחיד.

לטענתה, גם אם תתקבל טענתו של המערער כי פרש ביום 30.9.03, הרי שעל פי תקנה 82(ב) לתקנון האחיד, מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מהקרן הוא החודש הקובע (אוקטובר 2003) או חודש מאוחר יותר, יחולו לגביו הוראות התקנון האחיד. לכן, כיוון שחודש הזכאות הראשון של המערער לקצבה הוא חודש אוקטובר 2003, אזי חל עליו התקנון האחיד.

עוד טענה המשיבה 2, כי גם לפי תקנון מבטחים, מועד הפרישה (מועד האירוע המזכה) חל רק ביום 1.10.03, היום שבו נכנס לתוקף התקנון האחיד. זאת, בהתאם לסעיף 24(ה) לתקנון הקובע:

"מועדי הפרישה לפנסיית זקנה הם האחד בחודש של ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, לאחר שהגיע החבר לגיל פרישה".  

 

18. המשיב 1 טען, כי הפלוגתא האמורה צריכה להתברר בין המשיבה 2 למערער, שכן ממילא אין לו כל נגיעה לקביעת המשיבה 2 לעניין גובה השתתפותה בגמלה. עם זאת, בהמשך השלמת סיכומיו, חזר המשיב 1 על טענות המשיבה 2 שנטענו בהשלמות סיכומיה.

יצויין, כי המשיב 1 הגיש בקשה למחיקת הערעור כנגדו על הסף, (בש"א 8072/05). בדיון ביום 29.5.06 הסכים ב"כ המשיב 1 כי ההכרעה בבקשה למחיקה על הסף תוכרע במסגרת פסק הדין ולא בנפרד.

 

דיון והכרעה

הסכם הרציפות

19. הסכם הרציפות, בין ההסתדרות לבין המדינה, נחתם ביום 31.5.73 ותוקן בהסכמה בשנים 1977 ו- 1979, ולבסוף בשנת 1988. להלן סעיפי הסכם הרציפות הנוגעים לפלוגתא שבענייננו:

"5.גימלה בהתאם להסכם זה תשולם על ידי המוסד האחרון בו מבוטח העובד העובר ערב פרישתו, בתנאי שכל מוסד קודם בו שירת העובד העובר ימלא אחר חובת השתתפותו בתשלום הגימלה למוסד המשלם את הגימלה, בהתאם להוראות הסכם זה וכל מוסד יהיה אחראי בנפרד בעבור הזכויות הקשורות בו בהתאם להוראות הנהוגות בו, אלא אם נאמר אחרת בהסכם זה...

7.זכאי לקבל גמלת זקנה המורכבת מהגמלה המגיעה לו בעבור שירותו במדינה ומהגימלה המגיעה לו בעבור שירותו בגוף, בכפוף לאמור בהסכם זה, אולם-

(א)אם במוסד המשלם את הגמלה יהיה מקובל גיל פרישה זקנה נמוך מגילי פרישת הזקנה במוסדות הקודמים; או

(ב) אם במוסד המשלם את הגימלה יהיה העובד זכאי לגמלת פרישה מבלי שצורף שירות קודם על פי הסכם זה, ופרישה זו היא שלא מטעמי נכות, או אם הייתה הפרישה מטעמי נכות כאשר דרגת נכותו בשעת הפרישה הינה פחותה מ-25% (כאשר המוסד המשלם הוא המדינה), או בשעת הפרישה נקבעה נכות שחלקיותה הינה פחותה מ-25% מנכות מלאה (כאשר המוסד המשלם הוא הקרן);

יקבל הזכאי  רק גמלה בעבור תקופת השירות הנוסף הנושא זכות גמלה במוסד המשלם, ואילו את הגמלאות בעבור השרות במוסדות קודמים יתחיל לקבל בהגיעו לגיל פרישת הזקנה הנהוג אצלם...

20.  פרש עובד פרישת זיקנה מהמדינה, יקבל את הגימלה המגיעה לו מהמדינה והגימלה בעבור השירות בגוף תהיה לפי תקנות הקרן. המשכורת הקובעת תהיה המשכורת הקובעת של העובד בעת פרישתו משירות המדינה ובלבד שמשכורת זו לא תעלה על המשכורת הקובעת המירבית הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן".

 

חוק הפיקוח:

20. מסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004, תשס"ג-2003 (להלן: "חוק התכנית הכלכלית"), תוקן בשנת 2003 חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח") והוסף לו פרק ז1 (סעיפים 78א-78יט). להלן הסעיפים מחוק הפיקוח הרלוונטיים לענייננו:

"פרק ז' 1:קרנות פנסיה ותיקות-מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי

...

סימן ד': תקנון אחיד ותכנית התייעלות

78א.מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

...

78ט.(א) המפקח יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הותיקות שמונה להם מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה' וליצירת אחידות במערך הזכויות.

(ב)התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה :

(1)לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן.

...

78י.(א) החל ביום שיקבע המפקח יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הותיקות שמונה להן מנהל מיוחד.

(ב)הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

78יח.הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי".

 

ההוראות הרלבנטיות של התקנון האחיד, חוק הגימלאות והסכם הרציפות

21. המפקח התקין את התקנון האחיד בהתאם להוראות חוק הפיקוח. סימן ד' לפר   ק ז1 לחוק הפיקוח, שצוטט לעיל, הסמיך את המפקח על הביטוח להכין תקנון אחיד, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתיקון לחוק. תקנון זה נועד להחליף את התקנונים אשר נהגו בקרנות הפנסיה הותיקות. התקנון האחיד פורסם בשנת 2003 ומועד כניסתו לתוקף נקבע ליום 1.10.2003. בפועל הוציא המפקח תקנון אחיד אחד, אולם כל קרן הסתדרותית החליפה את התקנון הקודם בתקנון האחיד, כאשר כל אחת פרסמה מסמך הנושא את הלוגו שלה, ובו מופיעות הוראות התקנון האחיד. להלן סעיף 82 לתקנון האחיד:

"תחילה, תחולה והוראות מעבר:

א. תחילתן של הוראות תקנון זה במועד הקובע (1.10.2003- א.ל).

ב. מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מהקרן הוא החודש הקובע או חודש מאוחר יותר, יחולו לגביו הוראות התקנון כפי שיהיו מזמן לזמן, והן בלבד".

 

22.  כמו כן רלוונטי לענייננו חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות") המסדיר את זכויות עובדי המדינה בפנסיה תקציבית, וכן תקנון מבטחים שהיה בתוקף עד ליום 1.10.03. סעיפים ספציפיים הקשורים לענייננו יצוטטו להלן.

 

23.  כאמור לעיל, המערער פרש לגמלאות ביום 30.9.03. החל מאוקטובר 2003 קיבל גמלה בהתאם לאמור בסעיף 11 להסכם הרציפות הקובע כי :

"פרש עובד פרישת זיקנה מהמדינה אזי המשכורת הקובעת לחישוב זכאותו לפנסיית זיקנה מהקרן תהיה המשכורת הקובעת של העובד בעת פרישתו משירות המדינה ובלבד שמשכורת זו לא תעלה על המשכורת הקובעת המירבית הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן".

 

קרי, בהתאם לסעיף, בכפוף לתקרה מסוימת, "המשכורת הקובעת" לגבי קרן משתתפת נקבעת לא על פי ההלכות הפנימיות הנהוגות בתקנון קרן הפנסיה, כי אם על פי המשכורת הקובעת המאוחרת הגבוהה יותר, לפיה חושבה הזכאות לפנסיית זקנה בהתאם לחוק הגמלאות של המערער שפרש פרישת זקנה מהמדינה.

סעיף 5 להסכם הרציפות, שצוטט בסעיף 19 לעיל, הסדיר את אופן תשלום הגמלה שנקבעה על פי העיקרון של סע' 11 להסכם הרציפות. על פי אותו סעיף:

ראשית, המוסד האחרון בו מבוטח העובד טרם פרישה, משלם מלוא הגמלה.

שנית, כל מוסד, המדינה או הקרן, אחראי לקביעת סכום הגמלה שעליו לשלם בהתאם להוראות הנהוגות בו ובכפוף להוראות הסכם הרציפות. קרי, פנסיית הזקנה במוסד המשתתף נקבעת על פי הוראות תקנון מבטחים, אך זאת על בסיס המשכורת הגבוהה יותר, כפי שנקבעה על פי חוק הגמלאות.

שלישית- המוסד המשלם משלם לעובד הפורש את מלוא הגמלה שחושבה כאמור, "בתנאי שכל מוסד קודם בו בוטח העובד ימלא אחר חובת השתתפותו בתשלום הגימלה למוסד המשלם את הגימלה, בהתאם להוראות הסכם זה".  

המערער קיבל גימלה בהתאם למשכורת הקובעת עת פרישתו משירות המדינה. המשכורת הקובעת עמדה על סך של 13,770 ¤. שיעור הקצבה של המערער  היה 64.77% מהמשכורת הקובעת ועמד על סך של 8,918 ¤.

 

24.  כאמור לעיל, ביום 24.10.04 הודיעה המשיבה 2 למשיב 1 על שינוי בהשתתפותה בתשלום הקצבה של המערער, כך שהמשכורת הקובעת לעניין השתתפותה בגמלה תעמוד על סך של 9,311.10 ¤ בלבד. זאת, לטענתה, בהתאם לאמור בתקנון האחיד.

 

25.  בהתאם לפלוגתא שהוגדרה לעיל, יש לקבוע ראשית האם בעניינו של המערער  חל התקנון האחיד או שמא תקנון מבטחים והסכם הרציפות. אם יקבע כי בעניינו של המערער לא חל התקנון האחיד, אזי יש לקבל את ערעורו.

להלן נפרט את כל אחת ואחת מטענותיהם של המשיבים לעניין החלת התקנון האחיד על המערער.

 

מועד הפרישה לגימלאות של המערער

26.  המשיבים טענו כי המערער פרש רק ביום 1.10.03. זאת, שכן המערער עבד עד ליום 30.9.03 שהיה יום עבודה לכל דבר ולכן פרש למעשה יום לאחר מכן- יום כניסתו לתוקף של התקנון האחיד.

לא מצאנו לקבל טענה זו. ראשית, יצוין כי במוסכמות שהוגדרו ע"י המשיבים עצמם, הוסכם כי המערער פרש לגמלאות ביום 30.9.03 ולא נאמר דבר וחצי דבר לגבי יום עבודה ביום זה.

גם במכתביה של גב' חנה שוורץ, מנהלת תחום בכיר (גמלאות) במשיב 1 (נספחים 1 ו-5 לכתב הערעור המתוקן) צויין, כי המערער פרש לגמלאות ביום 30.9.03.

המערער טען כי פרישתו ביום 30.9.03 התחייבה מכוח חוק הגמלאות, כדלקמן:

סעיף 18 (א) לחוק קובע: "עובד ששירת עשר שנים  לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.".

סעיף 46(א) לחוק הגמלאות קובע כי :"קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה".

אין חולק כי המערער הגיע לגיל 65 ביום 18.9.03. בהתאם לאמור בסעיף 18(א) לחוק הגמלאות, הוחלט בנציבות שירות המדינה על פרישתו של המערער לפנסיה בסוף חודש זה. כמו כן, בהתאם לאמור בסעיף 46(א) לחוק הגמלאות, שולמה למערער קצבתו הראשונה ביום 31.10.03, היינו חודש אחרי החודש שבו נולדה עילת הקצבה. יצוין כי המשיבים לא סתרו טענה זו של המערער הנתמכת בחוק הגמלאות ומצאנו לקבלה.

לכן, לא מצאנו לקבל את טענת המשיבים כי המערער פרש לגמלאות רק ביום 1.10.03, אלא נקבע כי המערער פרש לגמלאות ביום 30.9.03. 

 

פרשנות סעיף  82 (ב) לתקנון האחיד בפס"ד אביב

27.  המשיבים טענו, כי גם אם תתקבל טענתו של המערער כי פרש לפנסיה ביום 30.9.03, הרי שבהתאם לסעיף 82(ב) לתקנון האחיד חל עליו התקנון האחיד.

סעיף 82(ב) לתקנון האחיד קובע:

"מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מהקרן הוא החודש הקובע או חודש מאוחר יותר, יחולו לגביו הוראות התקנון,כפי שיהיו מזמן לזמן, והן בלבד".

 

סעיף 10 לתקנון האחיד קובע כי:

"חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה יהיה החודש העוקב לחודש בו הגיע המבוטח לגיל קצבת זקנה".

 

בהתאם לכך, לטענת המשיבים, חודש הזכאות של המערער הוא חודש אוקטובר 2003 ועל כן חל לגביו התקנון האחיד.

 

בעניין זה נפסק על ידי  בית המשפט העליון ב-ע"א 8562/07 אביב אברהם ו-1019 אח' נ' אגד אגודה שיתופית בישראל בע"מ, (טרם פורסם), ניתן ביום 9.3.09 (להלן: "עניין אביב"):

"כפי שפורט לעיל, סעיף 82(ב) לתקנון האחיד קובע כי הוראות התקנון האחיד תחולנה על כל מי שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה מן הקרן הוא החודש הקובע, קרי, חודש אוקטובר 2003- או מאוחר יותר. למעשה, מנסיבות התקנתו של התקנון האחיד, כתוצאה מהצורך בתוכנית חירום שתסייע לקרנות הפנסיה הותיקות להתגבר על הגירעון האקטוארי שאליו הן נקלעו, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ניתן ללמוד כי תכליתו של סעיף 82(ב) הנ"ל הייתה למנוע את העיוות אשר עלול היה להיגרם כתוצאה מהחלתו של התקנון על מי שכבר פרשו לגמלאות.

כידוע, אחד המאפיינים הבולטים של קרנות הפנסיה נמצא בסמכותן לשנות את תקנונן מעת לעת. ואולם, העיקרון הנגזר מסמכות זו הינו כי זכויות החברים "נחתכות ומתגבשות בהתאם להוראות התקנון ביום יציאתם לגמלאות" (בג"צ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 8.2.06).. הרציונאל בבסיס סמכות זו הוא מתן אפשרות לקרנות הפנסיה לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות כלפי מבוטחיהן ולמעשה להגשים את התכלית הסוציאלית שלשמה הוקמו- הבטחת רמת החיים של הגמלאים הפורשים. לאור תכלית זו, ולאור העיקרון לפיו השינויים בתקנונה של קרן פנסיה אינם חלים על מי שכבר פרש לגמלאות, ברי כי תכליתה של הוראת המעבר בתקנון האחיד הייתה להחילו על עמיתים שעודם עובדים במועד הקובע, שכן זכויותיהם של עמיתים שפרשו מעבודתם זה מכבר נקבעת, כאמור, בהתאם להוראות התקנון שהיו בתוקף במועד פרישתם. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי הגמלאים פרשו מעבודתם זה מכבר. לפיכך, התקנון האחיד לא נועד לחול על הגמלאים הללו והחלתו פירושה- התייחסות לגמלאים כאילו עבדו במועד כניסתו לתוקף. תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת, שכן היא יוצרת את העיוות שאותו נועד סעיף 82 לתקנון האחיד למנוע, בדבר החלתו על מי שפרשו בטרם נכנס לתוקפו וזכויותיהם התגבשו זה מכבר" (הדגשות לא במקור-א.ל.)".

 

בנסיבות  המקרה פסק ביהמ"ש העליון בענין אביב:

"התוצאה המשפטית המתבקשת אליה אנו מגיעים בנסיבות הענין הינה כי הגמלאים פרשו על פי ההסדר הקבוע... לתקנון הישן. משעה שזוהי התוצאה, הרי שהגמלאים היו זכאים לקבל את גמלאותיהם מאת הקרן טרם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד... ובהתאם, התקנון האחיד אינו חל על הגמלאים. לפיכך, הגמלאים הינם גמלאיה של הקרן, והיא חייבת בתשלום גמלתם בהתאם להסדר שנהג עובר לכניסתו לתוקף של התקנון האחיד". (סעיף 41 לפסק הדין).

 

כך גם בענייננו- משקבענו, כי המערער פרש לגמלאות ביום 30.9.03, הרי שבמועד החלתו של התקנון האחיד, המערער לא היה בגדר עובד ולכן התקנון האחיד לא חל עליו. כאמור בעניין אביב, תוצאה כזו אינה מתקבלת על הדעת, שכן היא יוצרת את העיוות שאותו נועד סעיף 82 לתקנון האחיד למנוע.

מועד הפרישה עפ"י תקנון "מבטחים"

28.  המשיבים טענו עוד, כי גם על פי תקנון מבטחים, מועד הפרישה של המערער הוא 1.10.03. להוכחת טענתם, מפנים המשיבים לסעיפים 24(ד) ו-25(ה) לתקנון מבטחים שהיה בתוקף עד ליום 30.9.03:

"החבר יהיה זכאי לקבל פנסיה מהקרן בהתקיים כל התנאים דלקמן:

1.  הגיע למועד הפרישה הראשון לפנסיית זיקנה, לאחר גיל פרישה.

2.  השלים תקופת אכשרה...

3.  נותקו באורח מלא יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעסיקו".

 

סעיף 24(ה) לתקנון מבטחים קבע:

"מועדי הפרישה לפנסיית זקנה הם האחד בחודש של ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, לאחר שהגיע החבר לגיל פרישה".

 

לאור זאת, טענו המשיבים, כי מועד הפרישה של המערער הינו בכל מקרה 1.10.03, המועד שבו נכנס לתוקף התקנון האחיד.

 

טענה זו של המשיבים איננה יכולה לעמוד לאור הפרשנות של סעיף 82 (ב) לתקנון האחיד, ע"י בית המשפט העליון בענין אביב, שהרי הזכאות של המערער לפנסיה מהקרן קמה לפני תחילת תוקפו של התקנון האחיד. סיוע לכך, ניתן למצוא גם בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בענין בוחנה שלהלן.

 

29. פסק הדי ן בענין בוחנה

בע"ע 394/08 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ;(בניהול מיוחד) ואח' נ' שלום בוחנה (טרם פורסם), ניתן ביום 25.3.09 (להלן: "עניין בוחנה") נטענה טענה דומה ע"י הקרן המשתתפת- קג"מ. בתקנון קג"מ הופיעה הוראה לגבי מועד הפרישה, בה נקבע כדלקמן:"מועדי פרישה מהעבודה לצרכי קבלת פנסיית זיקנה יהיו האחד בינואר והאחד ביולי. במקרים יוצאים מן הכלל רשאית הקרן לאשר מועד פרישה אחר אם יעתרו לכך החבר והמוסד".

 

לאור הוראה זו, טענה קג"מ כי לפי הקבוע בסעיף זה בתקנונה, הרי שזכאותו לפנסיה של המערער מקג"מ, לגבי התקופה שהיה מבוטח אצלה, התגבשה רק ביום 1.1.04.

בית הדין הארצי דחה טענה זו של קג"מ, וזאת, בהסתמך על תקנות הסדר הרציפות בין קרנות הפנסיה ההסתדרותיות (בינן לבין עצמן). בסעיף 11(א) לתקנות אלה נקבע כי: "חבר אשר הגיע לגיל פרישה על פי תקנות הקרן המשלמת...יקבל מהקרן המשלמת פנסיית זקנה בהתאם לתקנותיה וקרנות אחרות בהן צבר וותק פנסיוני מזכה ישתתפו בתשלום הפנסיה בהגיע החבר לגיל הפרישה על פי תקנותיהן..".   

בית הדין הארצי קבע, כי לאור סעיף זה, הרי שעל קג"מ להשתתף בתשלום הפנסיה עם הגיעו של העמית "לגיל פרישה", כפי הגדרתו בתקנון קג"מ.

לכן, משתקנון קג"מ קובע גיל הזכאות לפנסיית זקנה הינו שישים וחמש שנה לגבר, הרי שהשתתפותה של הקרן המשלמת-קג"מ, הינה ממועד הגיעו של העמית לגיל פרישה, קרי גיל 65.

 

30. ניתן להוסיף ולציין, כי את המונח "מועדי הפרישה לפנסיית זיקנה", שבסעיף  24 (ה) לתקנון מבטחים ניתן לפרש כמועד הזכאות לקבלת התשלום של הגימלה, בהבדל מעצם הזכאות, שקמה במועד ההגעה לגיל הפרישה.

הדבר תואם את לשון תקנה 24 (ד) לתקנון מבטחים: "החבר יהיה זכאי לקבל פנסיה מהקרן"...

 

 תמיכה לכך ניתן למצוא גם בפסה"ד של בית הדין הארצי בענין  בוחנה:

"לטעמי, אין במועד התשלום בפועל של הפנסיה בעבור חלק מחודש ספטמבר 2003 כדי להשפיע על מועד התגבשות הזכות לקבלת  התשלום.  עצם העברת התשלום מהווה צעד טכני בלבד, ולא מהותי. גם אם התשלום היה מועבר בחודש נובמבר, או במועד מאוחר יותר, לא היה בכך כדי להשפיע על מועד התגבשות הזכות. הדבר דומה למצב שמעסיק משלם שכר חודש ספטמבר בתחילת חודש אוקטובר", (סעיף  12 לפסק הדין).

 

סעיף  7 להסכם הרציפות.

31. בענייננו, הסכם הרציפות הרלוונטי הוא כאמור בין הקרנות והמדינה. בהסכם הרציפות אין סעיף זהה לסעיף שצוטט בעניין בוחנה. עם זאת, גם המערער וגם המשיבים הפנו לסעיף 7 להסכם הרציפות הקובע כדלקמן:

"זכאי לקבל גימלת זיקנה המורכבת מהגימלה המגיעה לו בעבור שירותו במדינה ומהגימלה המגיעה לו בעבור שירותו בגוף, בכפוף לאמור בהסכם זה, אולם-

(א)אם במוסד המשלם את הגימלה יהיה מקובל גיל פרישה זיקנה נמוך מגילי פרישת הזיקנה במוסדות הקודמים; או

(ב)אם במוסד המשלם את הגימלה יהיה העובד זכאי לגימלת פרישה מבלי שצורף שירות קודם על פי הסכם זה, ופרישה זו היא שלא מטעמי נכות, או אם הייתה הפרישה מטעמי נכות כאשר דרגת נכותו בשעת הפרישה הינה פחותה מ-25% (כאשר המוסד המשלם הוא המדינה), או בשעת הפרישה נקבעה נכות שחלקיותה הינה פחותה מ-25% מנכות מלאה (כאשר המוסד המשלם הוא הקרן);

יקבל הזכאי רק גימלה בעבור תקופת השירות הנוסף הנושא זכות גימלה במוסד המשלם, ואילו את הגמלאות בעבור השירות במוסדות הקודמים יתחיל לקבל בהגיעו לגיל פרישת הזיקנה הנהוג אצלם", (ההדגשה שלי - א.ל).

 

לאור סעיף זה (והפרשנות שניתנה בעניין בוחנה), טען המערער, כי את הגמלה מהמשיבה 2 עליו להתחיל לקבל בהגיעו לגיל פרישת הזקנה הנהוג אצלה. על פי סעיף 24 (א) לתקנות מבטחים גיל הפרישה הוא 65 שנה ומעלה לגבר ו-60 שנה ומעלה לאישה. לכן, משהמערער הגיע לגיל הפרישה ביום 18.9.03, הרי שדין טענת המשיבים להידחות.

המשיבים טענו, כי הסעיף דווקא מציין כי הזכאות לקבלת הקצבה תתחיל במועד הנהוג בקרן הפנסיה, על פי תקנונה. כאמור, לטענתן,על פי תקנון מבטחים מועד הפרישה של המערער הוא 1.10.03, היום בו נכנס התקנון האחיד לתוקף. 

 

32. נראה לנו, כי ההקבלה בין סעיף 7 להסכם הרציפות, לבין סעיף 11(א) להסכם הרציפות שנדון בעניין בוחנה, מביאה למסקנה שדין טענתו של המערער להתקבל. מסעיף 7 להסכם הרציפות עולה, כי את הגמלאות בעבור השירות במוסדות הקודמים יתחיל העובד לקבל בהגיעו לגיל פרישת הזקנה הנהוג אצלם כפי שנקבע בעניין בוחנה.

מכך ניתן להבין כי בכל הקשור למוסד המשתתף- המשיבה 2, הרי שהמערער זכאי לפנסיית זקנה בהגיעו לגיל פרישת זקנה אצלה. בהתאם לסעיף 24(א) לתקנון מבטחים, גיל הפרישה לגבר הינו 65 שנה. המערער הגיע לגיל 65 ביום 18.9.03. לכן, מועד ההשתתפות של המשיבה 2 הינה ממועד הגיעו לגיל פרישה, קרי גיל 65, שבו קמה הזכאות של המערער לגימלאות.

יצויין, כי גם אם ענייננו אינו "נופל" בגדר שתי החלופות המצוינות בסעיף 7, הרי שניתן ללמוד מסעיף זה כי תכלית הסכם הרציפות היה שהזכאי יקבל את הגמלאות בעבור השירות במוסדות המשתתפים בהגיעו לגיל פרישת הזקנה הנהוג אצלם. ההקבלה לסעיף 11(א) להסכם הרציפות שנדון בעניין בוחנה, רק מחזקת מסקנה זו.

 

33. לסיכום,  תקנה 82 (ב) לתקנון האחיד איננה חלה על המערער:

- בהלכת אליאב אישר ביהמ"ש עליון, כי זכויות החברים בקרנות הפנסיה "נחתכות ומתגבשות בהתאם להוראות התקנון  ביום  יציאתם לגימלאות". 

- בענין אביב פסק ביהמ"ש העליון,  כי תקנה 82 (ב) לתקנון  האחיד נועדה למנוע את החלתו על מי שכבר פרש לגימלאות, (סעיף 27 לעיל).

המערער פרש לגימלאות ביום 30/9/03, לפני שהתקנון האחיד נכנס לתוקף, (סעיף 26 לעיל).

- על אף הוראת סעיף  24 (ה) לתקנון מבטחים, מועד עצם הזכאות לפנסיה, בהבדל ממועד הזכאות לקבלת תשלום הפנסיה, קמה למערער, (עפ"י סעיף  24 (א) לתקנון), ביום הגיעו לגיל הפרישה, (סעיף 32 לעיל).

- תמיכה לאמור בענין המועד בו קמה עצם הזכאות לפנסיה, ניתן למצוא בפסה"ד של ביה"ד הארצי בענין בוחנה, (סעיפים 29-30 לעיל) וגם מתוך ההקבלה לסעיף  7 להסכם הרציפות, (סעיפים 31-32 לעיל).

 

מחיקה על הסף של משרד האוצר (המשיב 1)

34. לעניין הבקשה למחיקה על הסף שהגיש המשיב 1, (בש"א 8072/05), הרי שדין הבקשה להתקבל לאור האמור בדעת הרוב בעניין קוריצקי.

בית הדין קבע לעניין זה בענין קוריצקי:

"..ככל שאין מחלוקת לגבי חישוב הפנסיה המגיעה מאת המוסד המשתתף, אלא שמהבחינה טכנית אין הוא מעביר חלקו בגימלה למוסד המשלם-אזי אפשר שעניין זה ראוי לו שייפתר במישור היחסים שבין המוסד המשלם למוסד המשתתף.

אולם, כאשר המוסד המשתתף לא מעביר חלקו בגימלה למוסד המשלם, מן הטעם שהוא סובר שהגימלה שעליו לשלם על פי הסכם הרציפות או תקנונו נמוכה מזו שסובר העובד; במקרה שכזה- אין לחייב את המוסד המשלם  בתשלום מלוא הגימלה כטענת העובד הפורש. אלא, על אותו עובד להגיש תביעה לבית הדין כנגד החלטת המוסד המשתתף. עמדת המוסד המשלם אינה רלוונטית כלל לאותה מחלוקת.

האמור ברור לאור הסיפא של סעיף 5 להסכם הרציפות שם נכתב ברחל ביתך הקטנה כי "כל מוסד יהיה אחראי בנפרד בעבור הזכויות הקשורות בו".

במקרה שלפנינו, אין מדובר באי העברה טכנית של קג"מ ומבטחים כמוסדות משתתפים את חלקם בגימלה למדינה, אלא במחלוקת בין שניהם לבין המבוטחים לגבי שיעור זכאותם לפנסיית הזיקנה על פי הסכם הרציפות ותקנוני הקרנות. משום כך בעניין זה, אין לומר כדעת חברי הנשיא, כי האחריות לתשלום הגימלה כולה מוטלת על המדינה המשלמת והיא זו אשר צריכה לדאוג להעברת חלקה של הקרן המשתתפת אליה. אלא, במקרה כזה על הגמלאים לתבוע את הקרן המשתתפת בבית הדין, על מנת שייקבע על פי הסכם הרציפות ותקנות הקרנות מהי הגימלה לה הם זכאים, ושאותה על הקרן המשתתפת לשלם למוסד המשלם".

 

כך גם בענייננו. מדובר במחלוקת בין הקרן המשתתפת - המשיבה 2 למערער ועל המערער היה להפנות את תביעתו כנגד המשיבה 2 בלבד על מנת שייקבע מה גובה הגמלה לה זכאי. לאור האמור, הערעור כנגד המשיב 1 נדחה.

 

35. לאור כל האמור לעיל, הרי שדין ערעורו של המערער כנגד המשיבה 2 להתקבל. אנו קובעים כי התקנון האחיד לא חל בעניינו, אלא יש לחשב את זכויותיו הפנסיוניות לפי הוראות תקנון מבטחים שהיו בתוקף במועד פרישתו-בחודש ספטמבר 03- יחד עם הוראות הסכם הרציפות.

משכך, הרי שהודעת המשיבה 2 מיום 24.10.04 על שינוי שיעור השתתפותה בתשלום הגמלה מבוטלת וכך גם החלטת המשיב 1 מיום 1.11.04. 

החלטת המשיב 1  כאמור במכתב מיום 9.9.05 תושב על כנה והמערער יקבל את זכויותיו בהתאם לאמור במכתב זה.

המשיבה 2 תשיב למערער את כל ההפרשים שנוכו מקצבתו, החל מיום 1.11.03.

הערעור כנגד המשיב 1 נדחה ללא צו להוצאות.

המשיבה 2 תישא בהוצאות המערער בסך 5,000 ¤, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל. 

 

ניתן היום ז' באייר, תש"ע (21 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.

 

            

אורית משולם ואיילת מוגרבי.