מאהר נ' מ"י


 

   

בתי המשפט


 

ע"פ 002523/08

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 

 

21/01/2009

 

כבוד השופט עוני חבש - ס. נשיא

בפני:

 

 



 

מאהר יוסף ת.ז. 25968033

בעניין:

המערער

ע"י ב"כ עו"ד אבו קוידר נואף

 


 

 

נ  ג  ד

 

 


 

מדינת ישראל

 

המשיבה

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

 

                                   

פסק דין

הערעור

1.         ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט חן אביטל) בתיק 12422/08 מיום 29.6.08. המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה ברכב אשר אורכו הכולל לרבות הגרור הנו 23.5 מטר, בניגוד לאמור בתקנה 313(א)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.         בגין הרשעתו בעבירה האמורה, השית בית המשפט על המערער עונש של קנס בסך 3,000 ¤ , בשישה תשלומים; 4 חודשי פסילה בפועל, וכן- 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

בית המשפט נימק את גזר דינו בכך: "עבירה מס' 12 מאותו סוג. הנאשם ממשיך בשלו ונוהג ברכב ארוך מן המותר שוב ושוב ושוב. אין מנוס אלא מלהכביד".

טענות בא כוח המערער

3.         בא כוח המערער מלין על כך שמדובר בעונש חמור ובלתי פרופורציוני, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בעבירה טכנית שאיננה מחייבת פסילה. הרכב האמור עבר טסט. העונש המקובל בבתי המשפט לתעבורה הינו קנס בלבד. גם פסיקת בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור אישרה זאת. עיקרון אחידות הענישה מחייב לבטל את רכיב הפסילה ולהקטין הקנס אשר הושת על המערער עד לרמה המקובלת. המערער הנו נהג שכיר העובד באותה חברה, בעלת הרכב, מזה זמן רב. אין למערער שליטה בהחלטות הנוגעות לאורך הרכב בו הוא מתבקש לנהוג. פסיקתו של בית משפט קמא יש בה סטייה של ממש מהעונשים המקובלים בבתי משפט אחרים. בא כוח המערער הציג בפני בית המשפט אסופה של פסקי דין המאשרים את דבריו. מקצועו היחיד של המערער הנו נהג וממנו הוא מתפרנס ומפרנס את משפחתו.

טענות בא כוח המשיבה

4.         בא כוח המשיבה מתנגד לערעור. לדידו, רשות הרישוי מאשרת כל אחד מהגורר והגרור לחוד. חיבורם של השניים לא צריך לעבור את האורך המותר. אורך כולל של משאית וגרור שעובר את האורך המקסימאלי איננו סותר את עובדת הרישוי של שניהם בנפרד, כיוון שהחיבור בין השניים הנו בלתי חוקי.

בא כוח המשיבה הוסיף, לא יתכן שנהג שכיר יטען להגנתו שהמעסיק הורה לו לעבור על החוק. במידה ויידרש לעשות כן, עליו לומר למעסיק "אני על החוק לא עובר". למערער עבר תעבורתי מכביד של 76 הרשעות במשך 15 שנה, לחובתו מספר פסילות על תנאי. בין היתר עברו כולל 10 עבירות ממין העבירה דנן. להסתפק בקנס משמעו שהמערער ודומיו ימשיכו לבצע את אותה עבירה עוד מספר רב של פעמים, כאשר נהיגה ברכב ארוך שכזה יכולה להיות מסוכנת כי יכולת התמרון שלו איננה טובה ואפשרות הפגיעה בכלי רכב אחרים אפשרית.

דיון

5.         דין הערעור להתקבל. כפי שהבעתי את עמדתי בפסיקה קודמת, המצב כיום הנו בלתי אפשרי. מצד אחד, רשות הרישוי מאשרת עלייתו של כל אחד מהגורר והגרור על הכביש, אך מצד שני, התקנות אוסרות שהאורך הכולל יהיה מעבר ל 18.78 מטר. "הקורבן" של מצב זה הם הנהגים המתפרסמים מעבודתם כנהגים מקצועיים אצל חברות בעלות כלי הרכב האמורים.

6.         בע"פ (י-ם) 2595/08 גמאל גרינאוי נ' מ"י, פורסם בנבו, ציינתי כי התקנה הנוגעת לעניין האמורה, הנה תקנה שציבור הנהגים השכירים יתקשה לעמוד בה בהינתן שהם מחויבים לדאוג לפרנסתם ופרנסת משפחותיהם, כאשר מה שמוצע להם על ידי מעסיקיהם הוא נהיגה ברכב ארוך שאינו עונה על דרישות התקנה. ברי לכל, כי אין לנהגים כוח החלטה או שליטה באשר לצירופן של עגלות ההופכות לבלתי חוקיות ברגע שהן מחוברות לכלי רכב ארוך גם הוא (ראו גם פסק הדין בע"פ 30410/06 זגרון אליהו נ' מ"י, בו הבעתי עמדה זהה לעמדה האמורה).

בע"פ (ת"א) 70210/05 יגאל אלון נ' מ"י נידון מקרה דומה ובית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו את הדברים הבאים: "מן הראוי שמשרד התחבורה לא יאשר עגלות שבפועל צירופן לרכבים מהווה עבירה על תקנות התעבורה. המשך התנהלות זו הינו בפירוש השמת 'מכשול בפני עיוור'".

7.         טובים לענייננו, דברי כב' השופט ד. לנדסמן מבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כפי שבאו לידי ביטוי בגזר הדין בתיק ת' 3589/08 מדינת ישראל נ' אלנבאלי עלי  מיום 26.5.08. מפאת חשיבותן אביא אותם במלואם:

"לא תמיד הנהג בפועל הינו האחראי לביצוע עבירות אלה. אבל הוא זה שמשלם את המחיר, זה מתאים במיוחד לעבירה נשוא תיק זה. הנאשם אינו אחראי לאורך המשאית וגם לא לעובדה שמצד אחד מדינת ישראל אפשרה ייבוא של משאיות אלו והעלתם לכביש ומצד שני גם קבע תקנות המגבילות את האורך של משאיות אלו. לפני מספר שנים עוכב רישום דוחות בגין עבירה כזו עד למציאת פתרון. הנאשם בתור נהג נמצא בין הפטיש לסדן, מצד אחד זו פרנסתו ואם יסרב לבצע את הנהיגה ברכב סביר מאוד להניח שיפוטר מעבודתו ויהיו נהגים שיקפצו 'על המציאה' והנאשם ימצא את עצמו בחיפושים אחר עבודה חדשה".

8.         זהו מצב הדורש מענה מצד האחראים, בין אם מדובר ברשות הרישוי, או האמונים על אכיפת החוק. אני בדעה, שכל עוד לא תוקן המצב החוקי, דווקא הפניית אצבע מאשימה לבעלי כלי הרכב, חברות ואנשים, יהיה בה כדי להתגבר על התופעה.

9.         לאור כל האמור, אני מקבל את הערעור, במובן זה שרכיב הפסילה בפועל מתבטל, ויש להחזיר את רישיון הנהיגה לידי המערערת במידה והוא הופקד, רכיב הפסילה על תנאי מתבטל, והקנס יעמוד על סך 500 ¤. במידה והמערער שילם מעבר לסכום הנקוב יש להחזיר את היתרה לידיו. והיה והקנס טרם שולם יש לשלמו עד יום 15.2.09.

 

ניתן היום כ"ה בטבת, תשס"ט (21 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

 

עוני חבש, שופט

 ס. נשיא

 

 

 

 

 

 

 

 

002523/08עפ 053 עוני חבש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/FD0E298288C4CCA94225754500564B08/$FILE/4EAE85478EA47745422575450029DA64.html
תאריך: 
21/01/09
Case ID: 
2523_8
Case type: 
עפ
סיווגים
שופטים : עוני חבש
עוני חבש
עורכי דין : אבו קוידר נואף
אבו קוידר נואף
Powered by Drupal, an open source content management system