אלבוים ישעיהו נ. בטוח לאומי-סנ
בתי הדין לעבודה
בל 003218/07 |
בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו |
||
|
|||
22/01/2009 |
תאריך: |
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ נ.צ. מר פרסול יעקב [מ'] נ.צ. מר לורנס יצחק [ע'] |
בפני: |
|
אלבוים ישעיהו |
בעניין: |
התובע |
ע"י ב"כ עו"ד רומי הוניג |
|
|
נ ג ד |
|
|
המוסד לביטוח לאומי |
|
הנתבע |
ע"י ב"כ עו"ד יפית מזרחי-לוי |
|
פסק-דין
בפנינו תביעה לתשלום דמי פגיעה.
העובדות:
1. התובע פיזיקאי, יליד 1943, נסע ביום 2.4.06 ליפן במסגרת עבודתו.
2. התובע אושפז ביום 7.4.06 ואובחן כסובל מאירוע מוחי.
טענות הצדדים:
לטענת התובע, ביום 7.4.06 נפל התובע במהלך ביקור בתערוכה של חברת SONY ביפן, עת עלה במדרגות עם תיק כבד לאולם התצוגה האחרון, פיספס מדרגה ובעקבות כך איבד את שיווי משקלו.
לטענת התובע, הוא נפל על צד שמאל והידרדר עד למרגלות המדרגות. לאחר זמן קצר, החל להרגיש עייפות ואי נוחות ועוד באותו היום לקה באירוע מוחי.
לפיכך טוען התובע יש להכיר בארוע כתאונת עבודה.
לטענת הנתבע, לתובע לא אירעה תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. עוד טוען הנתבע, שמדובר בנפילה אדיופטית ולא תוצאה של מעידה במהלך עלייה במדרגות.
הכרעה:
לאחר ששמענו את עדות התובע ועיינו בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לתיק בית הדין, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
המסגרת המשפטית:
סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 קובע:
"תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין. ..."
חזקת הסיבתיות על פי החוק קובעת כי כאשר אירעה נפילה בעבודה בשל סיבה לא ידועה, תעמוד לתובע החזקה כי הנפילה אירעה תוך כדי עבודתו. אולם אם הנתבע הצליח להוכיח כי מדובר בנפילה אדיופטית שאיננה קשורה לעבודה, לא תעמוד לתובע חזקת הסיבתיות כאמור בסעיף 83. יפים הם לענייננו דברי כב' השופט שמואל צור בעב"ל (ארצי) 144/06 ישראל גוזלנד נ' המוסד לביטוח לאומי (שם, עמ' 4 ניתן ביום 31.1.07 פורסם במאגרים האלקטרוניים):
"...תאונה או פגיעה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה הקבועה בחוק היוצרת את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה, אף אם סיבותיה לא ברורות לאשורן. במקרה שכזה, עובר הנטל אל כתפי המוסד להוכיח כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים."
מן הכלל אל הפרט:
התובע אושפז למשך שבועיים בבית-חולים ביפן ולאחר מכן הוטס בהטסה רפואית לישראל. בארץ אושפז בבית החולים תל-השומר, וכך נכתב בדו"ח חדר המיון בבית החולים: "לפני כשבועיים 7/4/06 תחושת עייפות, חולשת יד ימין ורגל נפילה, נחבל בראשו, ראיה מטושטשת בעין שמאל".
מהתאור דלעיל עולה כי תחילה חש התובע עייפות וחולשה ורק לאחר מכן נפל ונחבל בראשו. גם בהמשך הדו"ח נכתב: "ב- 12/4/06 אירוע חוזר של סחרחורת ונפילה...". נראה כי גם בפעם השנייה, תחילה חש התובע בחולשה, ולאחר מכן נפל.
התובע לא צירף לתצהירו כל רישום מאת בית החולים ביפן, שיכול היה להעיד שהתובע מעד ונפל, ורק לאחר מכן חש בסימפטומים של חולשה וסחרחורת (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 16-17).
בהוכחת הארוע יש לייחס משקל רב לרישומי בית החולים ולאנמנזה, מתוך ידיעה שהיא פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים, שכן יש להניח, כי אדם המאושפז בבית חולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ. המוסד, פד"ע ט"ו 281; דב"ע מט/23-0 המוסד נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349).
אומנם, בעת שמסר התובע לראשונה את גרסתו ביום 13.9.06 בהודעה לחוקר הנתבע ובמכתב שצירף להודעה על פגיעה בעבודה, סיפר התובע כי החל להרגיש תחושה מוזרה לאחר הנפילה, אך מעדותו עלה כי באותה עת קיבל התובע ייעוץ משפטי.
ש. התייעצת עם עו"ד שעובד אתך בחברה
ת. לא. בחברה נתנו לי שם של מישהו שלא קשור לחברה.
ש. התייעצת אתו לפני שפנית לב"ל בנושא
ת. אני התייעצתי אתו, פניתי אליו ושאלתי מה עושים בכל הנושא.
(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 5.3.08, שורות 17-20)
בנסיבות העניין ומשחומר הראיות מצביע בצורה ברורה ובכתובים כי מדובר בנפילה אדיופטית כתוצאה מעייפות וחולשה, ולא כתוצאה ממכשול חיצוני, דין התביעה להידחות.
אין צו להוצאות.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ט (14 בינואר 2009) בהיעדר הצדדים.
______________________ ד"ר אריאלה גילצר כץ, שופטת אב"ד |
___________________ נ.צ. (ע) מר לורנס יצחק |
___________________ נ.צ. (מ) מר פרסול יעקב |
ק.אסף.כ.