מדינת ישראל

פסק דין

1.         התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בעמוד השדרה כ"תאונת עבודה".

2.         התובע הינו יליד 1947.

3.         מיד לאחר סיום שירותו הצבאי, התובע עבד כנהג משאית וכנהג טרקטור, אשר במרבית המקרים לא כללו כסא הדראולי.

4.         החל מ- 1991, התובע עבד בהובלת ציוד כבד, כאשר גם בכלי הרכב שבהם עבד, לא היה כסא הידראולי.

5.         בשנת 96, התובע קנה משאית חדשה מסוג סקנייה שבה הותקן כסא הידראולי. לבד ממשאית זו המשיך התובע לנהוג במשאיות אחרות שלא היו בהן כיסא הידראולי.

6.         שעות עבודתו של התובע היו כ-10 עד 12 שעות מידי יום, 6 ימים בשבוע.

7.         עבודתו של התובע נעשתה לעתים בדרכי עפר.

8.         הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

9.         בתאריך 1.1.2008, מינה בית הדין את ד"ר אליהו סלטי כמומחה רפואי מטעמו, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

9.1        ממה סובל התובע בגבו (עמוד השדרה הצווארי, עמוד השדרה המותני, גב תחתון).

9.2        האם קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע במשך השנים לבין האבחנה הרפואית המתייחסת לגבו של התובע?

9.3        האם בעבודתו של התובע (ישיבתו על כסא שאינו הידראולי במשאית), ניתן למצוא פעולות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה לנזק שבהצטברו מביא לאבחנה הרפואית ממנה סובל התובע? 

9.4        המומחה יתייחס לחוות הדעת הנמצאות בתיק.

10.        בתאריך 24.2.2008, מסר ד"ר אליהו סלטי את חוות דעתו כדלקמן:-

"1.        מעיון בתיקו הרפואי של מר עטיה עולה כי הוא סובל ממחלה ניוונית מפושטת של פרקים שונים ובכלל זה ע"ש צוואר, גבי ומותני וכן ברכיים ופרקי ירך (ראה פיענוח צילומי רנטגן מיום 2.8.06). פגיעת המחלה בצורה הקשה ביותר הייתה דווקא בע"ש צווארי בו נגרמה הצרות קשה של תעלת חוט השדרה ולחץ ניכר על חוט השדרה. לחץ זה יצר מחלה הנקראת "מיאלופטיה צווארית" שבבסיסה קיימות פגיעות עצביות של הגפיים העליונות והתחתונות ובכלל זה חולשה מוטורית של ארבעת הגפיים. על רקע הפרעות נוירולוגיות אלו נזקק מר עטיה להתערבות ניתוחית צווארית וזו אכן בוצעה. הצלחת הניתוח הייתה חלקית בלבד.

 2.        אין קשר סיבתי בין מחלתו המפושטת ותוצאותיה (פגיעה נוירולוגית מפושטת) ובין אופי עבודתו של התובע כנהג, גם אם נהג ברכבים ללא בולמי זעזועים המותקנים בכסא הנהג. מדובר במחלה ניוונית מפושטת שפגעה גם בפרקים אחרים (ברכיים ופרקי ירך) שאינם חשופים במהלך הנהיגה לחבלות חוזרות ונשנות (מיקרוטראומה). יתרה מזאת, מחלתו הניוונית פגעה בצורה קשה בעמוד השדרה הצווארי ורוב הפגימות הנוירולוגיות מהן הוא סובל כיום נובעות מהפגיעה הצווארית. אין ספק כי במידה ואכן היה מדובר בפגיעות הנובעות ממיקרוטראומה הרי שדווקא עמוד השדרה המותני היה הנפגע העיקרי שכן בו נספגת עיקר האנרגיה הנוצרת מעצם הטראומה המקרוסקופית הנבנת במהלך הנסיעה. פרקי הירך והברכייים אינם כלולים במקרה זה במנגנון המיקרוטראומה ובכל זאת התפתחה בהם מחלה ניוונית. עובדה זו נותנת משנה תוקף לקביעה כי למעשה מדובר בתהליך תחלואי רגיל ומובהק אשר במקרה זה פגע בצורה קשה יותר דווקא בע"ש צווארי.   

3.         גם אם נניח כי נהיגה תוך ישיבה בכיסא שאינו הידראולי גורמת לחבלות מיקרוסקופיות חוזרות ונשנות (מיקרוטראומה) הרי שעיקר הנזק היה צפוי דווקא בע"ש מותני הסופג (לפחות תיאורטית) את עיקר האנרגיה החבלתית במהלך הנהיגה. אנרגיה נספגת זו אינה יכולה להגיע לחוליות ע"ש צווארי שכן בכל מקרה היתה מתפוגגת (על ידי ספיגה) ברקמות הרכות (שרירים וגידים) ורקמות קשות (חוליות ע"ש מותני וחזי) בטרם היתה מגיעה לחוליות הצוואר.

4.         עיינתי בחוות דעתו של ד"ר שלמה משה (רופא תעסוקה) מיום 26.6.07. אני מסכים איתו כי כאבי גב מהווה אחוז נכבד מהסיבות להיעדרות מעבודה בכלל ומכלל מחלות המקצוע בפרט, בין אם מדובר בארה"ב ובין אם מדובר במדינה אחרת בעולם המערבי. כ- 80% מהאוכלוסיה בעולם המערבי סבלה בדרך זו או אחרת מכאבי גב במהלך החיים. אני גם מוכן להסכים עם הדוקטור הנכבד כי כאבי גב יכולים להגרם עקב מיקרוטראומה אך לא מצאתי בכל חוות הדעת ולו משפט אחד בו מביא הרופא סימוכין כי מיקרוטראומה בנהיגה תגרום למחלה ניוונית של הצוואר, מחלה ניוונית מפושטת של פרקים שונים או מחלה ניוונית בכלל. יתרה מזאת, כל חוות דעתו של הרופא הנכבד מתייחסת לסוגיה של כאבי גב תחתון (כג"ת) בלבד. אין חוות הדעת מתייחסת ספציפית לעובדה כי במקרה זה מדובר במחלה ניוונית מפושטת ומעבר לכך אין חוות הדעת מתייחסת לקשר הספציפי שבין מחלה ניוונית צווארית ובין נהיגה-מיקרוטראומה."

11.        בתאריך 17.3.2008, התבקש המומחה הרפואי להתייחס לאמור בחוות דעתו המתוקנת של ד"ר שלמה משה מיום 19.12.07 ולמכתבו של ד"ר נחשון קנולר מיום 10.12.07, ולציין האם יש בהם כדי לשנות מחוות דעתו בעניינו של התובע.

12.        בתאריך 4.5.2008, מסר ד"ר אליהו סלטי את תשובותיו לשאלות ההבהרה כדלקמן:-

                        "חוות דעתו המשלימה של ד"ר שלמה משה:

            בחוות הדעת המתוקנת נמצאה התייחסות ספציפית לקשר שבין נהיגת רכב ופגיעה בע"ש צווארי רק בעמוד 11 לחוות הדעת. הפסקה הראשונה והשניה בעמוד 11 מתייחסת לעבודות שנעשו על פי שאלונים וגם כאן כמו ברוב חוות הדעת קיימת התייחסות כללית ל"בעיות גב" בעוד שבמקרה שלפנינו חייבת להיות התייחסות ממוקדת לקשר שבין מחלתו הניוונית של התובע שגרמה להצרות תעלת השדרה בצוואר ובין אופי עבודתו. מסקנת החוקרים המובאת בסיפא של פיסקה ראשונה "הייתה שפגיעות בעמוד שדרה הינה פגיעה הרווחת בקרב נהגי משאיות... " ועם כך אני מסכים בהחלט אלא שלא נקבע בעבודה זו איזה סוג פגיעה ספציפי שכיח בקרב נהגי משאיות, האם פריצת דיסק? האם מחלה ניוונית של החוליות? האם התכווצות השרירים הפאראורטברלים התומכים את חוליות עמוד השדרה? או האם כל מחלה אחרת של ע"ש ו/או מע' העצבים הגורמת לכאבים בע"ש. "פתולוגיות בע"ש" הינה מושג גורף ובלתי מחייב. שכן רבות הן ה"פתולוגיות בעמ"ש". עבודתו של Koda המצוטטת בפסקה שניה בעמוד זה מתייחסת ל"תחלואת ע"ש צווארי" וגם כאן כמו ביתר העבודות התגבשה המסקנה הסופית על פי שאלונים. ממילוי שאלונים על ידי חולים מתקבלים נתונים סטטיסטים לגבי התלונות הסובייקטיביות של החולים השונים אך בשום מקרה לא ניתן להסיק ממילוי שאלונים אלו לגבי גורם וסוג המחלה. כאשר מתבצעת עבודת מחקר סטטיסטית רצינית נלקחים בחשבון נתונים רפואיים קלינים אובייקטיבים. שני נתונים אלו הינם בעלי חשיבות רבה מאוד במקרה זה. רק נתונים רפואיים ברורים (צילומי רנטגן, צילומי הדמיה, בדיקות קליניות) יכולים לתת תשובה מהימנה על פיהן ניתן יהיה להגיע למסקנות רפואיות וסטטיסטיות כאחד. גישה זו נכונה לא רק במקרה זה אלא גם בכל מקרה בו קיים רצון  לערוך ניסוי רפואי קליני מהימן להבדיל מעריכת סקרים סטטיסטים על פי תלונות חולים כמו במקרים המצוטטים בחוות הדעת.

הערה דומה ניתן לומר גם לגבי הנתונים המובאים בשם העבודה המצוטטת בפסקה 3. גם כאן ההתייחסות היא לגבי  "בעיות" שריר ושלד. לא נרשם באיזה "בעיות" מדובר בהנחה שהמילה בעיות=מחלות/פתולוגיות.

לסיכום אומר עוד כי כמספר העבודות המצוטטות בחוות הדעת ואף מעבר לכך כך גם מספר העבודות הקיימות ובהן גירסה הפוכה לזאת המובאת כאן.

אשוב ואפנה לתשובה 2 בחוות דעתי המציינת כי חולה ספציפי זה סובל ממחלה מפושטת שפגעה לא רק בעמוד השדרה אלא גם במפרקים אחרים ובצורה משמעותית. לא ניתן לנתק את פגיעת הצוואר והגב התחתון מפגיעת המחלה גם במפרקים אחרים ולכן גם לא ניתן לאמץ לצורך העניין רק את המחלה בע"ש צווארי ומותני ולהתעלם מהפגיעות של אותה מחלה בפרקים אחרים.

מכתבו של ד"ר קנולר:

אני מסכים בהחלט עם כל הכתוב במכתבו של ד"ר קנולר בכל הקשור לפתולוגיה הקיימת בע"ש הצווארי והמותני של התובע. עיקר הנזק שנגרם לתובע מקורו בע"ש צווארי ולשם כך גם נותח. אני אף מסכים עם האמור במכתבו של ד"ר קנולר לגבי גילו הצעיר יחסית של החולה להופעת מחלה זו. אין אני יכול להסכים עם הניסיון של ד"ר קנולר לקשור סיבתיות בין המחלה והניתוח שעבר החולה ובין אופי עבודתו. ד"ר קנולר כמו גם ד"ר משה התעלמו לחלוטין מהעובדה כי מחלתו של התובע מפושטת גם בפרקים אחרים בגופו ואינה מצטמצמת רק לע"ש צווארי ומותני. מחלה ניוונית הינה מחלה של גיל מבוגר אך יחד עם זאת ישנם מקרים בהם מופיעה המחלה בגיל צעיר יחסית במיוחד כאשר היא מפושטת ופוגעת בפרקים רבים כמו גם במקרה זה. דווקא הפגיעה המפושטת במס' רב של מפרקים מעלה את האפשרות כי מדובר במרכיב גנטי וראוי היה לבחון גם אפשרות זו. מאידך, גם ד"ר קנולר כמו ד"ר משה מקפידים להדגיש את עניין פגיעת המחלה בע"ש צווארי ומותני תוך התעלמות מוחלטת מפגיעת המחלה גם במפרקים אחרים."

13.        לאחר קבלת סיכומי הצדדים בתיק זה, ובטרם ניתן פסק דין, ביקש בית הדין להפנות אל המומחה הרפואי שאלות הבהרה נוספות, למען הסר כל ספק.

בתאריך 9.11.08, הפנה בית הדין למומחה הרפואי את שאלת ההבהרה הבאה:-

סיכום המחלה בנוגע לניתוח מיום 21.11.07 מתייחס לניתוח שעבר התובע בעמוד השדרה המותני.

תוצאות בדיקת ה- MRI מיום 13.8.07 מדגימות בלטים דיסקלים בחוליות המותניות. כיצד נתונים אלו משתלבים עם האמור בחוות דעתך, והאם יש בהם כדי לשנות מהאמור בה לאור התמונה הקלינית לפיה מוקד הפגיעה לא היה רק בעמוד השדרה הצווארי."

14.        בתאריך 9.12.2008, מסר ד"ר אליהו סלטי את תשובתו לשאלת ההבהרה כדלקמן:-

"התובע עבר ניתוח הן בע"ש צווארי והן בע"ש מותני. עיקר חוות הדעת שניתנו בעניינו מתייחסות לניתוח בע"ש צווארי ואינן מתייחסות לניתוח בע"ש מותני. הבלטים הדיסקלים כפי שנראים בצילומי ה- MRI אינם הסיבה לניתוח שכן בלטים אלו אינם סימפטומטים מאחר ואינם גורמים ללחץ על חוט השדרה או שורשי העצבים. כפי שצוין בחוות דעתי וזו המשלימה סובל התובע ממחלה ניוונית מפושטת במפרקים שונים כמו במפרקים שבין חוליות ע"ש לכל אורכו ולפיכך יש לראות את הפגיעה במפרקים השונים במערכת השלד של התובע כמקשה אחת.

לאור האמור לא נראה כי יש מקום לשינוי בחוות דעתי. נכון הוא כי מוקד הפגיעה אינו רק בע"ש צווארי אך מאידך אינו ממוקד רק בע"ש צווארי ומותני כי אם מפושט ופוגע במפרקים שונים (ברכיים, כתף שמאל, פרקי ירך וכו' ראה סיכום מידע רפואי של ד"ר סולומון מיום 15.8.06, תשובת צילומי רנטגן של פרקי ירך מיום 15.8.06) ולכן יש לראות את כלל המפרקים בהם פגעה מחלתו המפושטת. העובדה כי עד עתה נותח רק בע"ש צווארי ומותני נובעת מהעובדה שלפגיעות אלו יתכנו סיבוכים של מע' העצבים עד כדי שיתוקים (סימנים ראשונים לפגיעה העצבית חמורה נצפתה בע"ש צווארי ולכן נותח לראשונה בגובה זה) ומכאן הדחיפות בהחלטה על התערבות ניתוחית."

15.        הכרעה

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה  לבין הפגיעה  הנטענת בעבודה  או שלילת קיומו  של קשר כאמור,  הינה קביעה משפטית המושתתת  על חומר הראיות.  אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד  משקל מיוחד  לחוות דעת שמוגש על ידי  מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם  אחד הצדדים.

ראה:    דב"ע תשן/48-0 המוסד  נ' עמירם  פיאלקוב, פד"ע כב',  321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

בית הדין יסמוך  את ידו על חוות דעת  המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,  אלא אם  קיימת  הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן  לעשות כן.

ראה:    דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק  פרבר, (לא פורסם).

16.        בית הדין  נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת  של  מומחה  מטעם בית  הדין וזאת  מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה  מטעם בית הדין  גדולה יותר  ומובטחת  במידה מירבית  מעצם העובדה,  שאין הוא מעיד  לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין.

ראה:     דב"ע  411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום  2.11.99.

לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני  מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.

במקרה הנוכחי, לא  ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או  שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

17.        המומחה מציין בהרחבה, כי התובע סובל ממחלה ניוונית מפושטת של פרקים שונים, ובכלל זאת בעמוד השדרה הצווארי, הגבי והמותני וכן בברכיים ובפרקי הירך.

            לדברי המומחה, הפגיעה הקשה ביותר של המחלה היא בעמוד השדרה הצווארי של התובע, בגינה נזקק התובע להתערבות ניתוחית.

            המומחה סבור כי מאחר ומדובר במחלה ניוונית מפושטת, אשר פגעה גם בפרקים הקשורים בתנאי עבודתו של התובע כנהג , וגם בפרקים אחרים כגון ברכיים ופרקי ידיים, אין לייחס את הופעתה לתנאי העבודה, אלא לגורמים תחלואתיים קונסטיטוציונלים.

            המומחה הוסיף והדגיש כי מיקרוטראומה בעבודה מסוג עבודתו של התובע, צפוי היה שתשפיע על עמוד השדרה המותני באופן הנרחב ביותר שכן זהו החלק שסופג את עיקר האנרגיה החבלתית במהלך נהיגה. העובדה שלא כך התפתחה המחלה אצל התובע, מלמדת כי לא מדובר במחלה שנגרמה עקב תנאי העבודה.

18.        המומחה מוסיף ומתייחס לחוות דעת שהוגשו בעניינו של התובע, ועומד על דעתו כי אין בהם כדי להוכיח שישנו קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לפגיעה. המומחה מציין, כי בחוות הדעת אין התייחסות לאופייה המפושט של המחלה ממנה סובל התובע, ואין הסבר לכך שהמחלה הופיעה גם במפרקים שכלל אינם קשורים לתנאי העבודה.

המומחה התבקש להתייחס לעובדה שהתובע עבר ניתוח בעמוד השדרה המותני וכי הודגמו פגיעות משמעותיות באזור זה, אולם חזר וקבע כי יש לראות בפגיעה במפרקים השונים במערכת השלד של התובע כמקשה אחת. העובדה שמוקד הפגיעה אינו רק בעמוד השדרה המותני והצוואר, אלא מפושט ופוגע בכל גופו של התובע מלמדת כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל.

19.        אין בידינו לקבל את טענות התובע כנגד חוות דעתו של המומחה הרפואי. השתייכותו של מומחה רפואי לאסכולה רפואית מסויימת איננה עילה לפסילת חוות דעתו, שעה שזו מנומקת כדבעי, ומתמודדת עם האמור במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו. התובע הגיש בקשה לפסילת המומחה הרפואי בעילה זו, אולם בקשתו נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 10/8/08.

            לענין זה נוסיף ונציין כי לא מצאנו הסבר בעמדת התובע לכך שהמחלה מפושטת בפרקיו השונים של התובע, גם באלו שאין להם קשר לתנאי העבודה, עובדה לה ייחס המומחה הרפואי משקל מכריע בחוות דעתו.

20.        אשר על כן,  על יסוד האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי, התביעה נדחית.

21.        אין צו להוצאות.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ט (29 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                                                ______________

                                                                                                 אילן סופר - שופט  

002369/07בל 734 ויקי גוטפלייש