"שוב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת


 

   

בתי המשפט

א  061334/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

18/03/2009

 

כבוד השופטת דורית קוברסקי

לפני:

 

 



 

שוב הלן

 

התובעת

הורוביץ

ע"י ב"כ עו"ד 

 


 

-   נ  ג  ד   -

 


 

כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

 

הנתבעת

סלע

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק??דין

 

א.         העובדות

התובעת ילידת 29.5.1975, נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.12.2004 (להלן: "התאונה"), עת היתה בשבוע ה-29 להריונה. ממקום התאונה פונתה ע"י בעלה לבית חולים תל השומר ולאחר בדיקה בחדר מיון, לרבות מיון ילדותי, שוחררה לביתה ביום 31.12.04 עם המלצה להמשך מעקב הריוני (נספח ו' לת/1).

כאביה של התובעת לא שכחו ועל כן ביום 11.1.2005 פנתה למחלקת הטראומה בבית חולים "תל השומר", שם אובחנה כסובלת מפגיעה מסוג "צליפת שוט" (נספח ז' לת/1). רופא קופת חולים המליץ לה לקבל סדרת טיפולי פיזיוטרפיה, אך בשל הריונה טופלה במסגרת רפואה משלימה (נספח י').

התובעת לא מצאה מזור לכאביה ועל כן פנתה פעם אחר פעם לאורטופד מטעם הקופה, בעקבות פניותיה הוארכו תקופות אי הכושר שלה ואף ניתן לה אישור  רופא תעסוקתי לקיצור שעות עבודתה (נספחים ח'–י"ב, ט"ו-י"ז, י"ט-כ"ב).

נוכח הימשכות הכאבים, בגב, צוואר, הירדמות ברגליים והגבלה בתנועות, פנתה התובעת גם במהלך שנת 2006 לקבלת טיפול ובמסגרת הקופה ביצעה בדיקות CT של עמוד השדרה הצווארי, EMG, ובדיקה ראומטולוגית (נספחים כ"ג – ל"ג). 

 

מטעם בית המשפט מונה ד"ר דרור מומחה בתחום האורטופדי (להלן: "המומחה") אשר קבע בחוות דעתו כי נכותה הצמיתה של התובעת היא בשיעור 5% לפי סעיף 37(5)א, אשר הופעל חלקית, בגין הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי.

 

הצדדים ויתרו על חקירת המומחה.

 

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. המחלוקת היא באשר לגובה הנזק בלבד.

 

ב.         הנכות הרפואית

לטענת התובעת חוות דעתו של המומחה היא ראיה ככל הראיות ובית המשפט רשאי להסתמך עליה או לדחותה, ועל כן ונוכח עדותה של התובעת לגבי מצבה הרפואי ושלל המסמכים הרפואיים התומכים בה, יש לקבוע כי נכותה הרפואית, היא לכל הפחות, 10%.

חוות דעתו של המומחה מפרטת את בדיקתו הקלינית ביחס לצוואר והגב התחתון, לרבות עיון בצילומי רנטגן של עמוד השדרה הצווארי והמותני וצילום CT.

התובעת כאמור נמנעה מלזמן את המומחה להחקר על חוות דעתו ומשלא עשתה כך, לא ראיתי סיבה שלא לאמץ את קביעותיו ומסקנתו ביחס לנכותה. 

 

ג.          הנכות התפקודית

עוד טוענת התובעת כי שיעור נכותה התפקודית גבוה משיעור נכותה הרפואית. עקב התאונה היא ממשיכה לסבול מכאבי ראש צוואר, לרבות הירדמות ברגליים ובעקבותיה אף פוטרה מעבודתה ונגרמו לה הפסדי שכר. במרץ 2005 אמנם החלה בלימודי ראיית חשבון, אך הצליחה להתמיד בהם חרף מגבלותיה אשר יקשו עליה בהמשך דרכה המקצועית ובתפקודה כאם בבית. 

מנגד, טוענת הנתבעת כי לנכותה המזערית של התובעת אין כל השלכה תפקודית.

 

בקביעת הנכות התפקודית יש לקחת בחשבון את נסיבותיו הרפואיות של הנפגע ולבחון האם הנכות הרפואית טומנת בחובה הגבלה תפקודית בכושרו להשתכר. מקצועו של הנפגע מחד, ומצבו הנפשי ויכולת ההסתגלות שלו מאידך, ישפיעו ללא ספק על קביעת מידת התפקודיות של הנכות שנגרמה לו (ע"א 627/88 ימיני נ' שאבי, מז(4) 155).

 

התובעת אישה צעירה, אשר עובר לתאונה עבדה כמנהלת חשבונות בחברת די.טי.אר. (להלן: "החברה"). בעקבות התאונה נעדרה תקופה קצרה ולאחר מכן שבה לאותו תפקיד עד ללידת בנה ב-19.3.05. בתום חופשת הלידה שבה לעבודתה עד לפיטוריה ביום 26.7.05. לאחר פיטוריה ניצלה התובעת את זכותה לקבל דמי אבטלה, ובמקביל המשיכה במסלול ראיית חשבון עד אוקטובר 2006, תחילת התמחותה במשרד רואי חשבון קוסט-פורר-גבאי. בינואר 2008 סיימה את לימודיה וקיבלה רישיון כרואת חשבון. במסגרת התמחותה במשרד רואי החשבון, עבדה משרה מלאה (נספח כ"א לת/1). כיום, על פי עדותה עובדת ארבעה ימים בשבוע בשל לימודיה לתואר שני ושעות עבודתה הן מ-08:00 עד 16:00 (פרוט' מיום 7.9.08 עמ' 7 ש' 12 - 7).

מחד, נראה כי התאונה ותוצאותיה לא מנעו מהתובעת להמשיך במסלול חייה המקצועיים ולהתקדם בהם, מאידך יתכן ולנכותה תהיה השפעה כלשהי על עבודתה כרואת חשבון בשל הצורך בישיבה ממושכת ובעבודה הדורשת ריכוז.

 

נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי נכותה התפקודית של התובעת כשיעור נכותה הרפואית – 5%.

מכאן לשאלת גובה הנזק.

 


ג.          גובה הנזק

            1.         הפסד שכר לעבר

            א.         הפסד שכר בתקופת אי הכושר - מיום 30.12.04 ועד 25.1.2005

לטענת התובעת מיום התאונה ועד 25.1.2005 היתה באי כושר מוחלט מעבודתה. לתובעת שולם על חשבון 12 ימי מחלה ועל כן היא זכאית לפיצוי בגין חמישה ימים נוספים, בהם היתה באי כושר. התובעת צרפה אישורי אי כושר ועל כן ועל פי שכרה הממוצע המשוערך בניכוי מס עובר לתאונה בסך 8,650 ¤ אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,441 ¤.  על הסכום הנ"ל יש להוסיף ריבית כדין מאמצע התקופה.

 

ב.         ממועד פיטוריה ב-26.7.2005 ועד אוקטובר 2006

אני דוחה את טענת התובעת כי פיטוריה הם תולדה של התאונה. במכתב המעביד שצורף מטעמה (נספח מ"ח) לא צויינה הסיבה להפסקת העבודה, והימנעותה של התובעת מזימון המעביד בענין זה, צריכה להיזקף לחובתה.

זאת ועוד; בתביעתה לדמי אבטלה כתבה התובעת כסיבה להפסקת עבודה: "פוטרתי לאחר חופשת לידה, כנראה אין להם מקום לאישה עם תינוק" (צורף לתיק מוצגי הנתבעת). כאשר נשאלה על כך בחקירתה הנגדית ענתה, כי דיווחה  זאת  הואיל ורצתה למצוא עבודה (פרוט' עמ' 9 ש' 6).

אמנם לא הוכח הקשר בין הפיטורין לתאונה ובהחלט יתכן שלאחר לידתה העדיפה לטפל בתינוקה, לקבל דמי אבטלה ולהמשיך במסלול לימודיה. יחד עם זאת, יתכן וההגבלה המזערית היקשתה עליה במידת מה במציאת מקום עבודה, ועל כן אני פוסקת לה עבור תקופה זו פיצוי גלובלי בסך של 4,000 ¤.

 

ג.          מאוקטובר 2006 ועד היום

בתקופה זו החלה התובעת את מסלול התמחותה כרואת חשבון באופן טבעי כמתמחה השתכרה מעט פחות ללא קשר לתאונה ותוצאותיה. לאחר מכן, החל מאוגוסט 2008 החלה לעבוד כרואת חשבון ובתקופה זו שכרה השביח.

נוכח האמור לעיל, אני דוחת את דרישתה של התובעת לפיצוי בראש נזק זה.

 

2.         הפסד שכר לעתיד

לטענת התובעת פוטנציאל השתכרותה הוא שילוש השכר הממוצע במשק, שכן כבר כיום על פי חוזה העסקה שצורף מיום 23.6.2008, שכרה ברוטו עומד על סך 12,600 ¤.

בהתייחס לגילה הצעיר של התובעת, נתוניה האישיים הגבוהים ונכותה התפקודית, אני סבורה כי יש מקום לפיצוי גלובלי בראש נזק זה ולפיכך אני פוסקת לתובעת סך של 100,000 ¤ (למשך 10 שנים לפי כפל השכר הממוצע במשק בניכוי מס ולאחר מכן ועד גיל פרישה לפי שילוש השכר בניכוי מס).

 

3.         עזרת זולת לעבר

אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי בגין הפסדי השכר של בעלה, פינס אברהם (להלן: "הבעל"). לא מצאתי, בהעדר שומה לשנת 2005, כי הפסדיו של הבעל קשורים לתאונה ותוצאותיה, בעיקר נוכח נכותה המזערית של התובעת. יחד עם זאת, סביר בעיני כי סמוך לאחר התאונה נזקקה התובעת לעזרה מוגברת במשק הבית (סעיף ו' לת/1), אשר ניתנה לה ע"י בעלה ואמה (סעיף 5 לת/2 סעיפים 5, 6 לת/3, חקירה נגדית של הבעל בפרוט' מיום 7.9.08 עמ' 10 ש' 25 – 22). על כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך גלובלי של 3,000 ¤ בגין עזרת זולת בעבר.

 

בשולי הדברים אוסיף, כי התובעת זנחה בסיכומיה את הטענה כי היא זכאית להחזר של 30,000 ¤ שאמה הפקידה לחשבונה בתקופה שלא עבדה. מכל מקום, מטבע הדברים הורים עוזרים לילדיהם בעיקר לאחר לידת ילד ראשון ובוודאי כשעזרה זו נדרשת כדי לאפשר לתובעת להיתפנות ללימודיה.

 

4.         עזרת זולת לעתיד

בהתאם לנכותה של התובעת, אני פוסקת לה פיצוי גלובלי בגין עזרת זולת לעתיד בסך 20,000 ¤.

 

5.         הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה

התובעת צרפה קבלות בגין טיפולים במסגרת רפואה משלימה של קופת חולים ובסך הכל 1,700 ¤ (נספחים נ"ד – נ"ו). בחוות הדעת אין התייחסות להוצאות מיוחדות אשר התובעת תאלץ להוציא, ואשר אינן כלולות בסל הבריאות, יחד עם זאת, יתכן והתובעת תאלץ לקבל טיפולים במסגרת רפואה משלימה, ולכן  אני מחייבת את הנתבעת לשלם סך גלובלי של 2,500 ¤ בראש נזק זה. 

 

6.         כאב וסבל

בהתחשב בנכותה הרפואית של התובעת והתעוד הרפואי הרב, אני פוסקת לה סך של 18,000 ¤ בפריט הנזק הלא ממוני.

 

ו.          תאונת דרכים – תאונת עבודה

על פי עדות התובעת התאונה התרחשה בסיום יום העבודה, כאשר היתה בדרכה מבית אמה לביתה. קודם לכן עצרה בסופרמרקט כדי לקנות מצרכים עבור אמה (נספח ה' לת/1). על כך גם חזרה בחקירתה הנגדית (פרוט' מיום 7.9.08 עמ' 9 ש'  26 – 12). אמנם בדיווח למשטרה וכעדותה לרופא במקום העבודה, דיווחה התובעת כי מדובר בתאונת עבודה, אך אני מקבלת את הסברה כי לא ידעה ולא הבינה את ההשלכות שיש לאמירה זו על התביעה שלפני ועל כן משעדותה לא נסתרה או הופרכה באופן כלשהו ונתמכה בעדות האם (ת/3), אני קובעת כי מדובר בתאונת דרכים, אשר איננה תאונת עבודה (פרוט' עמ' 9 ש' 26).

 

ז.          סוף דבר

אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים לעיל, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק, ובצירוף הוצאות משפט.

 

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

 

ניתנה היום, כ"ב באדר, תשס"ט (18 במרץ 2009), בהעדר ב"כ הצדדים.

 

                                                                               

דורית קוברסקי, שופטת

 

 

 

 

 

 

 

קלדנית: איילה שמעה

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/1A4B45C62D1B93F54225757D0055EDF0/$FILE/CA3C6EB5EBB99CED42257574002EAE2A.html
תאריך: 
18/03/09
Case ID: 
61334_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : דורית קוברסקי
דורית קוברסקי
עורכי דין : - נ ג ד - סלע
- נ ג ד -
סלע
Powered by Drupal, an open source content management system