אבדייב נ. איילון בע"מ - חברה
בתי המשפט
א 018351/07 |
בית משפט השלום תל אביב-יפו |
||
|
|||
25/03/2009 |
|
כבוד השופטת דורית קוברסקי |
לפני: |
|
אבדייב בחרום |
|
|
התובע |
נברו |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
- נ ג ד - |
|
|
|
1 . איילון בע"מ - חברה לבטוח 2 . אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ 3 . פלק גיא |
|
|
הנתבעים |
רואימי |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
פסק??דין
א. רקע
התובע יליד 20.10.86, עת היה חייל בשירות סדיר, התכוון ביום 26.9.06 לנסוע באוטובוס אשר נהג בו הנתבע 3 (להלן: "הנהג"), והמבוטח ע"י הנתבעות 1 ו-2 (להלן: "הנתבעות"). האוטובוס חנה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב כשמנועו פועל לצורך העלאת נוסעים. לפני עלייתו של התובע לאוטובוס, הניח את תיקו בתא המטען הצידי אשר היה פתוח לכיוון המדרכה, לפתע נפלה דלת תא המטען ופגעה בפניו ובראשו (להלן: "הארוע"). התובע הובהל לבית חולים איכילוב, ובמהלך אישפוזו במשך שלושה ימים עבר קיבוע בין-לסתי בעזרת קשתות מתכת על שם ארי. הקשתות הוסרו כעבור מספר שבועות.
הצדדים חלוקים בשאלת החבות וגובה הנזק.
מטעם בית המשפט מונה ד"ר הורוביץ, מומחה לניתוחי פה ולסת (להלן: "המומחה"), אשר קבע כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור 5% על פי סעיף 73(2)(א)2-1 בהתאמה וזאת בגין שבר בזווית הלסת משמאל ומנזק עקיף למנגנון הלעיסה.
הצדדים ויתרו על חקירת המומחה.
ב. נסיבות הארוע
על פי עדות התובע (ת/1) ביום 26.9.06 חנה אוטובוס בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, עם מנוע פועל. לפני עלייתו לאוטובוס, הניח את תיק הצד שלו בתא המטען אשר היה פתוח לכיוון המדרכה, ולפתע דלת תא המטען נסגרה בעוצמה ופגעה בראשו.
עדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין, אך אני מאמינה לו כי הארוע התרחש כמתואר על ידו. התובע לא נשאל, ולו שאלה אחת, במסגרת חקירתו הנגדית לגבי אופן התרחשות הארוע, הנתבעת גם לא השכילה להביא ראיה מטעמה הסותרת את גירסת התובע והימנעותה מהבאת ראיה או עדים הסותרים את גירסתו, צריכה להיזקף לחובתה (ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח' מה(4) 651, 659). נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי הארוע התרחש כמתואר ע"י התובע.
משנזנחה טענתה של הנתבעת בסיכומיה כי הארוע איננו "תאונת דרכים", בית המשפט לא ישעה לה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, מז(1) 311) ועל כן ועל פי העובדות, אני קובעת כי הארוע הוא "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
ג. עבודה ושכר
התובע יליד 20.10.1986, בעל הכשרה כטכנאי מכונות ומתקנים חקלאיים (נספח ג' לת/1), עלה מאוזבקיסטן ביום 10.3.2005. ביום 18.1.2007 שוחרר מצה"ל בפרופיל 21/24, לאחר חמישה חודשי שירות (נספח ב' לת/1). לאחר שיחרורו החל לעבוד כפועל בחברה לייצור והרכבת תריסים בשם "דקאפלסט אלום-רם" (להלן: "דקאפלסט"), עד לפיטוריו בינואר 2008. על פי תלושי השכר שצורפו לחודשים אוגוסט אוקטובר 2007, שכרו הממוצע המשוערך בניכוי מס עמד על סך 4,124 ¤ (נספח ד' לת/1). כיום, על פי עדותו, עובד בנגריה ומרוויח בין 4,000 ל-4,500 ¤ בחודש. בהתאם לנתונים אלה ייערך חישוב הנזק.
ד. גובה הנזק
1. הפסד שכר לעבר
אני דוחה את דרישתו של התובע לפיצוי בראש נזק זה. לא הוכח הקשר בין הפסקת שירותו הצבאי של התובע לתאונה, כמו גם הקשר בין פיטוריו מ"דקאפלסט" לתאונה. התובע צרף לראיותיו שלושה תלושי שכר בלבד, לא צורף מכתב פיטורין, ואף המעביד לא זומן להעיד. התובע גם לא צרף אישורי אי כושר ותלושי שכר ממקומות העבודה השונים בהם טוען שהועסק ומועסק היום ועל כן לא ניתן לקבוע כי נגרם לו הפסד שכר לעבר.
2. הפסד שכר לעתיד
לטענת הנתבעת נכותו הרפואית של התובע בתחום הפה והלסת חסרת השלכה תיפקודית. כאבי הראש אינם תולדה של התאונה, כך עולה מתיקו הרפואי של התובע ומתלונותיו ויש לדחות את ההסבר שניתן על ידו בענין זה (עמ' 7 ש' 14 11, מוצג ג' למוצגי הנתבעים).
בחוות הדעת קבע המומחה: "כאבי השרירים הם כאבים של שרירי הלעיסה. גם התלונה על כאבי ראש, כפי שנמצאו אצלו הם כאבים בשריר הטמפורלי (אזור הרקה) ותלונות של אנשים על כאב באזור זה מתוארות על ידם ככאבי ראש".
התובע העיד בעדותו הראשית על קשייו בלעיסת מזון עקב הכאבים המלווים בכך ועל כאבי הראש הפוקדים אותו. על כך גם חזר בחקירתו הנגדית. אמנם מדובר בנכות קלה ביותר הקשורה למנגנון הלעיסה, יחד עם זאת, יתכן שכפועל יוצא מכך, כפי שגם מציין המומחה, התובע עתיד לסבול מכאבי ראש אשר עלולים להקשות עליו בעבודתו ועל כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום גלובלי בסך 15,000 ¤.
3. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד
בחוות הדעת אין התייחסות להוצאות שיידרש התובע להוציא, לא צורפה בדל של ראיה בענין זה וממילא התובע זכאי לכיסוי הוצאותיו במסגרת סל הבריאות ועל כן אני דוחה את דרישתו לפיצוי בראש נזק זה.
4. הפסד פנסיה
אני דוחה את דרישתו של התובע לפיצוי בגין הפסדי פנסיה, שכן לא נעשה כל ניסיון ממשי להוכיחם.
5. כאב וסבל
בהתאם לנתוני תיק זה, אני מחייבת את הנתבעות לפצות את התובע בסך של 17,000 ¤ בגין הנזק הלא ממוני.
ה. סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ, והוצאות משפט.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט באדר, תשס"ט (25 במרץ 2009), בהעדר ב"כ הצדדים.
דורית קוברסקי, שופטת |
קלדנית: איילה ש.