מישאלוף נ. הדר בע"מ - חברה לבט
מדינת ישראל
בתי המשפט
א 024361/06 |
בית משפט השלום תל אביב-יפו |
||
|
|||
26/03/2009 |
תאריך: |
כבוד השופט אליהו קידר, סגן?נשיא |
לפני: |
|
מישאלוף אסף |
בעניין: |
|
התובע |
עו"ד לימור ליאור |
ע"י ב"כ |
|
|
נ ג ד |
|
|
|
1 . הדר חברה לבטוח בע"מ 2 . "אבנר" איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ |
|
|
הנתבעים |
עו"ד האוזנר עזרא |
ע"י ב"כ |
|
פסק דין
1. לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.
2. לטענת התובע, מכונאי אופנועים וקטנועים בהכשרתו ובעליו של מוסך 'המהיר', ביום 16.10.00 רכב על אופנוע מ.ר. 6857224 במטרה לאבחן תקלה באופנוע ותוך כדי כך נגרמה לו תאונת דרכים בה נפגע (להלן: "התאונה").
3. הנתבעות לא כפרו בעצם אירוע התאונה, עיקר המחלוקת בין הצדדים הנה לעניין שאלת החבות.
טענות הצדדים
4. התובע החליט לשלב את הנסיעה שנועדה לאבחן את התקלה ואת מקורה יחד עם ביקור משפחתי של אחותו ביחד עם אשתו. לטענתו, העובדה ששילב בין נסיעת המבחן של האופנוע לבין ביקור משפחתי אצל אחותו ביחד עם אשתו אינה גורעת מכך שהנסיעה נעשתה במסגרת המטרות שלשמן הונפקה הפוליסה.
5. הנתבעות טענו כי התובע לא הוכיח שהשימוש שעשה באופנוע במועד התאונה הנטען מכוסה ע"י פוליסת הסחר שהנפיקו ואשר הייתה בתוקף במועד התאונה.
השאלה שבמחלוקת
6. אין מחלוקת בין הצדדים כי פוליסת סחר זו הייתה במועד התאונה הנטענת בתוקף. כמו כן, אין מחלוקת, כי הפוליסה הרלבנטית יועדה "למטרת סחר" (ר' הרישום ע"ג הפוליסה עצמה, וכן ס' 1 לסיכומי התובע).
7. בחלק ב' של הפוליסה, בס' 26, נקבעה הגבלה מפורשת לגבי מטרת השימוש ברכב, כדלקמן:
"לשימוש למטרת סחר, בדיקה ומבחן כלי רכב עבור רכבים שאינם בבעלות בעל הפוליסה או הנהג הנקוב בשם".ב
8. התניה האמורה קבעה שני תנאים לעצם תחולתה של הפוליסה: הראשון השימוש ברכב צריך שיהא "למטרת סחר, בדיקה ומבחן כלי רכב"; התנאי השני הוא, כי השימוש למטרת סחר ייעשה "עבור רכבים שאינם בבעלות בעל הפוליסה או הנהג הנקוב בשם".
9. השאלה המתעוררת היא בדבר עצם תחולתה של הפוליסה על התאונה. השאלה היא אם התאונה הנדונה ארעה בעת שימוש באופנוע "למטרת בדיקה ומבחן". המדובר בשאלה עובדתית. ענינה בניתוח העדויות שהונחו בפני בית המשפט בשאלת אופי השימוש שנעשה באופנוע עובר לתאונה. בעניין זה אין מחלוקת, כי שימוש שאינו למטרת בדיקה ומבחן שולל את החבות הביטוחית.
מטרת השימוש באופנוע
10. התובע בתצהיר עדותו הראשית טען כי: "לדבריו, לאופנוע הייתה תקלה במערכת ההנעה בכך שבעת נסיעה רצופה של למעלה מ-20 דקות האופנוע נכבה ולא ניתן היה להניעו לאחר שהתקרר".
11. התובע העיד בחקירתו כי: "בדר"כ זה תקלה חשמל, בדר"כ זה יכול לבוא ממערכת ההצתה שזה סליל, זה יכול לבוא מרכיב שנקרא CDI, יש רכבים מסוימים כמו CDI או סליל הצתה שבשם אחר נקרא פיק אפ הצתה, שכאשר האופנוע בזמן רכיבה הוא חם וכאשר יש בעיה הוא נכבה באמצע הנסיעה, יכול להיות שזה... התקלה, צריך לרכב על האופנוע ולבדוק במצב חי".
12. לא ברור מדוע לאחר שהאופנוע הנדון תוקן לא הציג התובע, באופן שעומד עם דרישת נטל ההוכחה, אישור בדבר ההחלפה ו/או רכישה של חלק כזה או אחר המעיד כי התקלה הייתה כנטען על ידו.
13. מר נאור יהב, עד מטעם התובע, אישר בעדותו כי התקלה, כפי שמסר לו התובע, חייבה את התובע לבדוק את האופנוע במהלך נסיעה רצופה וארוכה ולצורך כך השאיר את האופנוע במוסך.
14. העד הגדיר את התקלה באופנוע בשני אופנים שונים: בבית המשפט העיד כי למיטב זכרונו התקלה באופנוע התבטאה בכך שלאחר נסיעה ארוכה של כ-20 דקות האופנוע היה מתחמם וכשהיה עובר את הנורמה, היה מכבה את האופנוע; ואילו בתצהיר העדות הראשית שלו, תיאר את התקלה לתובע בעת שהכניס את האופנוע לתיקון ככזו שהמנוע היה נכבה לאחר שהתחמם בנסיעה ארוכה והוא נאלץ להמתין כ-10 דקות עד שניתן היה להניעו מחדש.
15. בחינת גרסתו של העד מלמדת כי אין המדובר בתקלה כפי שטען התובע, כלומר מנוע האופנוע לא נכבה מעצמו כלל ועיקר אלא נאור שהיה עוקב אחר חום המנוע המופיע במד החום היה עוצר ומכבה את המנוע מיוזמתו מיד כשהיה מבחין שחום המנוע עולה על הנורמה.
16. אין זה מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר כי התובע ייקח את אשתו לנסיעת מבחן במהלכה בהחלט יתכן כי יידרש להיתקע בצידי הדרך עם האופנוע ואז להמתין כשעה עד שיתקרר על מנת שיוכל שוב לניעו ולהמשיך בנסיעה.
17. מקום בו הפוליסה מוגבלת "למטרת בדיקה ומבחן", יש לצפות כי המוסך ינהל רישום מסודר אודות נסיעות המתקיימות למטרה זו, או יקפיד בדרך אחרת על הבחנה בין נסיעות המיועדות למטרת בדיקה ומבחן, לבין נסיעות אחרות. במקרה בנדון לא הוצג כל רישום מסוג זה ויש להניח כי כלל לא נוהל.
18. ניתוח הראיות מאיין כל אפשרות לפיה הנסיעה בה ארעה התאונה אכן היוותה נסיעת מבחן וכי לא נעשה בעת אירוע התאונה שימוש כנדרש על פי פוליסת סחר אופנועים שרכש התובע.
19. בנסיבות המפורטות לעיל, לא היה בידי לתת אמון בגרסת התובע, בדבר נסיעה באופנוע למטרת בדיקה ומבחן ביום התאונה. גרסתו הבלתי אמינה כשלעצמה אף נותרה ללא חיזוק ראייתי כלשהו. שכן, גרסתו של התובע, נסתרה בחקירתו הנגדית של העד מטעמו.
20. התוצאה היא, כי הפוליסה הנדונה אינה חלה, מחמת שהשימוש בו הוגבל "למטרת בדיקה ומבחן", ולא הוכח כי השימוש בפועל אמנם נעשה למטרה זו. כאמור לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי הפוליסה הוגבלה כדין באשר לשימושיה וכי אין לה תחולה, בהעדר שימוש למטרה אשר לשמה יועדה.
סוף דבר
21. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
22. על כן ישלם התובע לנתבעות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ¤ בצירוף מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.
512937154678313
ניתן היום, א' בניסן, תשס"ט (26 במרץ 2009), בהעדר הצדדים.
א. קידר, ש ו פ ט, סגן נשיא |